נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רינת מזרחי סולומון

הנאשם וב"כ עו"ד עמית פרנטי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז (להלן: "החוק"); הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447(א) לחוק; והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן בעת הרלוונטית לכתב האישום היה בין הנאשם ליחיאל אלביליה (להלן: "המתלונן") סכסוך כספי בנוגע לתשלום לסופר סת"ם על כתיבת ספר תורה בסך של 10,000 ₪.

ביום 24.12.11 התקשר הנאשם אל המתלונן מטלפון הנייד ואמר לו לסגור את עניין ספר התורה שחסרים לגביו 10,000 ₪, עם אהרון חייאם וכי הנאשם יבוא אל המתלונן ויפגע במשפחתו.

בהמשך הגיע הנאשם לביתם של המתלונן ואשתו רבקה, בעלי זהב.

הנאשם נכנס לחצר הבית ולאחר שנאמר לו שהמתלונן אינו בבית, החל בועט בדלת והולם בה בחוזקה בידו, הוריד את מתג החשמל המרכזי של הבית וצעק "אני ארצח אותך".

בעקבות מעשיו התעקם מנעול הדלת ולא ניתן היה לפתחה.

בהמשך ניתלה הנאשם על חלון הקומה השנייה, שבר בידיו את זגוגית החלון, ושברי הזכוכית התפזרו בחדר ובחצר, כשהנזק לחלון הינו ע"ס 150 ₪.

רבקה שהייתה בחודש השמיני להריונה התפנתה לטיפול רפואי עקב חרדה ולחץ.

בהמשך התקשר הנאשם אל המתלונן ממספר חסוי ואמר לו שאם עד אותו ערב לא יסגור את הסיפור עם סופר סת"ם- יהרוג אותו ודרש ממנו לשלם סך של 10,000 ₪.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש – הוסכם על מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים, כאשר המאשימה עותרת גם להשית מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה.

בנסיבות אלה, הפונה הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעת בעניינו.

3. מחוות דעת המוונה על עבודות השירות מיום 6.7.16 עולה כי הנאשם זומן לראיון באמצעות עורך דינו במהלך התאריכים 4.7.16 (פקס ושיחה עם עו"ד), 26.5.16 (פקס ושיחה עם עו"ד), ו-7.6.16 (באמצעות פקס לעו"ד).

חרף האמור, לא התייצב הנאשם לראיון אצל הממונה, וכן לא עונה לטלפונים.

מחוות דעת ממונה נוספת מיום 29.8.16 עולה כי הנאשם זומן שוב ביום 29.8.16 (באמצעות פקס ושיחה לעו"ד) אולם לא התייצב לראיון ולא ענה לטלפונים.

4. ב"כ המאשימה טען לעונש כי הנאשם יליד 1977 שלא התייצב אצל הממונה על עבודות השירות, ועל כן עותרת המאשימה להמיר את עבודות השירות למאסר בפועל.

האירוע חמור, במסגרתו איים הנאשם על המתלונן שאם הוא לא ישלם לו את הכסף אזי יפגע בבני משפחתו, מגיע לביתו של המתלונן והמתלוננת הנמצאת בחודשי הריון מתקדמים, דופק בחוזקה ובועט בדלת, שכתוצאה מכך לא ניתן היה לפתוח את הדלת, מוריד את מתג החשמל כשמדובר בשעות לילה כשהאישה והילדים בבית, וצועק "אני ארצח אותך".

בהמשך - הוא נתלה על החלון שבקומה השנייה, ושובר באמצעות היד את זגוגית החלון.

כתוצאה מכך האישה מתפנה לטיפול רפואי עקב חרדה ולחץ, אולם הנאשם לא חדל ממעשיו ובהמשך מתקשר אל המתלונן מטלפון חסוי, ואומר לו שאם הוא לא יסגור את הסיפור -הוא יהרוג אותו.

מהעבר הפלילי של הנאשם עולה כי יש לו הרשעות בעבירות של איומים, תקיפה סתם, התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפה של שוטר, העלבת עובד ציבור, השמדת ראיות, ועבירות על פקודת הסמים, בגינן הייתה הענישה צופה פני עתיד בלבד, ובאופן שלא הרתיעו לחזור על המעשים.

יש לקחת בחשבון כי הנאשם לא התייצב לממונה דנן.

בנסיבות אלה, המתחם ההולם נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל, ויש להשית על הנאשם עונש ברף העליון.

ב"כ הנאשם טען לעונש כי הוסכם שיוטלו על הנאשם עונשים מוסכמים של מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים , שהמאשימה עתרה אף לעבודות שירות לתקופה קצרה.

מדובר בעבירות שמועד ביצוען הוא דצמבר 2011, בחלוף כ- 5 שנים, כתב אישום הוגש באפריל 2013, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, באופן שייתר את עדות המתלוננת.

