<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המבקשת, מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

חוזר על הבקשה. מגיש את תיק החקירה ודוח סודי לעיון בית המשפט (הדוחות הסודיים הוגש וסומן מב/1, מב/2) פעולות חקירה נוספות (סומן מב/3), וכן חוו"ד פתולוגית (סומנה מב/4). מבקש להוסיף: כי המדובר בבקשה שלישית.

בוצעו פעולות חקירה, בחלקן גם כדי לבדוק את תיאורן במקום ואת הזיהוי האפשרי של המתלוננות. ניתן לזהות על פי הבדיקה שערכנו. מדובר ב-4 עדות ראיה בנוסף לעדותה של המנוחה המצביעה על החשוד.

בתיק זה יש פרקליט מלווה. מצורף דו"ח של הפרקליטה לעניין פעולות החקירה שיש לבצען. מוצמד לדו"ח זה דו"ח סודי שלי פעולות נוספות שיש לבצע.

ברמת העיקרון יש לנו עדויות ועימותים המחזקים....

החוקר עונה לשאלות ב"כ המשיב:

ש: אני מבין שהעדות שלכן כולן בני אותה משפחה?

ת: בני אותה משפחה.

ש: אז כשאתה אומר 5, זה יכול להיות גם 1, כי אם לא מתקבל על הדעת שאחת תגיד שזה היה איקס וכולם יגידו שזה היה Y?

ת: לא נכון.

ש: לקחתם בחשבון שמדובר בעלילה?

ת: לקחנו הכל בחשבון.

ש: מה עשיתם אם לא לטפול אשמה על אדם לא נכון?

ת: יש פעולה חשובה שאפשר לראות במקום בזמן האירוע, ויש לנו 4 עדות ראיה, בנוסף את האמא שאומרת לפני האירוע שמי שהיה במקרה זה המשיב.

ש: היא אמרה את זה ביום הראשון כשהיא הייתה בריאה ושלמה ואחרי 5 ימים היא נפטרה?

ת: היא הגיעה לביתה חולים בעקבות האירוע ב-4.12.12 ונפטרה ב-8.12.12, וזו העדות היחידה שיש בתיק של האמא.

ש: נכון שחלק מהעדות אמרו שהיה חושך?

ת: אמרתי שהן יכלו לראות וזה מה שהן מסרו.

ש: שאלתי שאלה אחרת – אני יודע מתוך החקירה האם זה נכון שמישהו מהעדים שמסרו את מה שמסרו, אמר שהיה חשוך?

ת: כל העדות מסרו שהן יכלו לראות. הייתה שעת בין ערביים ואפשר היה לראות. אלו הן התשובות של העדות.

ש: האם זה נכון שמישהי מהעדה אמרה שהיה חשוך? כן או לא.

ת: אני מפנה את בית המשפט לעדויות שלהן.

ש: האם מישהי מהעדות אמרה בנוכחות הנאשם, בעימות, שאכן היה חשוך?

ת: לא זכור לי שאחת מהעדות אמרה דבר כזה. זכור לי כן שכולן בעצם אמרו, שהן ראו אותו ויכלו לראות אותו.

ש: למה בכלל הלכתם לבדוק? באות 5 נשים ואומרות שאנחנו ראינו אותו מרחק מטרים ספורים וזיהינו אותו. היה לכם ספק שהן יכלו לראות?

ת: לא שהיה ספק.

ש: למה הלכתם לבדוק?

ת: כאיש משטרה כנגשנו לשם כדי לראות, אולי הייתה הפללה אולי לא. שוטר שעמד במקום, בזמן שהמואזין השמיע את ה....

ש: נחקרו אנשים נוספים שהיו בסביבה?

ת: נחקרו אנשים.

ש: שהיו בסביבה?

ת: נחקרו אנשים.

ש: האם נחקרו אנשים שהם לא מהמשפחה?

ת: כל העדויות הם של בני המשפחה.

ש: יש ירי שקדם לדריסה, באיר, יש דקירות שנדקרו הבנות וזה לא קשור אליו, הוא לא ירה ולא דקר....

