לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב עבור דמי ביטוח על-פי פוליסת ביטוח בגדרה ביטחה המשיבה את רכב התובע.
2. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 15.1.13. ביום 7.4.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נשלחה לכתובת שאינה כתובת מגוריו וכי קיבל את האזהרה שלושה שבועות לפני הגשת הבקשה, כאשר לאזהרה לא צורף כתב התביעה. רק ביום 20.3.13 לאחר שפנה בא כוחו למשיבה, קיבל המבקש לראשונה את כתב התביעה.
4. לגופה של התביעה טוען המבקש, כי הוגשה תביעת צד ג' בגין תאונה בה היה מעורב רכבו המבוטח אצל התובעת. המבקש לא הודה באחריותו לתאונה ולא התחייב לשלם השתתפות עצמית בגינה. עוד טוען המבקש, כי בגין התאונה נגרם נזק גדול לרכבו אשר היה מבוטח בביטוח מקיף וכי המשיבה לא פיצתה אותו בגין נזקיו.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, האזהרה וכתב התביעה הומצאו לאשת המבקש בכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין ביום 15.1.13 ומכאן שההתנגדות הוגשה באיחור.
6. לגופה של ההתנגדות טוענת המשיבה, כי המבקש ביטח את רכבו אצלה בביטוח מקיף לתקופה שמיום 1.12.10 ועד ליום 31.11.11. ביום 11.5.11 הודיע המבקש על תאונה אשר אירעה לו בה רכבו, אשר חנה בירידה ולא היה עצור היטב התדרדר ופגע בשער חשמלי של כנסיה מס' 1 ולאחר מכן פגעה בגדר אבן של כנסיה מס' 2. לאחר שהתקבלה אצל המשיבה תביעת צד ג', פנתה המשיבה למבקש וביקשה ממנו להמציא מסמכים ותמונות של האירוע על מנת להעבירם לשמאי ובוחן תנועה לצורך קבלת החלטה האם לבצע את התשלום לצד ג', אך כי לא היה חולק כי המבקש אחראי לתאונה משלא דאג לוודא כי המשאיית עצורה היטב. המבקש לא המציא את המסמכים למשיבה ולא הגיש התנגדות לביצוע התשלום ועל כן שילמה המשיבה פיצוי לצד ג'. המבקש מעולם לא הודיע כי הוא מתנגד לביצוע התשלום או חפץ בהליכי משפט. לו היתה המשיבה מקבלת התנגדות בכתב, לא היתה מבצעת את התשלום לצד ג'. ביום 28.11.11 שילמה המשיבה לצד ג' סך של 46,000 ₪ ומכאן שעל המבקש לשאת בתשלום דמי השתתפות עצמית בסכום של 4,366 ₪.
7. כן טוענת המשיבה, טוענת כי המבקש מעולם לא הגיש תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו וככל שיגיש המבקש תביעה בצירוף המסמכים הנדרשים להוכחת נזקיו ובמידה ויתברר כי הוא זכאי, תפצה אותו המשיבה ללא קשר לתשלום דמי ההשתתפות העצמית.
8. בתשובה טוען המבקש כי התביעה עצמה לא הוצאה לידיו עד שבא כוחו לא פנה למשיבה ואף אשתו טוענת כי לא קיבלה את התביעה מעולם. אשר לתביעה עצמה, טוען המבקש כי אינו מתכחש לחובתו לשלם השתתפות עצמית, אלא שלטענתו המשיה התעלמה מחובתה לשלם למבקש את הנזק שנגרם לרכבו בהתאם לחובתה על-פי הפוליסה. כך, בהתאם להוראת סוכן הביטוח מטעם המשיבה, מכר המבקש את רכבו כאשר הובטח לו פיצוי בגין ירידת הערך. בשלב מאוחר יותר, התנערהה המשיבה מאחריותה.
9. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם ההתנגדות הוגשה באיחור. מאישור המסירה של האזהרה עולה כי ביום 15.1.13 הומצאה האזהרה לידי אשת המבקש בכתובתו של המבקש במרשם האוכלוסין. המבקש טוען כי כתב התביעה עצמו לא הומצא לידיו ואף לא לידי אשתו ורק בעקבות פניית בא כוחו לידי המשיבה קיבל את כתב התביעה.
10. המצאה לידי אשת המבקש הינה המצאה כדין ולא צורף תצהיר של אשת המבקש לפיו כתב התביעה לא הומצא לידיה. בנסיבות אלה, אני קובעת כי המבקש לא הוכיח כי כתב התביעה לא הומצא לידי אשתו ביום 15.1.13.
11. האם יש מקום להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות? המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
12. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
13. שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).
14. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
15. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
16. במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שלטענת המבקש לא קיבל את כתב התביעה. הגם שהתנהגותו של המבקש אינה נקייה מפגמים, שכן היה על אשת המבקש למסור לידי המבקש את כתב התביעה, הרי שנסיבות אלו יכולות לעלות כדי טעם מיוחד לצורך הארכת מועד בערכאה הראשונה, תוך חיוב המבקש בהוצאות בשל מחדלו.
17. אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות עצמה, הרי שהמבקש אינו חולק על חובתו לשאת בתשלום ההשתתפות העצמית, אך טוען כי המשיבה חייבת לו סכומים בגין הנזקים שנגרמו לרכבו או פיצוי בגין ירידת ערך וכי המשיבה התנערה מחובתה לשאת בתשלום זה. טענה זו עשויה להקנות למבקש הגנה לכאורה בפני התביעה.
18. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 750 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקש להפקיד סכום זה בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
19. עם הפקדת הסכום, תתקבל ההתנגדות, ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יעוכבו, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים.