טוען...

גזר דין מתאריך 07/07/14 שניתנה ע"י ד"ר עמי קובו

עמי קובו07/07/2014

בפני

כב' השופט ד"ר עמי קובו

אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות

המאשימה

נגד

1. מרכז הטרייד אין מטלון בע"מ

2. סער לב

הנאשמים

ב"כ המאשימה: איילה אלדר

ב"כ הנאשם: עו"ד גלית שאקי

גזר דין

רקע

  1. הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות ובאישומים, במפורט להלן:
  2. הנאשם הורשע בארבעה אישומים של אי הגשת דין וחשבון, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בקשר עם סעיפים 117 ו- 224א לפקודה.
  3. הנאשמת הורשעה בשני אישומים של אי הגשת דין וחשבון, לפי סעיף 216(4) לפקודה, בקשר עם סעיפים 117 ו- 224א לפקודה.
  4. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת הינה חברה פרטית, אשר הוקמה בשנת 2005 ועיקר עיסוקה מסחר ברכב. הנאשם היה מנהל הנאשמת בתקופה הרלוונטית. הנאשמים היו חייבים בהגשת דו"ח בצירוף מאזן רווח והפסד, מאושרים על ידי רואה חשבון על הכנסותיה של הנאשמת. כמו כן, הנאשם חייב להגיש לפקיד השומה דו"ח על הכנסותיו.
  5. על פי האישומים הראשון עד השלישי, הנאשמים, ללא סיבה מספקת, נמנעו מהגשת הדו"חות לפקיד השומה כפי שנדרש, על הכנסותיה של הנאשמת לשנות המס 2012-2010. המחזורים בשנים הללו הינם לכל הפחות:
  6. 2010 - 5,849,166 ₪
  7. 2011 - 5,158,507 ₪
  8. 2012 - 556,464 ₪
  9. על פי האישום הרביעי, הנאשם, ללא סיבה מספקת, לא הגיש לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיו לשנת 2011.
  10. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן ונשלח לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות. הצדדים יטענו חופשי לעונש.

טיעוני הצדדים

  1. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד איילה אלדר, הנאשמים הורשעו על סמך הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן. טרם בוצעה הסרת מחדלים מלאה, והוסר המחדל נשוא האישום הרביעי בלבד. מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 4 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 8,500 ₪, ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 29,200 ₪. ישנה פגיעה בערך החברתי המוגן של שוויון באכיפת דיני המס, כאשר אי דיווח על ההכנסה מהווה פגיעה בקופה הציבורית. לפיכך, עבירה לפי סעיף 216(4) אינה עבירה טכנית וקלת ערך. הדו"חות השנתיים שיש להגיש לרשויות המס, מהווים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעילותה התקינה. כמו כן, אי דיווח אף מוביל לפגיעה עקיפה בכיסם של יתר האזרחים אשר נושאים בנטל המס. בשנים הרלוונטיות לכתב האישום, מדובר על מחזורי הכנסה גבוהים, כאשר מכיוון שלא הוגשו דו"חות, ניתן ללמוד על הכנסות החברה על פי הדיווחים למס ערך מוסף בלבד. הפגיעה בערך החברתי המוגן הינה משמעותית, בשל היקף העסקאות של החברה, אי הסרת מחדלים במלואה, ומשום שטרם הוגשו הדו"חות, בחלוף שנתיים מן המועד החוקי להגשתם. הנאשם ציין בחקירתו, כי ביצע את העבירות על רקע קשיים כלכליים, אולם אין בנסיבות אלו להצדיק את ביצוע העבירות. כמו כן, האינטרס הציבורי גובר אל מול האינטרס האישי. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד. כמו כן, יש להשית על הנאשמת קנס כספי סמלי.
  2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גלית שאקי, במקרה דנן לא קדם תכנון מוקדם לביצוע העבירות, וכן הוסר המחדל האישי נשוא האישום הרביעי בכתב האישום. בשנת 2005, הקים הנאשם את החברה הנאשמת אשר עסקה במסחר ברכבים, והיתה פעילה עד לחודש ספטמבר 2012. הנאשם השקיע הון עצמי של 3 מיליון ₪, לשם הגשמת חלומו בפתיחת החברה. בשנת 2008 ענף הרכב ספג מכה קשה, אשר הובילה להתדרדרות הכלכלית של הנאשם. עקב כך, לנאשם לא היתה יכולת לשלם לרואה חשבון, כדי שזה יגיש את הדו"חות הדרושים. לעניין המחזורים, יש לציין, כי מדובר במחזורים גבוהים היות שמדובר במלאי רכבים, אך אין מדובר ברווחים. כך למשל, בשנים שקדמו לשנים הרלוונטיות לכתב האישום בהן הנאשם הגיש את הדו"חות, המחזורים בכל שנה עמדו על כ- 12 מיליון ₪, ואולם היו הפסדים של כ- 3 מיליון ₪. הנאשם הינו רווק בן 35, כאשר מצבו הכלכלי קשה מאד ובעל חובות בשווי של כמיליון וחצי ₪ (נ/1). זאת ועוד, הנאשם שרוי בהליך פשיטת רגל החל מחודש מרץ 2014, וניתן נגדו צו כינוס נכסים לפיו, הוא משלם מידי חודש 800 ₪ לקופת הכינוס (נ/2). הנאשם מובטל ונמצא בשלב של חיפוש עבודה. הודה בהזדמנות הראשונה, בעל עבר פלילי נקי, וההליך הפלילי המתנהל נגדו מהווה גורם עונשי ומרתיע בפני עצמו. מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד לשלושה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם עתרה להשית על הנאשם מאסר על תנאי, לצד קנס כספי סמלי בסך שבין 3,000-6,000 ₪.
  3. הנאשם ציין כי פעל בתום לב, ולא מתוך כוונה לבצע עבירה ולהימנע מתשלום מס. עקב ניהול לקוי של החברה, נקלע לחובות כלכליים, וניסה להיחלץ מהמצב, בין היתר, על ידי פנייה לשוק האפור. אולם הדבר הוביל להסתבכות גדולה אף יותר. לדבריו, אין באפשרותו לשלם עבור הגשת הדו"חות המבוקשים, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה.