ת: אין עדויות לכך...

ש: אז אחרי מספר דקות הגיע אירוע הדריסה? האם זה נכון שבזמן שכבר היה ירי, דקירות וצעקות, היו אנשים זרים כי זה כפר קטן?

ת: על פי החקירה שלנו אלו עדויות שיש לנו בתיק החקירה. אין לנו עדים נוספים.

ש: לא חקרתם עדים נוספים?

ת: לא נחקרו אנשים מסביב.

ש: האם ניסיתם לחקור אנשים נוספים שהיו במקום וראו?

ת: ניסינו באופן הבא שחשבנו שמי שהודיע בשיחות 100 זה אנשים חיצוניים, בדקנו זאת והם לא אנשים חיצוניים אלא מתוך בני הבית שהתקשרו.

ש: אתה הסכמת שהואיל והיה רעש כי היה ירי, דקירות וצעקות, וזה מקום קטן וגרים שם הרבה אנשים לא רק מבני המשפחה, היו עוד אנשים לא מהמשפחה שראו וצפו במקרה. האם זה נכון?

ת: לא ידוע על אנשים נוספים אחרים שראו וצפו במקרה.

ש: אתם יודעים שאף אחד לא היה? זאת אומרת הכפר היה שומם? האם היו עדים חיצוניים?

ת: לא היו עדים חיצוניים. לא ידוע לנו על עדים חיצוניים. אין דרך לדעת היות כאשר הניידת הגיע למקום ביחד עם האמבולנסים, הם פשוט נתקלו במטר של אבנים כשהגיעו האמבולנסים.

ש: לקחתם בחשבון שיש הפללה?

ת: כמובן.

ש: זאת אומרת שעלה במוחכם שהואיל ש-5 עדות אומרות אותו הדבר, אולי רוצים להפליל אותו. כדי לבדוק זאת כל מה שיש לכם בתיק זה בעצם רק העדות האלה, שהן מצביעות כולן לכיוון שלו. בכל הכפר שחצי מהם יצאו החוצה, שחלק מהם פה, ראו את מה שקרה, שמעו את מה שקרה, ואתה רוצה להגיד שבמשך שבועיים שהוא עצור לא היה לכם דרך לגלות מי הם האנשים שהיו שם ולדבר איתם?

ת: לא ידוע לנו על עדים נוספים. חברי חכם שמביא חצי שבט ואומר שלא כל המשפחה היו שם.

אני יודע שיש לנו עדות לאירוע, עדות שהן התעמתו עם המשיב.

ש: הפרקליטה המנחה לא אמר לכם תגידו לא שאלתם אם מישהו ראה את האירוע, מישהו נכח, חוץ מהמשפחה? הרי באירוע עם יריות יצאו הרבה אנשים ואפשר להזמין אותם לחקירה?

ת: את מי להזמין. אי אפשר להזמין שאנחנו לא יודעים מי.

ש: אולי יש עד שרוצה לתמוך בעדויות האלה?

ת: חומר החקירה מונח בפני בית המשפט.

ש: לשאלת בית המשפט: אתם לא מייחסים למשיב ירי ודקירה?

ת: לא מייחסים לו.

ש: על זה יש ראיות של בני אדם לאירוע הזה?

ת: יש לנו את העדויות של הבנות ושל האמא. מדובר באירוע בתל שבע, לקראת החשיכה.

אף אחד לא בא ולא אמר שראיתי או את הדקירה והירי. מה גם שאחיו של המשיב נעצר, המשיב ברח במשך 4 חודשים, קיבל הזמנות...

ש: מוסכם שהמנוחה נפטרה 4 ימים לאחר המקרה. יש לכם את סיבת המוות?

ת: כן.

ש: סיבת המוות נגרמה כתוצאה מפגיעה ברגל?

ת: מונח בפני בית המשפט.

ש: האם זה נכון שבמשך ה-4 ימים שהיא הייתה בבית החולים, היא הרגישה טוב, קיבלה מבקרים, אפילו צחקה. האם זה נכון?

ת: אני לא יודע אם להגיד בדיוק....

