<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת: עו"ד דקלה פוגל

ב"כ המשיב: עו"ד עודד מורנו

המשיב הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

אנחנו סבורים כי החלטת בית המשפט לשחרר את המשיב בתנאי הרחקה בלבד מהמתלוננת – אמו - היא החלטה שגויה. בית משפט קמא סבר שמאחר ומדובר בעבירת איומים אין מקום למעצר עד תום ההליכים בתיק זה וטענתנו שלא ניתן להמעיט מחומרת העבירה, בייחוד במהותו של המשיב.

בעניינו של המשיב הוגשה חוו"ד פסיכיאטרית, שלעיני בית המשפט, וללא כל תסקיר אחר. מדובר במשיב הסובל הן ממחלת נפש וכנראה גם בפיגור, משתמש בסמים לאורך תקופה ארוכה. בעברו מס' רב ביותר של אשפוזים, חלקם הוגדרו במצב פסיכוטי כשלצדם מסוכנות.

טענתנו שאותם נתונים והעובדה שמדובר במי שלחובתו רישומים בעבירות אלימות, מצביעה על כך שאותם איומים יכול גם להוציא אל הפועל.

מעבר לכך אבקש להגיש לבית המשפט שני כתבי אישום שעניינם עבירות אלימות שבוצעו כנגד האם וכנגד האח. האחד מלפני כשנה וחצי והשני מלפני כשמונה חודשים. ההליכים בעניינו הופסקו. בשנת 2011 היה אירוע קשה מאוד, הוא ביקש מאמו כסף, התחיל להשתולל ושבר ויטרינה, הוא הכה את האח וחנק אותו, הוא ניסה לקחת סכין מהמטבח, הדף את אחיו לקיר.

כאמור, נוכח מצבו הנפשי והמנטלי, בחלק מהמקרים, ההליכים הופסקו.

אך הדבר מצביע על כך כי האישומים לא מופיעים בחלל ריק, והיום בפני בית המשפט אין איזו עמדה של גורם מקצועי, שהרי חווה"ד הפסיכיאטרית מדברת על כך שככל הנראה המעשים האלימים נובעים מדפוסים אישיותיים. שירות המבחן צריך להיכנס תמונה ולראות האם יש מקום להתערב. החלטת בית המשפט הייתה כי משיב זה "נופל בין הכיסאות" ובאותה נשימה אומר בית המשפט כי הוא לא מטופל, ואכן הוא לא מטופל. אז זו עובדה שעניינו נופל בין הכיסאות והמסכנות לא יכולה לבוא במקום המסוכנות.

אני סבורה שאין לנו את הנתונים דיים כדי להבטיח ולסמוך עליו שישמור על תנאי הרחקה ואין כל אדם שיכול לקחת עליו אחריות.

אין מישהו שיכול לקחת עליו אחריות ומעבר לכך, בית משפט קמא ראה כי במסגרת התיק העיקרי נשלח המשיב לקבל חוות דעת לאבחון לפי חוק הסעד.

בנסיבות הללו, אנו מבקשים לקבל תסקיר בעניינו של המשיב, לקבל חוו"ד מקצועית שתבחן את המסוכנות והאם יש חלופת מעצר ראויה ובייחוד כאשר מדובר במי שלא מקבל טיפול, גם לשיטת בית המשפט.

ב"כ המשיב:

ראשית אומר כי התובעת פתחה ואמרה שכל מה שעמד לעיני השופט קמא זה חוות הדעת הפסיכיאטרית ולא מעבר לכך. אני חייב לומר כי מעולם לא הגעתי לדיון מעצר שבו השופט, מיוזמתו, ללא כל בקשה של ההגנה, קרא היסטוריה של החלטות קודמות הנוגעות למשיב כאן, של קרוב לשנתיים ומעבר לכך.

הגעתי לכאן גם היום מצויד, כפי שעשיתי בבית משפט שלום, לגבי ההחלטות להפסקות ההליכים בעבר כולל חוות דעת של ועדות האבחון ובית המשפט אמר לי כי קרא הכל וכל התמונה בפניו. מדובר רק בשנה האחרונה על הליכים שהופסקו פעמיי, על פי חוות דעת של ועדת האבחון ואני מציג לבית המשפט את פרוט' הפסקת ההליכים מהפעם האחרונה בפני כב' השופטת נחמן וכן מציג את חווה"ד של ועדת האבחון, המצוטטת בהחלטה של השופט קמא וכן ההחלטה בעניין הפסקת ההליכים בפני השופט יקואל.

