בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

ובעניין: הכוסית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רפי שפטר ואח'

החברה

ובעניין: אליהו חקק

ע"י ב"כ עוה"ד אמציה שצקי

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

לפני בקשתו של מר אליהו חקק (להלן: "המבקש"), לפירוקה הזמני של חברת הכוסית בע"מ (להלן: "החברה"). עיקר טענתו של המבקש הינה, כי החברה הוכיחה עצמה כחדלת פרעון, נוכח העובדה כי מזה זמן רב היא נמנעת מפרעון שיק על סך 86,477 ₪, וזאת חרף העובדה כי התנגדותה לביצוע השטר נדחתה זה מכבר.

הצדדים אינם חלוקים באורח מהותי על העובדה, כי החברה אינה מקיימת פעילות עסקית ממשית, ולמעשה נכסה המשמעותי היחיד הינו יתרת כספים המסתכמים במאות אלפי שקלים, שהם עודף שנותר מהליכי מימוש משכנתא.

אמנם, על הכספים דלעיל מוטל צו עיקול זמני שניתן על ידי בית משפט השלום, נוכח טענות שהעלתה רשות המיסים, אולם חששו של המבקש, עליה הוא מבסס את עיקר בקשתו, הינה כי הצו יבוטל או יצומצם, באורח אשר יאפשר לחברה להבריח את הכספים דלעיל, ובכך להותירו מול שוקת שבורה.

החברה מתנגדת לבקשה, ובקשת הפירוק. לשיטתה, התנהלות המבקש לוקה בשיהוי, נוכח העובדה כי השיק תלוי ועומד מזה מספר שנים; כי הליכי הפירוק לא יביאו לו תועלת מחד גיסא, ואילו שחרורם של הכספים יאפשר לה לשלם את חובה במלואה בעתיד הנראה לעין, מאידך גיסא. מוסיפה המבקשת וטוענת, כי עו"ד דגני, אשר מינויו כמפרק מתבקש, נגוע בניגוד עניינים חריף.

השאלה הדרושה להכרעה הינה האם ועד כמה רשאית חברה לעכב נושה מלנקוט בהליכי פירוק בגין טענה כי צפויים להשתחרר לה כספים בעתיד?ולכמה זמן, אם בכלל, יפה טענה מעין זו, ובאילו נסיבות.

שאלה נוספת הדרושה להכרעה הינה האם ועד כמה עלה בידי המבקש להוכיח עילות המצדיקות מתן צו פירוק זמני לאלתר, וזאת בלא לחכות למועד הדיון בסעד העיקרי. עילות אלו, עניינן בעיקר בשאלה, עד כמה הוכח חשש מבוסס לשינוי לרעה במצבו של המבקש, אם לא יזכה לסעד מהיר של פירוק זמני; זאת בעיקר של חשש מבוסס להברחת נכסים (פש"ר (ת"א) 2624/99 בש"א (מחוזי ת"א) 6689/00 רשם העמותות נגד ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל)), והן לעיתים במובן כללי יותר של הדרדרות במצב החברה ושחיקת נכסיה, בשים לב לשאלה מהי הפעילות של החברה, אשר עלולה להיפגע אם ינתן צו פירוק זמני (ראה פש"ר (ת"א) 1020/02 בש"א 1536/02 יהודה נוי נ' שיא יזום ופיתוח בע"מ). ככל שהחשש נשוא השאלה האחרונה כבד יותר, כך תידרש הוכחה מוגברת של נזקים והרעת המצב שתגרם לנושה, היה ולא יינתן פירוק זמני ולהיפך.

בנסיבות המקרה, דומה כי לו היינו עומדים היום בדיון בבקשת הפירוק עצמה, אזי ומבלי שיהיה בדברי אלה כדי לקבוע מסמרות, דומה שמצבה של החברה לא היה מן המשופרים. שכן, עסקינן בחברה שאינה משלמת את חובה וקמה חזקה של חדלות פירעון

בענייננו, אין מחלוקת כי החברה לא שילמה את המגיע למבקש, וזאת בלא שנותרה לה הזכות לעלות טענה ממשית כלשהי כנגד החוב עצמו, למצער לאחר שנדחתה התנגדותה לביצוע השטר. אעיר, כי בעניין זה, דווקא טענת השיהוי שהחברה מעלה כנגד המבקש, עומדת לה לרועץ שכן השטר לא נפרע במשך תקופה ניכרת של ארבע שנים. הדבר מלמד על מצבה הכלכלי והמשקל המועט שיש ליתן לבקשתה להמתין עד שישתחררו לטובתה כספים ודוק. אין דינו של נושה הממתין שנים לפירעון חובו, כדינו של נושה העומד על קוצו של מועד וממהר להגיש בקשת פירוק ימים ספורים בלבד לאחר מועד הפירעון.

אציין שהגם שקרן החוב אינה מאד גבוהה, אזי מדובר עדיין בסכום העולה על 80,000 ₪, שוודאי אין להקל בו ראש, קל וחומר כאשר מדובר בנושה שהוא אדם פרטי; החוב לא שולם במשך שנים, ואין נפקא מינא עד כמה נקט הנושה אורך רוח טרם נקט הליך כזה או אחר. לעומת זאת, יש ליתן את הדעת לכך שאין לחברה פעילות ממשית המצריכה מינוי דחוף של בעל תפקיד כמפרק זמני וכי מועד הדיון בהליך העיקרי קבוע לעוד כחודשיים, ובכך יש להקשות על קבלת הבקשה הזמנית.

לטעמי, לא עלה בידי המבקש להוכיח חשש ממשי להברחת נכסים, או למצער שינוי מצב ממשי לרעה, אשר יגרם לו היה ולא יינתן צו פירוק עד למועד הקבוע ממילא לדיון בבקשה. זאת ועוד, ניתן למנוע את החשש הנטען או את הרעת המצב באמצעים אחרים ודרסטיים פחות מאשר פירוק זמני. כאמור, אין לחברה פעילות או רכוש אשר ניתן להבריחם, מלב הסכום המעוכב בצו של בית משפט, ומשכך הרי שקשה עד מאד לייחס משקל רב לחשש כי הסכום יוברח בזמן שנותר עד לדיון בסעד העיקרי. אף אם קיים חשש מסויים שכזה, הרי שהוא ניתן לפתרון באמצעי פחות חמור הנוגע לאופיו או להיקפו של הצו. משכך, ניתן להסתפק בצו מניעה זמני אשר יאסור על הוצאת הכספים מהחברה

עד החלטה אחרת.

משכך, הבקשה נדחית כפוף למתן צו המונע הוצאת כספים מהחברה, עד החלטה אחרת.

המזכירות תשגר את ההחלטה לצדדים בדחיפות בפקס.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה