<#2#>

נוכחים:

המבקש בעצמו ובא כוחו עוה"ד גבאי

ב"כ המבקשת 2 עוה"ד שלי בר יוסף

מר בוסקילה יצחק מבעלי המניות במבקשת 2

ב"כ המשיבה החוקר רפי שמואל

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

אין מניעה בידי המשיבה להחזיר את התפוס לידי המבקשת 2. העגלה רשומה על שמם ויש מס' שילדה על שמם ויש סימני זיהוי של המתלונן וסימני זיהוי ספציפיים והעגלה נתפסה אצל החשוד שהלוחית זיהוי צהובה היתה שונה ממס' שילדה. הלוחית לא מתאימה למס' שילדה זאת אומרת שהיא שייכת לאדם אחר. הוא היה רשום על אדם אחר ממושב איתן והוא אמר שזה היה בתום לב ובטעות שם את המס' השונה, ואנו מבינים שהעגלה שייכת לאחים בוסקילה. בכוונת המשיבה להחזיר את התפוס לידי המבקשת 2 לפי החלטת בימ"ש כמובן.

עו"ד גבאי:

התפוס הזה נתפס ב- 15.7.12 קודם כל, מותר למדינה ואני מקווה שאני לא טועה, להחזיק בתפוס 180 יום אלא אם כן הוגש כתב אישום או ניתן צו להארכת החזקת התפוס על ידי בימ"ש.

ב"כ המשיבה:

יש טיוטת כתב אישום והוא יוגש בימים הקרובים על ידי התובע. מציג אותו לבימ"ש כנגד המבקש 1 וכמובן בנוגע לעגלה. נכון שאנו בתגובה אמרנו שאנו מעדיפים שזה ישוחרר לאדם המקורי והיום אני מצהיר כפוף להחלטת בימ"ש להחזיר את זה לבעלים המקוריים מבחינתינו ללא תנאי.

עו"ד גבאי:

אני לא מבין את חברי. אם יש כתב אישום, וזה חלק מכתב האישום, עובדה שאדוני מציע לחברי שלא תיעשה שום דיספוזיציה וצריך לשמור על זה. המחוקק קבע 180 יום לא אם יש טיוטה אלא אם הוארך הצו ואו הוגש כתב אישום. למיטב ידיעתי השופטת החזירה לנו את הכל והם לא האריכו. לגבי העגלה אמרו להבדיל משאר התפוסים שקיבלת בחזרה פה הארכנו, לא ראיתי את הצו ואם יש לחברי שהאריכו לעוד 180 יום, ואני חוזר בי.

ב"כ המשיבה:

יש עוד החלטה בתיק שהשופט אקסלרד נתן החלטה להחזיר את זה למתלונן. המתלונן לא קשור לעניין ולא בוסקילה.

עו"ד גבאי:

ביום 15.7.12 נתפסו מלא תפוסים לרבות התפוס שמול אדוני, לגבי שאר התפוסים הגשנו בקשה ואחרי דיונים רבים ואחרי כל מיני התנהלויות לא נכונות של המדינה, הוחלט כי הכל יוחזר, לא הוגש כתב אישום ולא ביקשו להאריך, מפנה תשומת לב להחלטה מיום 7.4.13. מינואר הסתיימה ה-180 יום.

אני פניתי לחבריי ביום 8.4.13 וביקשתי גם את העגלה ואמרו יש צו, אחרי זה אמרו יש מבקש נוסף. אמרו לי להבדיל מהתפוסים האחרים עמדנו בזמנים ויש את גב' בר יוסף שטוענת לזכות בעגלה, אני עומד על הטענות המשפטיות.

המשטרה טענה כי הוציאו צו ל-180 יום נוספים ויש מבקש נוסף שטוען לזכות ולכן צריכים לקיים את הדיון. אני אומר אין אין צו להארכה של 180 החל מינואר 2013, אז אין דיון ואים יש צו, אני הויכוח הוא ביני לבין חברתי הגב' בר יוסף.

אני רוצה לדעת איך נודע שיש עגלה ומישהו רוצה לקחת אותו ולקח שנה עד שהעגלה נכנסה לתמונה, אני טוען לשימוש לרעה בזכויות המדינה.

עוה"ד בר יוסף:

הטיעון של חברי לא טיעון נכון כיוון שמדובר בתפוס שנגנב ויש לי על כך תעודה של האחים בוסקילה, מגישה לעיון בימ"ש, זה נגנב ויש רישיון רכב על שמם וכאשר מדובר בתפוס שזה של בעליו, צריך צו וצריך להחזיר, אבל כאשר מדובר בגניבה וזה לא שייך לו.

המדובר בתפוס שהוא גנוב.

עוה"ד גבאי:

אין לה סטנד כאן, כי חברי הוציא צו ויש הארכה צריך להחליט למי לתת, אבל כאשר אין צו, זה שייך לנו.

ב"כ המבקשת:

יש צו שהוצא באיחור של שבועיים, מתום תוקף 180 יום, אבל יש צו. יכול להיות שהמשטרה שגתה.

לשאלת בימ"ש, כל התיק נמצא בידי התובע, אני נציג היחידה החוקרת, יש הארכת מוצג לעוד 180 יום. אני לא יכול להשיב מודע הוצא, אבל אני יודע שזה הוצא באיחור.

עוה"ד גבאי:

הם באו לשופט ואמרו שהם רוצים להאריך, אבל לא אמרו לשופט שהזמן תם.

ב"כ המשיבה:

יש שני תיקים, אחד של חומרי הדברה והוצא צו, בתיק הזה נאמר שתם חלק מתוקף המוצגים ובית המשפט ראה את זה וחתם על זה. זה לא התיק העיקרי שחברי מדבר עליו של חומרי ההדברה. הוא מטעה את בית המשפט זה לא התיק הזה.

עוה"ד גבאי:

אני מצר על כך שאנו מקיימים דיון שיש לפחות שניים שטוענים לזכות, חברי טוען שיש כתב אישום, האם לא מן הראוי שנראה את חומר הראיות, את גרסת המתלונן, גרסת מרשי, האם מותר להוציא צו אחרי הזמן שעבר?. שעה שבית המשפט צריך להכריע צריך החומר להיות בפני בימ"ש. אני טוען אנו קנינו עגלה מפורקת לברזל, יש לנו אישור הוא הרכיב הכל מחדש, לא קשור למה שמר בוסיקלה טוען, חברי את זה מסתיר. המבקש שלי טען מייד כאשר הוא נחקר.

כשקונים משהו אפילו המדינה לא הלכה לבדוק, אם חשדו שיש משהו גנוב והוא טוען שהוא רכש מפלוני, אז הולכים לפלוני. מפנה למסמך בכתב יד של הסכם המכירה.

ב"כ המשיבה:

הוא מסר את הפרטים של האדם הזה, ואין אדם כזה, אין טלפון כזה. הגענו למבוי סתום, המשטרה עשתה כל לאל ידה ואין אפשרות להתקדם.

המסמך שחברי מראה הוא מסמך מפוברק. אין פרטים כאלה, אין אדם כזה. הוא לא יכול גם להצביע על אדם כזה.

עוה"ד בר יוסף:

גם לנו את המסמך הזה.

עוה"ד גבאי:

הכי חשוב זה לראות את הצו.

לשאלת בימ"ש, בהנחה שהצו הוצא באיחור של שבועיים, אני משיב כי יש פס"ד לוי. אם הייתי יודע שיש צו הייתי מגיש ערעור, אני אפילו לא ידעתי שיש צו.

אם לדייק, פס"ד לוי, אומר שמשתמה התקופה חלה חובה על המדינה אוטומטית להחזיר את הציוד, לא לעשות את הטריק ולהגיד, רגע חלפו 6 חודשים ונבקש הארכה. אחרי חצי שנה אוטומטית מסתיימים ה-180 יום הבן אדם חופשי ומאושר אם לא הוגשה בקשה להארכה.

אם הבקשה הוגשה בתוך ה-6 חודשים זו הפרשנות שלי לא כתוב לאחר תום, הכוונה להאריך לעוד 6 חודשים אם הבקשה הוגשה בזמן, אם כך ממנה נפשך?. קשה לי עם דברי חברי שאומר איחור של שבועיים, החוק מדבר על 6 חודשים, לא הודיעו לנו שהולכים להאריך, אני לוקח דוג' איסור יציאה יציאה מהארץ למשך חצי שנה, אם לא מאריכים, למחרת אני כבר יכול לטוס לחו"ל.

הגשתי בקשה להחזרת תפוס לכב' השו' לביא, ובא חברי ואומר יש צו שכב' השו' אור האריך אותו.

ב"כ המשיבה:

מדובר בתיק אחר. חברי מטעה את בימ"ש.

אני מדבר על התיק הנוכחי, היה איחור של שבועיים, הצגנו בפני השו' בבית המשפט השלום, הראינו שיש איחור וביקשנו הארכה והצו נחתם.

עוה"ד גבאי:

מה שאמרה כב' השו' לביא, זה שניגש לאותו שופט שנתן את הצו.

מגיש לתיק בימ"ש, העתק הסכם לפיו רכש המבקש 1 את התפוס.

