בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 יום שהוטלה על המבקש בתאריך 31.3.13 על ידי קצין משטרה מכוח סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] בגין חשש לביצוע עבירה של עקיפה מסוכנת, סיכון עובר דרך בנתיב תעבורה, נהיגה בשכרות.

ב"כ המבקש טוען כי המבקש כופר בדו"ח, נפסל בחוסר סמכות בגין חשש לביצוע עבירה מצד אדם אחר , הוא זקוק לרישיון לצורך פרנסתו , עברו התעבורתי אינו מכביד כך שלא מהווה סכנה לביטחון הציבור.

בדיון שהתקיים ביום 18/4/13 ביקש להתייחס לחומר שבידי התביעה ולאפשר לה לצרף פסיקה בעניין.

בטיעוני הסניגוריה שהוגשו בכתב נטען כי הפסילה הוטלה מכוח חזקת הבעלות ברכב מכוח סע' 27 ב' לפקודת התעבורה , אולם חזקה זו ניתנת לסתירה בדיון לפי מאזן הסתברויות .

לטענתו, לכאורה המבקש לא נהג ברכב בשעת האירוע וישנן ראיות לכאורה על כך ואף גורמי האכיפה סבורים כי בעל הרכב אינו הנהג בפועל וכל מטרת הפסילה הייתה "כדי לחשוף את זהות בעל הרכב, בכך עשה קצין המשטרה שימוש בסמכות המנהלית , כדי לקדם את התיק העקרי ..."

האירוע:

על פי החומר שבתיק ביום 30/03/13 סמוך לשעה 19:37 רכב טויוטה מ.ר. 5986762 נעצר לבדיקת שכרות במחסום משטרה בכביש 4311 ק"מ 4 , תוך כדי בדיקת הנשיפון החל הנהג ברכב בנסיעה כשהוא נמלט מניידת משטרה תוך שהוא מסכן את יושבי הרכב ומשתמשי הדרך כשהוא סוטה מתניב נסיעתו תוך חציית קו הפרדה רצוף וגורם לכלי רכב שהגיעו ממולו לסטות ימינה , הרכב נכנס לישוב נטעים ושם הנהג נמלט רגלית מהרכב .

ראיות לכאורה

עוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה אינה אלא קיום ראיות לכאורה.

אומר מיד שטרם הוגש כתב אישום בתיק .

מעיון בחומר שבתיק עולה כי בעלת הרכב הינה אימו של המבקש אשר מסרה כי ביום האירוע הרכב היה אצל בנה (המבקש כאן).

על פי החומר המצוי בתיק בעת עצירתו היו ברכב הנהג ועוד 2 נוסעים ומס' הרכב נראה בבירור ונשמר על קשר עין במהלך הנסיעה אחרי הרכב .

נחקר חברו של המבקש ליאור לייפמן שטוען כי היה ברכב בעת האירוע אולם טוען כי הוא לא נהג ברכב ולא יודע מי נהג ברכב .

חברתו של המבקש אף היא היתה ברכב בעת ביצוע העבירה , טרם נחקרה, אולם מדו"ח פעולה של רס"ל אופיר עידן עולה כי אינה יודעת מי נהג ברכב .

הנאשם נחקר תחת אזהרה בגין ביצוע העברות ואכן מאשר כי הרכב היה בחזקתו ואומנם טוען כי הוא לא נהג ,מסר גרסה שאינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים.

עוד עולה מהחומר שבתיק כי הוא הופיע למקום בו עצר הרכב ומסר כי גם לא יודע מי לקח את מפתחות הרכב שהוא השאיר על אחת הצידניות תוך שהוא אמר לכל היושבים (שחלקם הוא מכיר וחלקם לא ) אל תשכחו להחזיר לי את הרכב .

כאמור, המבקש הוא היחיד הנחקר עד כה תחת אזהרה בגין חשד לביצוע עברות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ובשכרות, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה בקלות ראש תוך סיכון יושבי הרכב ומשתמשי הדרך ובריחה מניידת משטרה.

בשימוע על פסילה מנהלית אין כל זכר שהוא נפסל מכוח חזקת הבעלות , כך שאין מקום לטענת ב"כ המבקש בעניין חוסר סמכות. יתרה מכך אומנם המבקש נחקר תחת אזהרה בגין ביצוע עברות הנ"ל ,כתב האישום טרם הוגש כך שאין עדיין פירוט באשר לסעיפי האישום .

מהחומר המצוי בתיק ובהתחשב מצאתי כי יש ראיות לכאורה שהמבקש הוא זה שנהג ברכב בעת האירוע .

על כן הנני קובעת כי יש ראיות לכאורה.

מסוכנות:

מסוכנותו של נהג נמדדת באמצעות שני מקורות .

וכך קבע כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :

" השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות"

במקרה דנן עברו התעבורתי של מבקש אינו מכביד , אולם אין להתעלם חומרת העברות ונסיבות ביצוען.

המדובר בעבירות חמורות המסכנות באופן ממשי את הנוסעים ברכב ושאר משתמשי הדרך. קיים סיכון רב בנהיגה כפי שעולה מחומר הראיות ודי במקרה זה כדי לבסס עילת מסוכנות.

מכל האמור לעיל לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הקצין .

הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

ההחלטה תועבר על ידי המזכירות לב"כ המבקש באמצעות הפקס.

תיק המשטרה יועבר באמצעות הגב ' חיה דורסמן.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.