ש: בערך... היא הייתה בהכרה מלאה, תיקשרה...

ת: אני לא הייתי שם... סביר להניח שכן.

ש: ופתאום ב-8 לחודש היא הלכה לעולמה?

ת: כן.

ש: הואיל ואתה חקרת את האנשים המתאימים, מה ההסבר לזה?

ת: ההסבר מונח בפני בית המשפט בדו"ח הסודי.

אנו אומרים שיש פה כוונה היות והוא ניסה לדרוס את האשה בפעם השלישית, כאשר הם משכו את האשה לתוך הבית.

לגבי שאלת בית המשפט, באשר לפיסקה הראשונה בהנחיית הפרקליטות, אנו נעשה זאת עד יום ראשון.

ש: אתה אומר שהדריסה לא הייתה חד פעמית אלא כמה פעמים?

ת: נכון.

ש: היא גם נפגעה כמה פעמים?

ת: הפגיעה הפיזית הייתה בפעם הראשונה.

ש: היא נפגעה גם בפעם השנייה והשלישית?

ת: כן.

ש: איך אתה יודע?

ת: כן בפעם הראשונה היא נפגעה, גם בפעם השנייה, בפעם השלישית הוא ניסה לנסוע לעברה ואז הבנות משכו אותה לתוך הבית.

ש: מה נגרם לה בפעם השנייה?

ת: הוא עלה עליה.

ש: פגיעה ראשונה ברגל, פגיעה שנייה הוא עלה עליה, ואם הוא עלה עליה היא לא בחיים?

ת: למה?

ש: אתה אומר שבפעם השנייה אחרי שהיא נפגעה ברגל הוא דרס אותה על כל הגוף?

ת: אתה מנסה לבלבל אותי.

ש: אתם אמרתם שאת הרכב תפסתם?

ת: כן.

ש: למה לקח לכם חודשיים לתפוס את הרכב?

ת: הרכב הזה הוסלק. הוטבע.

ש: איך אתה יודע?

ת: יודעים.

ש: איפה הוא היה?

ת: נמצא באיזשהו מקום בתל שבע.

ש: אתה יודע מי הסתיר את הרכב הזה חודשיים?

ת: אני יודע ואני אענה בכתב לבית המשפט. אני יודע איך הגיע הרכב למקום שהוא נתפס.

ש: זה הדבר הכי חשוב בתיק למצוא דנ"א של המנוחה, ואתם חודשיים לא מחפשים את הרכב?

ת: אני אכתוב את ההסבר לבית המשפט. הרכב רשום על אבא שלהם שהוא נפטר לפני כן.

בית המשפט:

הוגש וסומן מב/5.

החוקר ממשיך:

לשאלת בית-המשפט:

ש: מתי מצאתם את הרכב?

ת: כחודש, חודש וחצי אחרי האירוע.

ש. מה עשיתם עם הרכב הזה, כדי לחזק ולעבות?

ת. נמצאו סימנים ברכב. מפנה את בית-המשפט לחוות דעת לגבי תוצאות בדיקת הרכב.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על האמור בבקשה ומבקש להיעתר לה במלואה.

ב"כ המשיב מסכם:

הפרקליטות לא באה היום לבקש הצהרת תובע, הם לא יכלו לקחת בחשבון שהשופטת שתשב פה היום תורה על הארכת מעצר. אז הם באים עם שתי הארכות מעצר קודמות של 15 יום, ולמרות זאת לא באים ואומרים שיגישו תוך 7 ימים כתב אישום נשאלת השאלה למה. 5 עדות שיכולות לזהות כי בדקו את התאורה והכל בסדר ונציג המשטרה אומר שלא פקפקו בנאמנות שלהם, האמא ועוד בנות. למה לא הוגש כתב אישום. יש את הרכב, את החשוד וכולם מצביעים עליו ואין אנשים אחרים שנעצרו. דוח פתולוגי מבית-חולים, למה לא להצהיר היום שיוגש כתב אישום.

