23 מרץ 2014

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 13.2.13 (להלן - הוועדה).

2. המשיב הכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל המערער כפגיעה בעבודה, על יסוד תביעה שהגיש המערער בחודש 4/11. עניינו של הליך זה בשאלת מועד תחילת הנכות אותו קבעה הוועדה.

3. הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 51109-06-12 מיום 24.10.12 (להלן – פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתן דעתה לבדיקות השמיעה שנעשו למערער, ובמיוחד הבדיקה מחודש 9/08 (הבדיקה שעל יסודה אושרה הפגיעה בעבודה), תבחן את מלוא הנתונים הרפואיים ותקבע את מועד תחילת הנכות הרפואית.

4. לאחר מתן פסק-הדין התכנסה הוועדה וקבעה כי למערער 10% נכות לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)II ו- 5% נכות לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה), וזאת החל מיום 7.2.05.

משלא היה שינוי בעמדת הוועדה באשר למועד תחילת הנכות – הגיש המערער ערעור זה.

4. טענות המערער:

א. פרוטוקול הוועדה אינו משקף את הדיון שכן טיעוני ב"כ המערער בפני הוועדה לא נרשמו בפרוטוקול;

ב. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, לא נתנה דעתה לבדיקות השמיעה, ולא ניתן להבין מהחלטתה האם כבר בשנת 2005 סבל המערער מנכות בשיעור כפי שהיה בשנת 2008;

ג. קביעות הוועדה סותרות את קביעותיה מהחלטה מיום 26.9.11;

ד. בתגובה לטענות המשיב שנטענו בדיון מיום 17.2.14, הוסיף המערער וטען (תגובה מיום 4.3.14) כי בפסק-הדין הוסכם כי לאחר שתינתן החלטת הוועדה הרפואית "תינתן החלטה חדשה של פקידת התביעות" באשר להכרה ולמועד ההכרה, אלא שהחלטה שכזו לא ניתנה.

5. טענות המשיב:

א. הטענות כנגד פרוטוקול הדיון נטענו בעלמא, ללא תצהיר, ומבלי שהוגשה בקשה בסמוך למועד הישיבה בעניין זה.

ב. הוועדה מילאה אחר פסק-הדין, שקלה והסבירה את קביעתה בנוגע למועד התחולה.

ג. אין סתירה בין קביעות הוועדה הרפואית מישיבותיה השונות, שכן הן מתיישבות זו עם זו ובכולן נקבע מועד תחולה זהה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6. אקדים ואומר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, מהטעמים שיפורטו להלן.

7. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי בסעיף 19 לו (נימוקי הערעור) צוין כי "בדרג 1 נקבעו נכות לצמיתות. פנה לתביעה על סמך בדיקה מ- 2008". בסעיף תלונות הנפגע צוין מפי מערער "אין מה להוסיף על דברי עורכת-הדין", לצד חתימתו של המערער. מהאמור עולה כי אכן לא נרשמו כל טענות ב"כ המערער בדיון אלא שבנימוקי הערעור לא צוינו מהן אותן טענות שהועלו ואשר לא נרשמו. זאת ועוד, הלכה כי יש לציין בפרוטוקול את עקירי הדברים בלבד ואין צורך ברישום מלא של טענות הצדדים. בהתחשב בשיקולים אלה, כמו גם בעובדה כי הוועדה מתכנסת מכוח הוראות פסק-דין, לא ניתן לומר כי נפגעה זכות הטיעון של המערער.

8. אין לקבל טענת המערער כי בפסק-הדין הוסכם כי לאחר שתינתן החלטת הוועדה הרפואית "תינתן החלטה חדשה של פקידת התביעות" באשר להכרה ולמועד ההכרה, אלא שהחלטה שכזו לא ניתנה, ולכן פסק-הדין לא קוים. עיון בפרוטוקול הדיון בבל 51109-06-12 ובפסק-הדין שניתן על יסוד ההסכמה שניתנה בדיון מעלה כי הוראה שכזו אינה חלק מפסק-הדין. אמנם, לו היתה הוועדה הרפואית לעררים משנה את עמדתה ביחס למועד התחולה - היתה ניתנת החלטה של פקיד התביעות בנוגע לזכאותו של המערער לקצבה, אלא שכאמור הוועדה הרפואית לעררים לא שינתה את עמדתה ביחס למועד תחילת הנכות.

9. באשר לשאלת מועד תחילת הנכות ציינה הוועדה כך (סעיף 23 לפרוטוקול): "בבדיקה שמיעה מיום 7.2.05 מראה ירידה עצבית דו"צ בשמיעתו עם שקע הבולט לכיוון תדר 4000. הבדיקה תואמת ירידה בשמיעה מושרית רעש. בדיקת השמיעה מיום 19.9.08 מראה קונפיגורציה דומה והמחרה קלה בשמיעתו. אין ספק שהבדיקה הראשונה מ- 2005 מצביעה על נכות שמיעתית וזאת הבדיקה התופס לעניין תחולת הנכות, ולפיכך חוזרת הוועדה על קביעתה מיום 26.9.11".

10. אין בהנמקת הוועדה כמפורט לעיל כדי ליתן הסבר מניח את הדעת האם יש בבדיקה מחודש 9/08 כדי להצביע על החמרה בליקוי השמיעה לעומת מצבו של המערער בשנת 2005, והאם הבדיקה משנת 2005 מצדיקה כשלעצמה קביעת 5% נכות בשל ליקוי השמיעה. הקושי בהנמקת הוועדה בולט על רקע עמדת המשיב, שדחה מלכתחילה את תביעת המערער להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, לחזור בו מהדחייה לאור תוצאות בדיקת השמיעה מחודש 9/08 או בסמוך לכך שהצביעה לפי עמדת המשיב על החמרה במצב השמיעה לעומת בדיקת השמיעה הראשונה מחודש 6/05.

זאת ועוד, אין בהנמקת הוועדה כל התייחסות לשאלת מועד התחילה של הנכות בגין טנטון ולא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע נקבע מועד תחילתה של נכות זו אף הוא לשנת 2005.

11. בנסיבות אלה, משלא מילאה הוועדה אחר הוראות פסק-הדין באופן מלא, ומשיש להשיב את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בשנית – יש מקום לכנס בעניינו של המערער וועדה בהרכב חדש.

12. לפיכך – הערעור מתקבל. עניינו של המערער ידון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, בפניה לא יעמדו פרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים.

13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

14. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, (23 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.