1. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בחלופת המעצר שנקבעה לו. חלופת המעצר נקבעה לו בהחלטת כב' השופט שפירא מיום 27.5.13.

2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין שני מקרי שוד , סחיטה באיומים ופירוק חלקים מרכב. המבקש הודה בעבירות המיוחסות לו ומסר פרטים מוכמנים. המבקש אף שחזר את ביצוע העבירות. נטען בכתב האישום כי המבקש ביצע שני מקרי שוד יום אחרי יום , תוך שימוש באקדח שנחזה לאמיתי. כפיתת המתלונן, סחיטת אדם נוסף ואיום באקדח.

3. כב' השופט שפירא החליט על מעצר בית מלא בנהריה בבית משפחת מר עותמאן יחד עם מפקחים שאושרו. כמו כן הותקן פיקוח של איזוק אלקטרוני ונקבע פיקוח שירות המבחן. הותרו למבקש חלונות איוורור כל יום בין השעות 09:00-10:00 ו – 17:00-18:00 ובלבד שבכל יציאה מאושרת יהיה המבקש מלווה במפקח שאושר. ניתן צו לעיכוב יציאה מן הארץ וערבויות והפקדות של המבקש עצמו ושל מפקחיו.

יצויין, כי במהלך הדיון ביום 27.5.13 הציע המבקש שתי חלופות למעצר כאשר חלופה אחת היא בתחום הכפר בו הוא מתגורר, כפר מזרעה, אך בית המשפט דחה חלופה זו בהתחשב בכך שבמקום זה חשוף המבקש למפגש עם גורמים שליליים אשר ככל הנראה היו מבין הגורמים לסטייתו להתנהגות עבריינית.

4. הנה לא חלפו עדיין שלושה חודשים מהדיון האחרון בעניינו של המבקש והוא מגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית. הבקשה מוגשת בטענה לשינוי נסיבות ובשל חלוף הזמן. מבוקש בה כי כתובת מעצר הבית תועתק לבית הוריו בכפר מזרעה וכי יותר לו לצאת לעבודה במפעל "שצפ" מוצרי אריזה פלסטיים כל יום בימים א-ו מהשעה 06:00-18:00. ביחד עם אחד המפקחים שאושרו בהחלטת השחרור ומפקח מוצע נוסף שהוא מנהל אחזקה במפעל.

עוד נטען כי מועד תחילת המשפט נקבע ליום 18.11.13 וגם בכך יש לראות שינוי נסיבות.

5. סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) תשנ"ו 1996 קובע כי עצור בחלופת מעצר רשאי לפנות לעיון חוזר בתנאי השחרור אם נתגלו עובדות חדשות , נשתנו נסיבות, או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

6. כבר בשלב זה אקדים ואציין כי לא התקיים תנאי מתנאים אלו על מנת לאפשר עיון חוזר בהחלטת כב' השופט שפירא מיום 27.5.13.

7. האם שינוי נסיבות- ב"כ המבקש טוענת לשינוי נסיבות בשל העובדה ששותפו הנטען לשוד הודה בכתב אישום מתוקן. השותף לשוד נמצא במעצר בית בכפר מזרעה. הודאתו של הנאשם האחר מחזקת את החשד שקיים כנגד המבקש עצמו. הנאשם האחר עדיין יכול להיות מוזמן כעד למשפטו של המבקש, ולכן מאום בהודאתו של השותף האחר איננה מהוה שינוי נסיבה המאפשר חזרתו של המבקש לכפר מזרעה. נהפוך הוא, ניתן לראות בהודעת הנאשם האחר משום חיזוק הראיות לכאורה הקיימות כנגדו.

ב"כ המבקש איננה יכולה ללמוד על העובדה שלמבקש אושרו 4 ימי שהייה בכפר מזרעה בשל חג "עיד אל פיטר" כי בכך מסכימים הכל שאויינה מסוכנותו. המסוכנות של המבקש שרירה וקיימת כפי שציין כב' השופט שפירא בהחלטתו מיום 22.5.13: "סבורני כי רמת תכנון המעשה המתואר באישום הראשון מצביעה על דפוסי חשיבה עבריינית ואף מצביעה על סיכוי גבוה להישנות העבירה. מכאן שברור שמשתקפת מסוכנות גבוהה ממעשיו של המשיב".

תסקיר המעצר עליו הסתמך כב' השופט שפירא הצביע על אפשרות נמוכה להישנות העבירה. יחד עם זאת ציין כי במבקש טמון פוטנציאל להתנהגות שלילית במידה ויחבור לדמויות שליליות ולכן קיים צורך בפיקוח סמכותי. מסוכנות המבקש לכן בתוקף והיא מתחדדת למקרה שישהה בכפר מזרעה, מקום בו הוא חשוף יותר לאותם גורמים שליליים. עוד יצויין, כי שירות המבחן המליץ על המעצר בנהריה ולא על מעצר בית בכפר מזרעה. השהייה ל- 4 ימי חג בכפר מזרעה איננה שקולה למעצר בית מלא עד לגמר המשפט.

8. חלוף הזמן - עולה שעדיין לא חלפו 3 חודשים מאז הדיון האחרון בעניינו של המבקש. אין כל נתון חדש שעלה בנסיבות המצריך דיון מחודש בעניינו. ובשים לב לזמן שחלף אין מקום לשמיעת חלופות חדשות.

ראו לדוגמא : בש"פ 1991/04 פליקס איליצנקו נ' מדינת ישראל שם קבע בית המשפט העליון מפי כב' השופט חשין כי חלוף תקופה של 4 חודשים ממתן ההחלטה בנושא מעצר בית עד לבקשתו לעיון מחודש לצורך יציאה לעבודה , איננה עולה על דרישת חלוף הזמן.

יש לראות את מסגרת הנסיבות הכללית המלמדת על עבירה חמורה ביותר המיוחסת למבקש בתיק זה. דהיינו, קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים.

9. לפיכך, אני מוצאת כי בנסיבות לא התקיימו התנאים המצדיקים עיון מחדש בתנאי המעצר של המבקש. גם עובדת קביעת המשפט לחודש נובמבר אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.

10. לפיכך, החלטתו של כב' השופט שפירא מיום 27.5.13 תשאר בתוקפה.

11 תוצאות ההחלטה הודע לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ג, 22 אוגוסט 2013, במעמד הצדדים.

הוקלד על ידי מיכל זבטני