1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוגש לביצוע כנגד המבקש בגין שיק על סך של 10,000 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיק נמסר כשיק בטחון להבטחת תשלומי השוכר (בנו של המבקש) על פי הסכם שכירות שנכרת בין השוכר למשיב.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיק וטען כי השוכר לא נותר חב דבר למשיב ועל כן לא התמלא התנאי המחייבו בפירעון השיק.

במעמד הדיון שהתקיים בפני טענה ב"כ המשיב כי השוכר צבר חוב בסך 16,070 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:

1. דמי שכירות בגין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2012 בסך 3,000 ₪ לחודש.
2. חיובי ארנונה ואגרת ביוב לכל תקופת השכירות בסך כולל של 8,170 ₪.
3. חוב בגין צריכת חשמל לכל תקופת השכירות בסך 1,900 ₪.

2. בהתאם להחלטה שניתנה, המציאה ב"כ המשיב למבקש העתק המסמכים המעידים על החיובים הנדרשים והמבקש הגיש תגובתו לאמור בהם. ב"כ המשיב הגישה תשובתה לטיעוני המבקש.

מעיון בטענות הצדדים עולה מחלוקת לגבי רוב החיובים הנדרשים למעט חיוב בסך 2,750 ₪ דמי שכירות חודש ספטמבר 2012.

ב"כ המשיב זכאית לפסק דין חלקי בגין סכום זה.

3. דמי השכירות:

לטענת המבקש ובהתאם להוראות חוזה השכירות דמי השכירות המוסכמים הם 2,750 ₪ ועל כן אינו חב בסך 3,000 ₪ בחודש בגין דמי שכירות.

כמו כן, פטור השוכר מתשלום דמי שכירות בגין חודש אוקטובר מאחר והמשיב החליף את המנעול במחסן ללא הסכמה ולפיכך, אין לחייב השוכר בתשלום דמי שכירות בגין חודש זה.

בתשובתה, אין ב"כ המשיב חולקת על טענת החייב בדבר שיעור דמי השכירות המוסכמים בהסכם השכירות, כטענת המבקש, אלא טוענת לראיה המצויה בידיה להוכיח כי סכום דמי השכירות המוסכם היה בסך 3,000 ₪ לחודש.

עולה מדברי ב"כ המשיב כי טענתה היא טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב ולפיכך, רובץ על המשיב הנטל להוכיח טענתו זו.

בתשובתה לטענת המבקש בדבר פטור מתשלום דמי שכירות חודש אוקטובר טוענת ב"כ המשיב כי בידיה ראיות המוכיחות אחרת.

בשלב זה של הדיון, לא נסתרה טענתו זו של המבקש ויש ליתן למבקש הזדמנות לעיין בראיות ולהתגונן בפניהם בשלב הבאת הראיות.

לפיכך, זכאי המבקש לרשות להתגונן בגין סך 250 ₪ דמי שכירות חודש ספטמבר ובגין מלוא חיוב דמי שכירות לחודש אוקטובר.

4. חיוב ארנונה ואגרת ביוב:

המבקש אינו מכחיש חוב השוכר בגין חיוב בארנונה.

לטענתו פנה למזכיר הישוב והתברר לו כי המושכר מוגדר כמחסן והוא כנראה אחד המבנים (מתוך חמישה בשטח הנחלה) וכי חיובי הארנונה משתנים מדי חודש.

לפיכך, הוא מוכן לשלם את חיובי הארנונה לאחר שיוצגו לו כל החיובים החודשיים בגין כל התקופה.

ב"כ המשיב צירפה לתגובתה את החיובים החודשיים לתקופה מיום 30.9.11 ועד 31.10.12.

מתחשיב צירוף חיובי הארנונה של הנכס החמישי המפורט בכל הודעות החיוב הסתבר כי סכומם הכולל הוא בסך 4,813.12 ₪.

