1. בפני בית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם לרכב מונית עקב תאונת דרכים. מדובר באירוע שאירע בין רמת שרת ורמת דניה על הכביש הראשי.

2. התובע נהג במונית, כאשר הנתבע נסע ברכב עם נגרר. כאשר ניסה הנתבע להשתלב בנתיב השמאלי מהנתיב האמצעי ונגרמה התנגשות בין הנגרר לרכב התובע. לטענת התובע, איפשר הוא לנתבע להשתלב לאחר שהבחין כי הוא מתקדם לנתיב. מנגד נטען ע"י הנתבע כי התובע לא הבחין בנגרר והתקדם והתנגש עם הנגרר.

3. בתמיכה לגרסת התובע, העיד נוסע שהיה במונית כאשר לעומת זאת, מטעם הנתבע לא העיד איש ולא הוגשה כל תמונה מהשטח.

עם סיום הדיון, הוגשו תמונות הנזק לתיק ביהמ"ש. לנתבע ניתנה הזדמנות להגיב אולם הוא לא ניצל הזדמנות זו.

4. במהלך הדיון נטען ע"י הנתבע כי הנזק מופרך. כמו כן, טען ביחס לקילומטרז' של המונית, מאחר ומדובר בתיקון בסך 1,750 ₪ וניתן לקבוע כי מדובר בנזק מזערי במישור "תביעות פח". ביחס לפחחות, ניתן להתרשם מתמונת הנזק כי נגרם נזק פח הקשור לשפשוף בין כלי הרכב. הנזק לפנס אפשרי מפגיעה מהצד.

5. במקרה של נסיעת רכב עם נגרר, חלה חזקת אחריות על המוביל נגרר בכך שעליו לנקוט במשנה זהירות מאחר ונגרר אינו לחלוטין בשליטתו אלא נגרר אחרי רכבו. על הנתבע לוודא כי כל פעולה מצידו תאפשר מעבר הנגרר ללא פגיעה ברכב.

בהליך אזרחי נטל ההוכחה הינו הטיית מאזן ההסתברויות ולו במשקל נוצה לטובת התביעה.

לאור תמונות הנזק, ניתן לקבוע במידה הנדרשת בהליך אזרחי, כי מדובר בפגיעת הנגרר בקצה השמאלי קדמי של רכב התובע. קיימת מעיכה בצד הרכב ושבירת פנס ושפשופים, הכל מצביע מבחינה נסיבתית על הנגרר הפוגע ברכב המונית. כמו כן, התובע היה ער לנגרר עפ"י עדותו. כמו כן, לא צפוי כי יתקדם עד המעבר של הנגרר. השרטוט מטעם הנתבע אשר צורף לכתב הגנה אינו תואם את הנזק למונית. כמו כן אין גירסת הנתבע סבירה לעומת הנסיבות הקיימות.

לאור האמור, מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 1,750 ₪ כנגד תיקון הרכב. בפני בית המשפט אין כל ראיה התומכת בטענת ההוצאות עבור שכ"ט עו"ד.

כמו כן, מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט ובסך הכל, ישלם הנתבע לתובע סך של 2,250 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 1.12.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.