העתק הסכם רכישה- מוגש ומסומן מב/1 ויסרק על ידי המזכירות.

עוה"ד גבאי:

לאור הערת בימ"ש, מה שתפסו זו עגלה, איך הגיעו לעגלה?, אף אחד לא בדק ואף אחד לא שאל, קונים היום ברזל לפירוק במשקל.

אני מסכים עם בית המשפט, אבל אנו לא שם, אנו בשאלה ספציפית נתפס רכוש, תפוס אצל מישהו ויש טוען נוסף לזכות, האם אנו בזמן הזה יש זכות לחברי או לחברתי?.

הוא קנה ברזל לפירוק אחרי שהשמיש אותו לנהיגה חלה עליו החובה להוציא את כל האישורים לרבות ביטוח חובה ורישיון רכב. הוא לא קנה עגלה נגררת מוכנה. אבל שעה שהוא קנה ברזל לפירוק, הוא קנה פלטה ללא גלגלים והוא השמיש אותה.

שחברי ימציא את הצו ונראה איזה שופט הוציא אותו ואז נקבע את הדיון בפניו ואז ייתכן כי הטענות יועברו לשם והוא זה שיחליט.

עוה"ד בר יוסף:

לדעתי לבית משפט יש שיקול דעת ואנו מאריכים שעות שיפוט שזה לחינם, יש הוכחות שזה שייך לאחים בוסקילה, הצגנו רישיון רכב, שזה שייך לאחים בוסקילה, מן הראוי שאדם משתמש בו יום, יום, היה צריך לבדוק במשרד הרישוי למי זה שייך ועל שם מי זה רשום ולא להשתמש ללא בדיקה. אני טוענת שמר אליהו כהן היה אמור גם כשרכש ברזל, הוא ראה שיש שלדה והוא משתמש לשימוש יום, יומי היה צריך לבדוק במשרד הרישוי על שם מי זה רשום ולא להשתמש ללא טסט וללא רישוי.

כל העניין של הארכה, לגבי הצו, זה סתם עניין בירוקרטי, אנו רוצים להוכיח למי זה שייך ולנו יש חזקה שזה שייך לאחים בוסקילה, ואנו מבקשים להחזיר את זה להם.

החלטה

בפניי בקשה להחזרת תפוס המהווה עגלה נגררת וזאת בהתאם לסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי.

עמדת המשיבה לבקשה הינה, הסכמה להשיב את התפוס ללא כל תנאי וזאת לידי המבקשת מספר 2, כאשר בתגובתה ובעת הדיון היום, מציין מר רפי שמואל נציג המשיבה, כי בהתאם לבירור אשר נערך על ידה, וכן מחומר חקירה אשר לפיו עומד להיות מוגש כתב אישום כנגד המבקש מספר 1, המדובר בתפוס גנוב. עוד מוסיף מר רפי שמואל, כי הוצג בפניו על ידי המבקשת מספר 1, המסמך אשר הוגש היום בפני בימ"ש וסומן מב/1 הנחזה להיות לכאורה חוזה רכישת התפוס ע"י המבקש מס' 1 ולדברי מר שמואל, נבדקו פרטיו של המוכר המצוינים במוצג מב/1, והפרטים נמצאו בדויים ולא נמצא איש בזהות שצוינה.

קיימת מחלוקת בין המבקש1 למבקשת 2 באשר למי על המשיבה להשיב את התפוס.

יצוין, כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי התפוס הינו בגדר כלי רכב המחייב קיומו של ביטוח חובה ותעודת ביטוח תקפה וכן רישיון רכב תקף על מנת לעשות בו שימוש.

בעניין זה מפנה בא כוח המבקש 1 את בימ"ש לכך כי התפוס נגנב מידי המבקשת 2 כבר בשנת 2004 ואילו בעת שנמכר כטענתו לידי המבקש 1 לא היה במצב תקין, ללא גלגלים וללא דלת אחורית, כך שבפועל לא שימש ככלי רכב אלא נמכר לידי המבקש 1 כגרוטאה או כגוש ברזל.

בא כוח המבקש 1 מאשר כי כפי שצוין בבקשה מטעם המבקש 1, המבקש 1 עושה שימוש בתפוס לצורך הובלה לאחר שהשמיש אותו ולצורך השימוש כאמור, מסכים כי התפוס מחייב רישיון רכב תקף וכן תעודת ביטוח חובה, דבר אשר לא הובא בפני בימ"ש כי מתקיים בידיו של המבקש מספר 1.