הפרקליטות מתלבטת באותן שאלות שהעלנו פה, כשיש 5 עדים שמעידים אותו דבר בני אותה משפחה, משקלם דומה לאדם אחד. כשהם בתוך המשפחה מדברים לפני הגעת המשטרה, מדברים על האדם שפגע ואם אינם בטוחים מי זה, אז השם שיועלה הוא שכולם יגידו. אם מתייחסים לגוף אחד שאומר שזה הנאשם, איך יכול להיות שבכפר הזה, לא כל יום זה קורה, גם ירי, דריסה וצווחות והמקום קטן ורואים את ההתרחשות, כי אם היתה רק הדריסה היו אומרים דרס וברח בפעם הקודמת נאמר שיש פער של 5 דקות, של ירי, דקירות וצעקות. אז איפה האנשים האלה? כשהם רוצים למצוא אנשים שאיימו ועשו מוצאים וכעת אין דרך לחקור, כשעשרות אנשים צפו באירוע הזה, זה לא מתקבל על הדעת. לכן הפרקליטות יודעת מה שאני יודע ולכן, לא הצהירה על הגשת כתב אישום.

חשוד נוסף היה עצור במשך 20 יום, אחיו של החשוד, בזמן הדריסה וניסיון הדריסה והאשימו אותו באותה האשמה, למרות שלא נהג, אך הוא שותף. הוא שוחרר והלך לביתו. האדם השלישי, גם נמצא בחוץ, אותו אדם שדקר וירה באוויר נשאר בחוץ ולא מצאתם אותו ואין אינדקציה איפה הוא. אזלת היד מצד אחד והחריצות מצד שני. פתאום במשך חודשיים וחצי הרכב איננו, הוא לא ברח לירדן, לא בבית "שחיטה" ולא מוצאים אותו?

המנוחה עם כל הצער שבדבר התנהגה באופן נורמלי במשך 4 ימים. שמעתי הואיל וזו משפחה, היא מסרה עדות במשטרה תקשרה עם בני המשפחה ועם הסובבים ויום אחד נפטרה. יש הבדל עצום בין מוות שקשור לאירוע ובין מוות שאינו קשור לאירוע, יש הבדל מהותי בין אדם שגרם למוות של אדם מסויים לבין אדם שנפטר לאחר שנותק הקשר. בזמן של בקשה למעצר שלישי, יש לכך חשיבות.

אם ממילא החשוד שהיה ליד הנאשם, שוחרר ולא הוגש ערר ו אולי הוא פה באולם, למה שמרשי לא יהיה בחוץ. איזו סיבה, איזה נזק יכול להיגרם. אלא אם כן, הפרקליטות היתה אומרת שהוא מסוכן לציבור ולכן, מבקשים לעצור אותו עד תום ההליכים ומתחייבים להגיש כתב אישום תוך 5 ימים, אך זה לא נעשה ויש לכך סיבה טובה.

אולי הם יודעים דברים שאני לא יודע וגם לא בית המשפט.

<#2#>

החלטה

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996. מבוקש להאריך המעצר ב - 7 ימים.

החשדות כנגד המשיב הן שהמשיב ביום 04.12.2012 נהג ברכב ופגע במנוחה בכוונה תחילה ועקב הפגיעה היא נפטרה בבית חולים כעבור 4 ימים. העבירות נשוא הבקשה הן גרימת מוות בכוונה תחילה, סיכון בטיחותי של נוסע, חבלה חמורה, יריה מנשק חם באזור מגורים. זו הארכה שלישית. המשיב נעצר ביום 08.04.2013. הוגשו לעיוני הדוחות הסודיים כאשר הדוח הראשון קודם את מעצרו של המשיב. שכן, המדינה עצרה לפני כן את אחיו, ובהמשך שחררה אותו. הבקשה הנוכחית מתייחסת גם אליו. האירוע הסתיים בפציעה של המנוחה בהתייחס לטענה של הפגיעה באמצעות רכב. כעבור מספר ימים נפטרה המנוחה והתבקשה חוות-דעת פתולוגית אשר ניתנה. התשובה בחוות הדעת הפתולוגית שאיננה סופית (סומנה מב/4). חוות הדעת הושלמה ביום 09.04.2013, חוות דעת טוקסולוגית והמסקנה בסופה היא שהתוצאות אינן משנות את סיבת המוות. סיבת המוות על פי חוות-הדעת מעלה סימני שאלה בתחום הרפואי האם יש קשר סיבתי בין הפציעה למוות, מעבר לכך שיש רצף עובדתי של אירוע הפגיעה אשר הביא לאפשרות לאירוע בהמשך שהוא לכאורה גרם למה שהביא למוות ואני מפנה לעמוד האחרון (9) לחוות הדעת הפתולוגית. לפיכך, לגבי העבירה של גרימת מוות בכוונה תחילה יש ספק לכאורה רפואי.