דיון

  1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים. בנוגע לנאשמת, סבורני כי יש לגזור עליה קנס כספי סמלי.
  2. במקרה דנן כתב האישום מתאר מספר אירועים (אחד לכל שנת מס), ומכאן שיש לקבוע בגינם מתחמי עונש הולם נפרדים, אך זהים לכל אירוע.

קביעת מתחם העונש ההולם

  1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
  2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הפגיעה בשוויון בנטל המס. קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה מושתת על דיווח מסודר ובמועד לרשויות המס. תכליתו של סעיף 216 לפקודה הינה ליצור רמת התנהגות סבירה של הנישום כלפי רשויות המס, שהרי משטר מס נאות מחייב שיתוף פעולה של הנישום עם רשות המס. הדו"חות השנתיים שעל הנישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל (25.11.08)). עבירות המס אינן פוגעות רק בקופה הציבורית, אלא אף בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.4.04)).
  3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם נמנע מלדווח הן על הכנסותיו האישיות והן על הכנסותיה של הנאשמת. העדר הדיווח השתרע על פני שלוש שנים, כאשר מדובר על מחזורים גבוהים מאד (למעלה מ- 11 מיליון ₪). יחד עם זאת, מצבו הכלכלי של הנאשם קשה מאד והוא שעומד ברקע לביצוע העבירות. ניכר כי היה ניסיון להסרת מחדלים, אולם הוסר רק המחדל האישי נשוא האישום הרביעי בכתב האישום.
  4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
  5. ברע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל (5.11.06) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בארבע עבירות של אי-הגשת דו"ח מס הכנסה במועד ועבירה של אי-קיום דרישה. הנאשם לא הסיר מחדלים, ונידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 ₪.
  6. ברע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (8.5.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע לפי הודאתו בביצוע עשר עבירות של אי הגשת דין וחשבון במועד, לפי סעיפים 131, 132 ו- 216(4) לפקודת מס הכנסה. הנאשם הפעיל משרד עצמאי לעריכת דין, ולא הגיש במועד דו"חות אודות הכנסותיו בין השנים 2011-2002. המחדלים לא הוסרו. נידון לעונש מאסר בפועל של 9 חודשים, לצד עונשים נלווים.
  7. ברע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (18.4.04) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של אי-הגשת דוח מס הכנסה במועד, ונדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
  8. ברע"פ 2978/11 עתאלי נ' מדינת ישראל (17.4.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוען של עשר עבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד. בית משפט השלום גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 12,000 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם ל-5 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
  9. בעפ"ג (מח' ת"א) 12046-12-09 אליעזר נ' מדינת ישראל (20.1.10), התקבל ערעורם של נאשמים אשר הורשעו על פי הודאתם בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דו"חות לפי סעיף 216(4) לפקודה, וכן 6 עבירות של אי הגשת דו"חות לפי סעיף 224א לפקודה. המחדלים לא הוסרו. הנאשמים נעדרים עבר פלילי. בית משפט השלום גזר עליהם עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים. בית משפט המחוזי הקל בעונשם, והם נידונו לשישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
  10. בת"פ (ת"א) 51674-05-11 מדינת ישראל נ' "פוק טאון" בע"מ (11.7.12), הורשעו הנאשמים בביצוע שלוש עבירות של אי הגשת דין וחשבון. המחדלים לא הוסרו. על הנאשם הוטל מאסר בפועל למשך 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, וכן קנס בסך של 20,000 ₪.
  11. בת"פ (ראשל"צ) 3431/05 מדינת ישראל נ' שרית כ"א בע"מ (6.3.12), הורשע נאשם 2 על פי הודאתו בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, וכן בשלוש עבירות של אחריות מנהלים. נידון למאסר לתקופה בת שישה חודשים ו- 15 ימים, אשר רוצו בחופף לתקופת מאסרו, וכן קנס בסך של 2,500 ₪.
  12. בת"פ (ת"א) 17048-12-10 מדינת ישראל נ' א.מ. מדיקס בע"מ (26.12.13), הורשעו הנאשמים בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דו"ח לפי סעיף 216(4) לפקודה, בקשר עם סעיפים 117 ו- 224א לפקודה, וכן שתי עבירות של אי הגשת דו"ח לפי סעיף 216(4) לפקודה. המחדלים לא הוסרו. הנאשם 2 נידון לעונש מאסר בפועל של 4 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
  13. בת"פ (ת"א) 5098-10-11 מדינת ישראל נ' טל עץ השדה בע"מ (29.4.13), הורשע הנאשמים בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דו"ח, לפי סעיפים 216(4), 117 ו- 224א לפקודת מס הכנסה. לא היתה הסרת מחדלים. הנאשם 2 נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
  14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
  15. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; מדובר בעבירות שהשתרעו על-פני שלוש שנים. סכום ההכנסה שלא דווח גבוה מאוד (כ- 11.5 מיליון ₪), אם כי מובן הדבר כי לא קיימת בהכרח התאמה בין סכום ההכנסה לבין הרווח החייב במס, ומחזור גבוה אינו מעיד בהכרח על רווח גבוה.
  16. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם נקלע לקשיים כלכליים, אשר בגינם נמנע מלשלם לרואה חשבון שתפקידו להכין את הדו"חות הדרושים.
  17. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל, לכל אירוע.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