עוד נפלה מחלוקת בין באי כוח המבקשים באם מתקיימת סמכות על פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי, בידי בימ"ש להאריך את תקופת החזקת התפוס לבקשת המשטרה, כאשר חלפה תקופת ששת החודשים ממועד תפיסתו.

לטענת בא כוח המבקש מספר 1 סמכות בית המשפט להארכת תוקף החזקת התפוס, מתקיימת אך כאשר הבקשה מוגשת בתוך פרק הזמן של 6 חודשים ואילו משחלפה התקופה האמורה, הרי שבית המשפט נטול סמכות להארכתה.

בעניין זה אין דעתי כדעת בא כוח המבקש 1, שכן מלשון סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי, סיפת הסעיף, עולה לטעמי, כי אף משחלפו 6 החודשים והיה על המשטרה להחזיר את התפוס לידי מי שנלקח ממנו או לחילופין בעליו, הרי משהוגשה בקשה על ידי המשטרה להארכת החזקת התפוס, בית המשפט רשאי על פי שיקול דעתו להיעתר לבקשה או לדחותה או להורות על החזרת התפוס, וזאת לאחר, שבית המשפט בוחן את תיק החקירה, את צורכי החקירה והחשיבות שבהמשך החזקת התפוס אל מול הפגיעה האפשרית בזכויותיו הקנייניות של בעליו או לחילופין המחזיק בו.

לפיכך, סבורני, כי אין לקבל טענה זו של ב"כ המבקש 1 ולפיכך נותר בפני בימ"ש להכריע לאור עמדת המשיבה, כי אינה מתנגדת להשבת התפוס למי מהמבקשים יוחזר התפוס.

בנסיבות האמורות, בהם אין מחלוקת כי המדובר בתפוס המשמש למעשה כלי רכב המחייב תעודת ביטוח חובה תקף ורישיון תקף, הנושא מספר רישוי הרי שסבורני כי יש להורות על החזרת התפוס לבעליו הרשום במשרד הרישוי שהינה המבקשת מס' 2.

לא יכולה להיות מחלוקת, כי כאשר נרכש כלי רכב הנושא מספר רישוי קונה סביר נדרש לבחון את פרטי הרכב האמור ע"פ רישומי משרד הרישוי ולו עשה כן, המבקש מס' 1, הרי שעל נקלה היה מתברר בפניו, כי המדובר ברכב אשר נמצא בבעלותו של אחר, ולא מי שמכר לידיו את הזכויות אותן רכש.

בנוסף, טענותיו של המבקש מס' 1 כי לכאורה רכש את התפוס האמור לא כרכב, אלא כגוש ברזל, הרי שאין בידי לקבל טענה זו, שכן כל אדם סביר הרוכש כלי רכב אף אם הוא בגדר "גרוטאה" אשר נושא מספר רישוי הניתן לזיהוי, סביר לצפות כי יבחן את פרטיו במשרד הרישוי שמא מדובר ברכב גנוב או לחילופין מדובר ברכב שעבר עבירה כלשהי ובטרם יטול לידיו רכב כגון דא, חלה עליו חובת הזהירות בטרם ישקיע ממיטב כספו ברכישתו.

לאור כל האמור לעיל, ולאור הסכמת המשיבה, הנני מורה, כי התפוס נשוא בקשה זו יושב על ידי המשיבה לידי המבקשת מס' 2 .

כפי שהבהיר נציג המשיבה ניתן לעשות כן ללא כל תנאי ולפיכך איני רואה לנכון להגביל את השבת התפוס לידי המבקשת מספר 2 בין אם בהתחייבות לשמירתו של התפוס ובין אם בהתחייבות לאי ביצוע דיספוזיציה ואף לא בהפקדת ערובה כלשהי.

בנסיבות האמורות ולפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות ולפיכך כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כחוק.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"ג, 05/06/2013 במעמד הנוכחים.

עוה"ד גבאי:

לאור החלטת בימ"ש וכיון שחברי טען שיש טיוטת כתב אישום, אשר עתידה להיות מוגשת אני מצהיר שיש מחלוקת בעניין הנגרר או העגלה, זה אמור להיות מוצג בבימ"ש שלא יטען התובע שזה הוחזר בנוכחות ב"כ הנאשם. זה צריך להיות משוחרר בתנאים ושלא יעשה כל דיספוזיציה וצריך שיהיה זמין למשפט.

ב"כ המשיבה:

איני חוזר בי מדבריי ההשבה היא ללא תנאי.

<#6#>

החלטה

לאור עמדת בא כוח המשיבה אין שינוי בהחלטתי לעניין השבת התפוס לידי המבקשת מספר 2.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"ג, 05/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגלית מזוז