לגבי העבירה השניה, הסעיף לחוק העונשין מתייחס לנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בטיחותו. לטענת המדינה הם כוללים את המנוחה בכלל ההגדרה של נוסע.

לגבי העבירה של חבלה חמורה, ישנן עדויות ובכללן של המנוחה, כאשר עדויות אלה כבר נאספו לפני ההארכה השניה. מאז המדינה לא הצליחה לעבות את החלופה בעדים שאינם הבנות של המנוחה והמנוחה. נטען כי המדינה עושה כמיטב יכולתה אך אין בידה להגיע לעדים אשר אינם מוכנים לבוא מיוזמתם להעיד. לפי גרסת הבנות והמנוחה ברכב היה גם אחיו של המשיב אשר היה עצור ושוחרר, אך לא הסכים שהוא היה ברכב. הארכת המעצר היום מתבקשת על פי הנחיית הפרקליטות על מנת לבחון, בין היתר, את גרסתו.

לגבי העבירה של ירייה מנשק חם, אין מייחסים חשדות אלה למשיב. הסנגור טוען כי יש לשחרר את המשיב. המדינה מבקשת להאריך את המעצר. מדובר בחשדות שלפחות חשד אחד במישרין דהיינו חבלה חמורה וחשד אחד לפי העובדות נשוא הבקשה, הן חשדות בגין מעשים חמורים, כנגד המשיב מעלה כסימן שאלה את הביסוס של הבקשה כנגדו בהעדר המעש בקידום החקירה על מנת לחזק או להגיע למסקנה כי אין ביסוס לבקשה כנגדו. לפיכך, יש מקום להשלים את החקירה, אולם חלף זמן רב מאז שנעצר המשיב והקידום המבוקש על ידי הפרקליטות לאחר שיש בפני בית-המשפט והמשטרה את חוות-הדעת הפתולוגית איננו יכול להיות באותם פרקי זמן שניתנו עד היום. כנגד, היום יום שלישי, שעת אחר הצהריים מוקדמת ובספק אם ניתן לבצע את הפעולות בפסקה הראשונה של הנחיית הפרקליטות בפרק זמן של יום וחצי.

לא בלי לבטים, אך מתוך זכותו של המשיב שאם יתברר שהראיות נגדו אינן מתחזקות אלא נחלשות, אני מאריכה את המעצר כדי לאפשר למשטרה להשלים את החקירה עד ליום 28.04.2013 בשעה 12:00. למועד זה המשטרה אמורה לבוא לבית-משפט לאחר שהפרקליטות תהפוך את האמור בפסקה השניה להנחיה מיום 23.04.2013 לכיוון חד-משמעי של המשך חקירה, או כתב האישום שבכוונת המדינה להגיש/ הצהרת תובע.

החשוד יוכל להשתחרר בתחנת המשטרה גם לפני מועד זה, באם תסתיים החקירה וזאת בתנאים שיקבע קצין משטרה מוסמך.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"ג, 23/04/2013 במעמד הנוכחים.

בא כוח המשיב:

אבקש לאפשר למשפחה להכניס לכלא ציוד אישי.

בא כוח המבקשת :

אין לי התנגדות בכפוף לנוהלי שב"ס.

<#6#>

החלטה

אני מתירה להכניס למשיב ציוד אישי על ידי המשפחה בכפוף לנוהלי שב"ס.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"ג, 23/04/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורלי מרקוס