הערה: לא ראיתי חיובי מים בהודעות החיוב שצירפה ב"כ המשיב לתגובתה.

באשר לחיוב אגרת ביוב, טוען המבקש כי אין השוכר חב בגין אגרת ביוב על פי הוראות הסכם השכירות.

אין בפי ב"כ המשיב מענה לטענה זו.

הסכם השכירות לא צורף לאף אחד מכתבי טענותיהם של הצדדים ולפיכך, אין מנוס אלא מלקבוע כי טענה זו של המבקש לא נסתרה בשלב זה של הדיון.

מאחר והחיוב הנדרש לטענת המשיב בגין רכיבי הארנונה והביוב הוא 8,170 ₪ זכאי המבקש לרשות להתגונן בגין סך של 3,357 ₪.

המשיב זכאי לפסק דין חלקי על סך של 4,813 ₪ .

6. חוב חשמל:

ב"כ המשיב המציאה למבקש מסמך כתוב בכתב יד וחתום על ידי מאן דהוא בשם "זוהר פלג".

לטענת ב"כ המשיב אין מחלוקת בדבר צריכת חשמל וכי התשלום מבוצע על פי מונה חשמל אחד של 3 יחידות דיור יחדיו כאשר לכל יחידה יש מונה לבדיקת הצריכה הפנימית ביניהם (כך כלשונה של ב"כ המשיב בתגובתה לטיעוני המבקש).

מאחר והדייר בשם זוהר פלג שילם, לטענתה, את מלוא חשבון החשמל עבור 3 יחידות הדיור, הופחתו מדמי השכירות שהיה אותו דייר אמור לשלם למשיב, סכום חיוב החשמל של שני הדיירים האחרים. המסמך שהציגה למבקש מעיד על אופן ביצוע התחשיב עם אותו הדייר.

השאלה שבמחלוקת אינה האם השוכר חייב בגין צריכת חשמל אלא בשיעור החיוב בגין אותה צריכת חשמל.

המסמך שמציגה ב"כ המשיב אינו ראיה על היקף השימוש בחשמל של השוכר אלא על ההסכמה שהסכים המשיב עם דייר אחר בדבר היקף שימוש זה. לא הוצגה אפילו ראיה בדבר החוב ששולם בגין מלוא צריכת החשמל והסכומים ששולמו לחברת החשמל בגינה.

מאחר והחיוב נקבע על פי קריאת מונה של 3 דיירים ב 3 נכסים שונים, מוטל על המשיב הנטל להוכיח את היקף השימוש של השוכר והחיוב בגינו.

לפיכך, זכאי המבקש לרשות להתגונן בגין הסכום כולו.

7. סיכום:

המשיב זכאי לפסק דין חלקי בגין הסך של 7,563 ₪ קרן חוב (4,813 + 2,750).

המבקש ישא גם בהוצאות בגין האגרה שאמורה להשתלם בלשכת ההוצאה לפועל בגין פתיחתו של תיק הוצאה לפועל ושכר טרחת עו"ד א' הנגזרים מהסכום הנ"ל.

מאחר וסכום התביעה הוגבל לסך 10,000 ₪, ניתנת למבקש רשות להתגונן בגין הפרש סכום התביעה עם הסכום הנ"ל ובסך 2,437 ₪.

8. התיק יתנהל בסדר דין מהיר לפי פרק טז1 (תקנות 214א – 214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הבקשה לביצוע השטר תיחשב ככתב תביעה, והתצהיר התומך בבקשה מיום 29.7.13 ייחשב ככתב הגנה.

המשיב יגיש תצהיר אימות וגילוי מסמכים מוקדם תוך 25 יום מהיום והמבקש תוך 35 יום מהיום.

תצהירי עדות ראשית יוגשו במקביל תוך 55 יום מהיום.

נקבע לשמיעת ראיות ליום 12.2.14 בשעה 8:30.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ד, 14 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.