מגיליון רישומו הפלילי של הנאשם עולה כי מלבד עבירה שאינה ממין העניין שגזר דין בגינה ניתן בדצמבר 2013 של שימוש בסמים לצריכה עצמית, יתר העבירות התיישנו.

מהעבירות בעלות זיקה עניינית לענייננו עולה כי ישנה עבירה של תקיפת שוטר שנעברה בשנת 99' לפני יותר מ- 16 שנים, ובגינה קיבל מאסר על תנאי.

מדובר בנאשם שאינו אלים ואינו בעל דפוסים אלימים מושרשים, והתנהגותו ארעה על רקע קונקרטי ורגשי שבו חש מאד פגוע בעטיו של ספר תורה שהיה אמור להנציח את שמו של אביו, שעה שהרגיש שבוצע כלפיו "עוקץ" כלשהו.

מדובר באירוע נקודתי, שהתפרס על פני שעתיים, אינו מאופיין באלימות פיזית, אלא באלימות כלפי רכוש, ובסופו של דבר -הנזק שנגרם הוא לא נזק לגוף אלא לרכוש, תוך התחשבות בסערת הרגשות שאפיינה את המתלוננת באותו אירוע.

מהשלמת טיעונים לעונש שהוגשה לבימ"ש בכתב ביום 8.9.16- עולה כי בתיק המתנהל נגד המתלונן בת"פ 18877-01-11 (שלום ת"א) הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, בגין החזקה של אחד מ-12 ספרי תורה שנגנבו מבית כנסת בבני ברק ונמצא בביתו, והורשע.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש להסתפק בעונש צופה פני עתיד, לצד ענישה נלווית שלגביהם הוסכם, וכדי לאזן ניתן להחמיר במרכיבים האחרים ולהימנע בכך מהשתה של מאסר בפועל.

הנאשם הוסיף כי אינו יודע להסביר מדוע לא הגיע לממונה על עבודות השירות.

הוא מאוכזב מהכל, המתלונן חייב לו כסף מזה 4 שנים, ולא הגיע לדיון בגלל כל מיני סיבות נפשיות. עובד בערב במאפיה בהוד השרון "הטעם התימני".

הוא רווק, שוכר דירה 5 שנים לבד, יש לו עיקולים מביטוח לאומי, ומצבו הכלכלי לא פשוט.

ספר התורה נכתב ע"י אדם מבני ברק ו- 10,000 ₪ טרם שולמו , אבל הוא לא הגיש תלונה כי לא מאמין במערכת ובמשטרה. יש לו צלקות מהילדות.

הוא לא אדם נורמטיבי מהשורה, אך כל החיים משתדל להשתפר. לא מטופל, קצת בשיחות עם רב.

חייב כמה עשרות אלפי שקלים לביטוח לאומי ואנשים פרטיים על כל מיני הלוואות שלקח כדי לשלם שכירות. אני לא יודע איך ישלם פיצוי למתלוננים. אין לי סכום כסף שיכול לעמוד בתשלומו.

5. דיון ומסקנות

אין ספק כי מעשי הנאשם חמורים בהטילו אימה ומורא על המתלוננים, כמפורט בכתב האישום, כשהמתלוננת הרה בחודש השמיני, שאף נזקקה לטיפול רפואי בשל חרדה ולחץ בשל מעשי הנאשם.

בנסיבות אלה, ברי כי הנאשם פגע בערך המוגן של ביטחון ושלמות גופו ורכושו של אדם, לרבות שלוות נפשו.

בנסיבות שבפניי מתחם העונש ההולם הינו בין מע"ת למאסר בפועל למס' חודשים.

בצד זאת, נדרשתי לכלל נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו של הנאשם, ואין להתעלם מחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות (5 שנים), הרשעותיו הקודמות המרוחקות בזמן, היות האירוע בגינו הורשע נקודתי ושאינו מאפיין את אורח חייו של הנאשם, כשאין להתעלם גם מהרשעתו של המתלונן בגין עבירה בעלת זיקה עניינית למפורט בכתב האישום. התרשמתי גם כי מצבו הכלכלי והאישי של הנאשם אינם שפירים.

הנאשם לא התייצב בפני הממונה, אך אין בנסיבה זו כדי להצדיק את מיצוי הדין עמו בכלל הנסיבות.

6. לפיכך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מע"ת בן 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

ב. תיחתם התחייבות ע"ס 5,000 ₪ להימנע במשך שנה מביצוע העבירות בהן הורשע.

לא תיחתם, ייאסר למשך 30 ימים.

ג. פיצוי למתלונן בסך 150 ₪ שיקוזז בהסכמת הנאשם מפקדון בתיק ויועבר מיידית למתלונן, תוך שיתרת הפקדון תושב למפקידה.

7. זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ו, 29 ספטמבר 2016, במעמד הצדדים.