1. העותר, תושב ואזרח ישראל והעותרת נתינת הפיליפינים החלו באפריל 2011 בהליך המדורג לאחמ"ש – ולעותרת ניתנה אשרת ב/1.

לאחר בדיקות, חקירות וראיונות החליטה המשיבה ב- 28 בינואר 2013 על הפסקת ההליך המדורג, על ביטול אשרת ב/1 של העותרת ועל הוראה לעותרת לעזוב את ישראל.

זאת לאחר שאנשי הרשות הגיעו למסקנה כי העותרים אינם חיים במשותף, כי אין ביניהם קשר זוגי כן של ידועים בציבור ואף לא של נישואין.

(העותרים נישאו בקפריסין בנובמבר 2012).

ערר שהגישו העותרים על ההחלטה נדחה במשרד הפנים בפברואר השתא – ומכאן עתירה זו שבפני לביטול החלטת המשיבה ולהמשך ההליך המדורג.

2. ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין כעולה מהעתירה ומתגובת המשיבה.

העותר 1 ("העותר") הינו אזרח ותושב ישראל (יליד 1952) – ומתגורר במושב גבעולים שבדרום.

העותרת 2 ("העותרת") נתינת הפיליפינים (ילידת 1972) נכנסה לישראל ביולי 2005 באשרת עבודה בתחום הסיעוד – אשר הוארכה מפעם לפעם עד ליום 28.3.11.

עפ"י הנטען בעתירה, השניים הכירו "לפני כשלוש שנים" (דהיינו במחצית 2010) – והחליטו לעבור לגור יחדיו תחת קורת גג אחת ולקיים חיי זוגיות לכל דבר ועניין בדירתם המשותפת במושב גבעולים".

במרץ 2011 (ימים ספורים לפני פקיעת אשרת העבודה של העותרת) פנו העותרים למשרד הפנים בבקשה למתן מעמד בישראל לעותרת – בשל חייהם המשותפים במושב גבעולים – וזאת במסגרת ה"הליך המדורג".

באפריל 2011 ניתנה לעותרת אשרת ב/1 לשנה ובאפריל 2012 הוארכה האשרה בשנה נוספת – וזאת בהתבסס על טענת העותרים לחיי זוגיות משותפת בביתם שבמושב גבעולים.

בנובמבר 2012 נסעו השניים לקפריסין ונישאו שם.

בעקבות מידע שהגיע למשיבה בשלהי 2012 נפתחה חקירה לבחינת הזוגיות, הנישואין והחיים המשותפים הנטענים על ידי העותרים.

3. במסגרת חקירה זו שנערכה במהלך שלושת החודשים מנובמבר 2012 ועד לינואר 2012 התברר כי על פני הדברים העותרים אינם חיים במשותף וטענת זוגיותם המשותפת אינה נכונה.

נמצא לחוקרי המשיבה כי העותר חי וגר בגפו בדירתו במושב גבעולים שבדרום ואילו העותרת גרה בדירה בתל אביב ומנהלת חנות בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

בביקורות בדירת העותר במושב גבעולים לא נמצאו זכר או עקבות לנוכחות כלשהי של העותרת – או חפץ מחפציה.

בביקורות שנערכו בדירת העותרת בתל אביב נמצא כי היא חולקת את דירתה עם נתינת פיליפינים נוספת – ואין באותה הדירה זכר או עקבות לנוכחות כלשהי של העותר.

התברר לחוקרים כי חיים בנפרד אלה מתקיימים מזה תקופה ארוכה וממושכת.

נמצא, למשל, כי בחדר השינה בדירת העותר במושב גבעולים תלויה תמונת אשתו לשעבר.

לא נמצאו, ולא נטענו, חשבונות משותפים כלשהם של העותרים או אינדיקציות אחרות כלשהן שיש בהן להצביע על שיתוף בחייהם – שלא לומר מתכונת חיים זוגית משפחתית.

בתצהיר שנתן העותר (ביום 15.1.3) הוא אישר כי אכן אינו חי במשותף עם העותרת, היא חיה בדירתה בת"א והוא ביחידת הדיור שלו במושב – ולדבריו היא באה לבקר אותו במושב פעמיים בשבוע – ובאותה הזדמנות מטפלת באביו הקשיש.

