<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה, אמת.

מבקש להגיש לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה וכן דו"ח סודי אשר התקבל וסומן מב/1 ומוחזר לב"כ המבקשת.

ב"כ המבקשת לשאלות ב"כ המשיב:

ש. הדיסק היה אצלכם ממתי

ת. מיום הארוע מה- 09 לחודש היום שבו נעצרו

ש. האם עומתו עם הדיסק בתשיעי לחודש

ת. לא. אחד מהם עומת עם מה שרואים בדיסק, אתמול (10.04.13). הוא עומת לאחר שהחומר שבמצלמה הועבר לדיסק.

ש. האם היה על פי גרסתכם שימוש בכח

ת. לא.

ש. האם זה נכון שלחשודים אין עבר פלילי

ת. נכון.

ש. האם זה נכון שרואים בדיסק שהחשוד הזה, רושם מספר טל' כשהוא מדבר עם נהג הטרקטור

ת. לא יכול לאשר. רואים בין היתר שהוא מחזיק בפל'.

ש. האם גרסתו היתה שהוא בקש את המספר של המפקח של המינהל וכך הוא רשם

ת. זה מה שהוא טען.

ב"כ המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה ומבקש להעתר לה.

ב"כ המשיב מסכם:

יש להורות על שחרור החשודים על אתר. למעשה, היה צריך לשחררם כבר אתמול שעה שהם הגיעו לביהמ"ש כאשר א ין חומר חקירה רלבנטי על מנת להציגו לביהמ"ש. די במחדל של אתמול, על מנת שביהמ"ש יורה מיידית על שחרורם כבר אתמול. אנו קבלנו את המלצת ביהמ"ש והסכמנו להארכה נוספת להיום. היום מגיעים ומספרים שברצונם להמשיך ולחקור והביאו את הדיסק. המשטרה גם מאשרת שלא היה כל שימוש בכח אלא תנועות ממרחקים. גרסת החשוד כי בקש מאותו נהג את הטל' של המפקח האחראי. הדברים מופיעים בדיסק. אם לא היה כח, וספק אם היה איום, אני לא חושב שהתקיימו הנסיבות שבהן ניתן לומר שישנו חשד סביר לביצוע העבירה. בבקשה הזו, רצו להוסיף לה נופך מסוים והוסיפו סעיף שלא קשור למציאות ולעובדות – סחיטה באיומים. הסעיף מדבר על שימוש שלא כדין בכח. נציג המשטרה אישר כי לא היה כל שימוש בכח. אם כן, מדוע צריך להוסיף את הסעיף הזה בבקשה האם על מנת ליצור אוירה מסוכנת? להפוך אנשים ללא עבר פלילי נורמטיביים ביותר למפחידים. לענין הדיסק, הצילום הוא הראיה הטובה ביותר, כל מה שמסביב, אינו יכול להיות יותר טוב. הצילום קיים. אם מישהו מזהה או לאו, זה ענין שהם לא יכולים להשפיע עליו. צריך להיות חשד סביר וחשש לשיבוש. שני הדברים האלה לא יכולים להתקיים התנאים האלה. אין חשד סביר לסחיטה בכח וגם ספק אם היה איום וזה פועל לטובתם.

סבורני שיש מקום להורות על שחרורם המיידי. יש כאן נציגי משפחה שחתמו על הסכם עם המינהל ומכבדים אותו והמינהל לא מכבד אותו. אולי זה ענין לתביעה אזרחית אך אין אפשרות להשתמש במשטרה ככלי.

החוקר:

באופן חד משמעי, התרשמותי היא שהיתה תנועת איום.

<#5#>

החלטה

1. בפני בקשה חדשה לעצור את המשיב ל- 6 ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק"). זו בקשה להארכה נוספת של מעצר. הבקשה הקודמת נדונה אתמול בפני. בהסכמת הצדדים, מעצרו של המשיב הוארך עד להיום. בזמן שחלף (כלומר מאתמול להיום), המשטרה הציגה את הסרטון שיש בידיה רק לאחד מהחשודים, וכמו כן, גבתה עדות רק מאדם אחד נוסף. לא ניתן לומר על קצב התקדמות החקירה מאתמול להיום, שהוא קצב משביע רצון. בבסיס החשדות נגד המשיב, ונגד אדם נוסף, עומד סרטון שבו נראים המשיב ואותו אדם נוסף. לסרטון הזה לא מלווה פס קול. המשטרה בקשה שאסיק מתוך הסרטון, שהמשיב וכן אותו אדם נוסף, או לפחות אחד מהם, השתמשו בתנועות ידיים שניתן לפרשן כתנועות ידיים מאיימות.

לאחר שצפיתי בסרטון, לא התרשמתי שניתן לפרש אותן תנועות ידיים, רק בפירוש אחד לגיטימי והוא הפירוש שהציעה המשטרה. מכל מקום, תנועות ידיים מהסוג הזה, אפשר לפרשן גם כתנועה של כעס, וגם כתנועה של "אנחנו עוד נראה". תנועות ידיים כאלה, מקובלות בשיח הרגיל של שפת הרחוב. מכל מקום, אחד מהמעורבים בפרשה, נראה בסרטון כמי שמחזיק בידו טל' סלולרי ותוך כדי שיחה עם נהג של מפעיל ציוד מיכני הנדסי, מקיש לתוך המכשיר הסלולרי מס' טל' כלשהו. מרכיב זה של הארוע, מוביל למסקנה לכאורית לפחות, שאותו מעורב בקש לשוחח עם מי שקיבל את מספר הטל' שלו. מכאן, גם מסקנה לכאורה, השוללת את המרכיב הנטען של איומים. רצון להדבר ואיומים, אינם עולים בדרך כלל בקנה משותף.

מן האמור לעיל, אני מתרשם באופן ברור, שהסיטואציה נשוא הבקשה, נעדרת לחלוטין מרכיב של מסוכנות. המשטרה מנמקת את בקשת המעצר גם בעילה של חשש מפני שיבוש הליכי חקירה. עיינתי שוב ושוב בפעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לבצע, ולא ראיתי איזו מהן יש בידי המשיב לשבש.

מכל האמור לעיל, אני מתרשם באופן ברור, שנכון לעת הזאת, אין בידי המשטרה עילת מעצר ברורה ותקפה. אין זה מיותר לציין, כי המשיב נעדר כל עבר פלילי וגם אין זה מיותר לציין, שב"כ המשטרה הודה בהגינותו, שבארוע הזה, כלל לא היתה הפעלת כח.

נראה לי, בכל הכבוד, שניתן לאיין כל ספק ספיקא של השפעה של המשיב על התנהלות החקירה על ידי אמצעים שונים שאינם דווקא מעצר.

אני מורה איפוא, על שחרורו של המשיב בכפוף לתנאים הבאים:

1. המשיב ישהה בשכונה 19 בית 56 ברהט אצל מר עתייקה עוואד שהוא גמלאי של צה"ל ת.ז 035176064 ויהיה בפיקוחו. מצב זה ימשך עד ליום ב' 15.04.13 בשעה 12:00.

2. נאסר על המשיב ליצור קשר עם מי מנהגי הכלים ההנדסיים בין במישרין ובין בעקיפין ומובהר לו, שככל שיתברר שנוצר קשר כזה, עצם היצירה שלו, תהווה עילת מעצר. למען הסר ספק, מדובר גם בקשר עקיף.

3. המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.

4. הדוד הנ"ל מר עואד עתאיקה, יחתום על ערבות צד ג' בסכום של 10,000 ₪.

5. המשיב יתייצב לחקירה מיד עם דרישה ראשונה ויתייצב לכל חקירה נוספת אליה יתבקש להגיע.

בכפוף למילוי כל התנאים הנ"ל – ישוחרר המשיב.

<#5#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"ג, 11/04/2013 במעמד הנוכחים.

החוק יאיר מלכא תחנת נתיבות:

הואיל וחברי אינו מוסמך לבקש עיכוב ביצוע, אני מבקש בשמו לעכב את שחרורו של המשיב על מנת שנוכל להערך להגשת ערעור.

<#7#>

החלטה

אני מעכב את שחרורו של המשיב עד מחר בשעה 09:00. ואולם, ככל שהמשטרה תגיע למסקנה שאינה מגישה ערעור, עליה להודיע זאת עד היום בשעה 15:00 וככל שזו תהא עמדתה, המשיב ישוחרר לאלתר עם מסירת הודעה כזו.

<#8#>

ניתנה והודעה היום א' אייר תשע"ג, 11/04/2013 במעמד הנוכחים.