  1. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

  1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
  2. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם רווק, כבן 35, נעדר עבר פלילי, ומובן כי עונש מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, יפגע בו.
  3. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות למעשיו והודה בביצוע העבירות.
  4. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; שיקול מרכזי בעבירות מס נוגע להסרת המחדלים. הסרת המחדלים מהווה את תיקון תוצאות העבירה ופיצוי הקופה הציבורית על הנזק שנגרם בשל מעשיו של הנאשם. לפיכך, הסרת מחדלים והשבת הגזלה מעידה על חרטה כנה, ומהווה שיקול משמעותי לקולא בעבירות מס. במקרה דנן, הנאשם הסיר רק חלק ממחדליו, קרי: הגיש את הדו"ח האישי באישום הרביעי בלבד, ולפיכך עיקר המחדל, לא הוסר. יחד עם זאת, ניכר כי אי הסרת המחדל הינה תוצאה של מצבו הכלכלי של הנאשם.
  5. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; הנאשם נעדר עבר פלילי.
  6. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לשכיחותן של העבירות.
  7. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית, לצד מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות. על הנאשמת יש להטיל קנס כספי סמלי.
  8. הקנס הכספי
  9. הואיל ומדובר בעבירה כלכלית, הרי שיש להטיל אף קנס כספי אשר יהווה עונש קונקרטי והולם למעשים. יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת למצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת שיעור הקנס.
  10. סוף דבר
  11. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
  12. 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה במתנ"ס ראש העין. תחילת עבודות השירות ביום 17.8.14.
  13. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה.
  14. קנס כספי בסך של 20,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 16 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.2.15 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
  15. חתימה על התחייבות בסך של 50,000 ₪ לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום, כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה. ההתחייבות תיחתם תוך 7 ימים, וככל שלא תיחתם, ייאסר הנאשם למשך 14 ימים.
  16. על הנאשמת אני מטיל קנס בסך של 1,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.9.14.
  17. מזכירות בית-המשפט תמציא העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
  18. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט' תמוז תשע"ד, 07 יולי 2014, במעמד הצדדים.