לדבריו, כאמור בתצהיר, מאז טקס הנישואין שערכו בקפריסין היא לנה במושב גבעולים "כארבע פעמים".

4. העותרים זומנו בעקבות ממצאים אלה לראיונות במשרד הפנים ביום 23.1.13. הפעם, שינה העותר את דבריו בתצהיר הנ"ל מ- 15.1.13 – והשיב כי למעשה מגיעה אליו העותרת לדירתו בגבעולים 3 פעמים בשבוע – ועוזרת לאביו הקשיש.

העותרים שניהם מאשרים בראיונות מאותו היום כי אכן הם גרים בנפרד ותולים זאת בצורת הפרנסה וההשתכרות של העותרת, שניהם מוסיפים כי הם אוהבים זה את זו ומעוניינים בהמשך הקשר שביניהם.

(ר' תמלילי הראיונות נספח 6 לתגובת המשיב).

בכתב העתירה, ובטיעוני ב"כ העותרים בדיון המקדמי ובראיונות שנערכו לעותרים על ידי המשיב – מתאשרים למעשה ממצאי הביקורת – בדבר חיים נפרדים במקומות שונים – כמפורט לעיל וכמפורט בדו"ח החקירה שערכה המשיבה (נספח 3 לכתב התגובה).

העותרים (בסעיף 20 לעתירה) טוענים כי על אף הממצאים האמורים – הם "מקיימים חיים משותפים" וכי "לא ניתנה להם אפשרות אמיתית להתגונן מפני "הטענות השקריות" אשר הועלו נגדם".

לטענתם – הם בני זוג שנישאו זו לזו חיים חיי זוגיות ושיתוף ולא היה מקום או הצדקה להחלטות המשיבה נשוא עתירה זו.

5. לאחר בחינת כתבי הטענות ושמיעת הטיעונים בדיון מיום 25.6.13, לא מצאתי מקום או הצדקה לשנות מהחלטות המשיבה נשוא עתירה זו.

דוחות המעקב והחקירה שביצעה המשיבה במהלך החודשים מנובמבר 2012 ועד לינואר 2013 מעלים כי העותרים חיים בנפרד, במקומות יישוב שונים וללא שיתוף, בוודאי לא ברמת חיי שיתוף של בני זוג נשוי או הידוע בציבור כנשוי.

מסגרות חייהם נפרדות לחלוטין – ומתוך הראיונות והחקירות מתברר כי כך הם פני הדברים תקופת ממושכת עוד בטרם החלה החקירה (בנובמבר 2012).

קיימת כמובן היכרות בין השניים, יתכן ואף רגשי חיבה ואולי גם אהבה – אך נסתרות על פני הדברים טענות העותרים כי הם בני זוג החולקים חיי משפחה משותפים כבעל ואשה.
מסקנה זו מתבקשת באופן ברור למדי מהממצאים שנתגלו – ואשר העותרים אינם חולקים עליהם הלכה למעשה.

יתרה מזו, העותרים גם אינם טוענים כי בשלב קודם כלשהו של היכרותם היו הדברים שונים.

נמצא אפוא כי הנטען על ידם בבקשתם המקורית לקבלת מעמד לעותרת בה טענו (במרץ 2011) כי הם חיים במשותף בדירתם המשותפת במושב גבעולים – לא הייתה טענת אמת.

הזוגיות המשפחתית והתא המשפחתי המשותף לו טענו העותרים בבקשתם המקורית נתבררה בדיעבד כמצג שאיננו נכון – וזאת לפחות ככל שהדברים אמורים ברמת הראיות המינהליות המספקת שעמדה בפני המשיב בטרם מתן החלטותיו נשוא עתירה זו.

6. אשר על כן – ומהנימוקים שפורטו לעיל – לא מצאתי עילה או הצדקה להתערבות הביקורת השיפוטית בהחלטות נשוא עתירה זו – ואני דוחה את העתירה.

המזכירות תשלח פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.