אנחנו צללנו בדיון כאן, להערכתי, למקרה המעצר הזניח ביותר שראה בית המשפט, בו מדינת ישראל מבקשת לעצור אדם עד לתום ההליכים בגלל שאיים על אמו שלא הכינה לו נס קפה. לפי התביעה מדובר באיום בודד בגלל שסירבה להכין לו נס קפה.

אני באתי וטענתי בבית משפט קמא שזה לא מידתי וזה לא סביר שאדם יהיה עצור מאחורי סורג ובריח בתיק מסוג זה בגלל שהוא לא מישהו שיכול להמציא חלופות מעצר ותנאים מגבילים הרמטיים כאלה ואחרים, ובית המשפט, לאחר שהוא מנתח את חווה"ד הפסיכיאטרית האחרונה שהוגשה, שצורפה להודעת הערר, שאין תסביך רדיפתי כלפי האם, לא מוכן לקבל מעצר עד תום ההליכים.

בפעם האחרונה קצינת מבחן ארצית, בכבודה ובעצמה, הייתה מעורבת בעניינו של המשיב, ולא מצאו לו בית. קצינת מבחן ארצית הייתה מעורבת בוועדה הבין משרדית האחרונה שהתקיימה בעניינו ולא מצאו פתרון ולא מצאו חלופה חוץ ביתית וכב' השופטת נחמן הפסיקה את ההליכים.

כל הרישומים שמציגה חברתי – אין קביעה משפטית שהוא אי פעם ביצע איזו עבירה פלילי וכי יש לו אחריות פלילית.

חברתי אומרת כי הוא לא מקבל טיפול – העבירה בתיק זה הייתה יומיים לאחר שבית החולים באר יעקב החליט לשחרר אותו. אותו בית חולים גם כתב חוו"ד שאין מקום לאשפז אותו. אם הייתה סיטואציה שבית החולים קבע שצריך צו אשפוז או איזו מסגרת, הרשויות לא רוצות את זה ולא סבורות שזה צריך לקרות, ואז מגיע ההליך הפלילי עם המשקולת האדירה על הכתפיים שלו, והמדינה סבורה שהפעלת הליך של מעצר עד תום ההליכים זה מה שיגן על האם ויאיין את המסוכנות, והכל בגלל איום להרוג אותה בגלל שסירבה להכין לו נס קפה.

הוא חי עם האם שנים, יש ראיה שהוא פעם פגע בה או עשה לה משהו? הוא גר שנים עם האם.

המשפחה, מבחינתה, כשהאם מחליטה להרים טלפון למשטרה, היא רוצה שייקחו אותו לטיפול והיא אומרת זאת בהודעתה, והיא רוצה שייקחו אותו לבאר יעקב, והיא יודעת יפה מאוד שכאשר מגיעה המשטרה ויודעים שיש רקע נפשי, מתבצע באופן אוטומטי מעצר.

אני חושב שכב' השופט מנחם מזרחי, שקרא את כל חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניינו וההחלטות, הגיע למסקנה כי זה לא תיק למעצר עד תום ההליכים והוא לא צריך להיות עצור כי אין חלופות. על מה רוצים לעצור אותו?

עם כל הכבוד לכתב אישום זה, אני חושב שזה לא המקום ולא סוג ההליך שצריך להיות מופעל פה. יש וועדת אבחון.

גם בתיק הנוכחי הוא נשלח שוב לוועדת אבחון והבעיה בכושר השכלי שלו זה AS IS והוא אכן נמצא בעבר לא כשיר. בפעם השנייה שהגענו לשם הוא לא נבדק שוב על ידי וועדת האבחון, הם פשוט חוזרים על ההמלצה שלהם. זה מה שהולך להיות גם הפעם, זה לא שהולכים לבדוק שוב. הם שוב יחזרו על ההמלצה שלהם שהוא לא כשיר לעמוד לדין. אין מוסד טיפולי שיכול לקלוט אותו.

מבקש לדחות את הערר וברור שההליכים בסופו של דבר גם יופסקו וזה רק עניין של זמן.

לעניין הסמים – מפנה את חברתי לקרוא את החלטת השופטת נחמן שכותבת שם שכל עניין הסמים לא רלבנטי כי הוא כל הזמן הזה עצור ואין אינדיקציה שהוא משתמש בסמים ומבקש לדחות את הערר.

<#3#>

החלטה

ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט מזרחי) אשר הורה על שחרורו של המשיב בתנאי שיחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪, וכן נאסר על המשיב להתקרב לאמו וליצור עמה קשר עקיף או ישיר.

ביום 27.3.13 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירת איומים כלפי אמו, בכך שביום 26.3.13 בשעה 21:00 לערך, במהלך ויכוח בין המשיב לאמו, אמר לה שאם לא תכין לו נס קפה הוא יהרוג אותה, ואם תהיה ערה הוא יהרוג אותה בשנתה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בית משפט קמא סבר כי המשיב נופל למעשה "בין הכיסאות", הוא זקוק לטיפול אך כתב האישום אינו מצדיק מעצרו עד תום ההליכים באשר מדובר באיום בודד ולא באלימות.

לטענת העוררת ביום 27.3.13 נבדק המשיב במחלקה לרפואה דחופה של המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, ומחוות הדעת עולה כי הוא מתאר מערכת יחסים עכורה עם אמו, אינו מסתדר בשום מקום, מוכר למערכת בריאות הנפש מאשפוזים קודמים כסובל מסכיזופרניה ושימוש בסמים, ויומיים עובר למעצרו שוחרר מאשפוזו האחרון, כשהרופא המטפל המליץ על השגחה צמודה של 24 שעות למניעת פגיעה עצמית בשל התנהגות אימפולסיבית ובלתי צפויה.

עוד טוענת העוררת, כי המשיב שהה חמישה חודשים בכלא מגן מחודש יולי 2012, ושבוע לאחר שחרורו מן הכלא אושפז תחת הוראת אשפוז, לאחר שהתנהג באופן חריג בבית אמו, נבדק ונמצא שרוי במצב פסיכוטי, מלווה במסוכנות, הוא אושפז ולאחר תקופה שוחרר לבית אמו ויום לאחר שחרורו נעצר במסגרת התיק מושא הערר.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך לטענתו לא מתקיימת עילת מעצר ומעצר עד תום ההליכים במקרה כגון דא הינו דרסטי ולא מידתי, למשיב אין כל חלופה להציע וההליכים הקודמים שנפתחו כנגד המשיב הופסקו.

לטענתה של ב"כ העוררת שגה בית משפט קמא בהחלטתו לשחרר את המשיב ללא תנאי פיקוח אנושיים מכל סוג שהוא, שכן עברו האלים של המשיב כלפי אמו ואחיו במספר הזדמנויות להם מתלווה העובדה כי המשיב נעדר כתובת מגורים אחרת, מגבירים את החשש כי אם ישוחרר ישוב לבית אמו ויסכן את שלומה ושלומם של בני המשפחה.

ב"כ המשיב הגיש לעיוני את דו"ח הוועדה הבין-משרדית לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אשר הביאה להפסקת ההליכים כנגד המשיב על ידי כב' השופטת נחמן, ודו"ח נוסף אשר הביא להפסקת ההליכים כנגד המשיב על ידי כב' השופט יקואל.

אכן, על פי גיליון הרישום הפלילי של המשיב הוגשו כנגד המשיב שבעה כתבי אישום בעבר, אך כל ההליכים כנגדו הופסקו בשל העדר כשירות לעמוד לדין.

במרביתם של התיקים דובר בעבירות איומים ואלימות.

אין ספק כי מדובר במשיב הסובל הן מבעיה שכלית והן מבעיה נפשית, כמו גם אין ספק כי הוא זקוק לטיפול, אך סבורני כי מעצר עד תום ההליכים אינו הטיפול לו זקוק המשיב.

עם זאת, יש מקום ליתן צו המרחיק את המשיב מן האם, ולאור האמור הנני קובעת כי בנוסף לתנאי האוסר על המשיב להתקרב אל אמו וליצור עמה קשר עקיף או ישיר, הנני אוסרת על המשיב להיכנס לתחומי העיר ראשון לציון, וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ככל שתסבור העוררת כי יש מקום לעשות כן, פתוחה בפניה הדרך לפנות אל הפסיכיאטר המחוזי בבקשה מתאימה, על מנת שהמשיב יטופל.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תשע"ג, 09/04/2013 במעמד הנוכחים.