נוכחים:

ב"כ העוררת – שמואל שמואל

המשיבה וב"כ עו"ד אבו מדיעם

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

אני חוזר על נימוקי הערר שבכתב.

אני מציג את תיק החקירה לביהמ"ש.

למעשה למשיבה מיוחסת עבירות של התעללות בקטין, מדובר ב-4 ארועים לפחות, יש ראיות משמעותיות לכך ואנו נטען שבימ"ש קמא שלא ראה מסוכנות במעשים.

עוד נטען שהחקירה עדיין בראשיתה, ויש מקום לבצע פעולות חקירה נוספות.

אנו חולקים על הקביעה שלא מתקיימת עילה של שיבוש, אנו טוענים שהמשיבה מכירה את מי שאמור להיחקר, ויכולה להשפיע עליהם גם באמצעות אחרים.

בימ"ש קמא סבר שבאמצעות האיסור שהטיל על המשיבה שלא לטפל בילדים או בתינוקות, בדרך זו הוא מפיג את המסוכנות שנשקפת ממנה, ואנו נטען שאין מי שיכול לפקח עליה.

בנסיבות אלה, אני מבקש לקבל את הערר ולהורות על הארכת המעצר של המשיבה.

אין לנו את כל התמונה המלאה לגבי המעשים שלו, כי פעולה מס' 3 יכולה להביא דברים נוספים שאנחנו לא יודעים אותם היום.

עו"ד אבו מדיעם:

עיינתי בהודעת הערר, ועם כל הכבוד לחברי או בנימוקי הערר, לא הצביע על טעות בהחלטת בימ"ש קמא.

הטענה שנשקפת מסוכנות גבוהה מהמשיבה, לא מצאנו לה בסיס הואיל ומדובר בגברת בת 72 בערך, ללא עבר פלילי, ולדעתי הארוע לא מצדיק הארכת מעצר, מבלי לזלזל.

אותו ארוע שודר אתמול בטלויזיה בערוץ 2, צפיתי בכך בטלפון הנייד, וגם בימ"ש קמא צפה, ושם רואים שכנראה שכל פעם שהיא התקרבה למושב שבו ישב התינוק, ייחסו ארוע, ומה שרואים שם זה שהיא אוחזת בתינוק ביד או רגל.

בימ"ש קמא ראה את זה, והגיע למסקנה שבנסיבות המשיבה אין מקום להאריך את מעצרה, בהתחשב במה שביקשו לבצע.

חבריי דיברו על פעולה מס' 3, מדובר על תינוק בן 8 חודשים, ופעולה מס' 3 לא יכולה להיות קשורה בו.

המשפחה הגישה תלונה במשטרה וגם פרסמה בטלויזיה, אני שואל איך המשיבה יכולה להשפיע על משפחה כזאת? המעשים המיוחסים למשיבה מתועדים על דיסק והוא נמצא בתיק החקירה. יש דברים אחרים שחברי טוען, אולי יצוצו.

צריך להראות בסיס לחשד סביר.

אז מבקשים להאריך מעצר של אישה בת 72 חסרת עבר פלילי, על בסיס של "אולי", שאינו עומד בשום מבחן פלילי.

אני אומר שיבצעו מה שצריך לבצע, ואם ימצאו דברים נוספים יוכלו לעצור מחדש.

עילת המעצר מסוג מסוכנות במקרה זה לדעתי לא יכולה להתקיים, גם אם ביהמ"ש הביע סלידה ממעשיה. אני מבסס את דבריי על מס' נתונים, מדובר באישה מבוגרת, וזה אלמנט מאוד חשוב להערכת מסוכנותו של אדם. אין טענה שבעבר או בזמן הנוכחי נקטה באלימות כלפי מאן דהוא, המעשה מיוחס אליה כלפי קטין בן 8 חודשים. האם היא תרצה לפגוע בקטין? למה שתפגע בו, האם הוא יהיה אחד העדים? הרי אין שום סיבה שהיא תפגע בקטין.

חברי טען שכביכול בימ"ש קמא אסר עליה לטפל בילדים או בתינוקות, שאמר שאם אתם חוששים שהיא פוגעת בקטינים אז הוא אוסר עליה לטפל בקטינים, זה דבר מניעתי.

כאשר בוחנים את הארוע בכללותו, לרבות המשיבה, אני חושב שבימ"ש קמא לא טעה או לא התעלם מחומרת המעשה, ועובדה שהוא כותב בסעיף 5 להחלטה.

ביהמ"ש לקח בחשבון את כל הנתונים, והחליט ששחרורה לא יכול לשבש את החקירה.

ספק בעיני אם תוגש בקשה עד תום ההליכים בתיק, הרי לדעתי מעבר לכתב אישום בדרך הרגילה לא יהיה משהו אחר.

לכן, אני חושב שבמקרה זה לאור התנאים של בימ"ש קמא, אין מקום להותיר את הגברת במעצר, ואני מבקש להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה.

שני בניה של המשיבה נמצאים באולם.

<#2#>

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בבאר שבע, כב' השופט טישלר, החלטה מהיום, לפיה דחה את בקשת המדינה להאריך את מעצרה של המשיבה והורה על שחרורה בתנאים מגבילים כמפורט בהחלטה.

המשיבה נעצרה ונחקרה והובאה לבית המשפט בחשד לעבירות התעללות בקטין חסר ישע.

עיקרו של החשד הוא ארוע בו המשיבה תקפה לכאורה תינוק המצוי בהשגחתה.

אין זה סוד שהחקירה היום מבוססת בעיקרו של דבר על סרט אשר הוסרט במצלמה נסתרת ע"י המשפחה.

המדינה ביקשה להאריך את מעצרה של המשיבה ב-6 ימים, וזאת על מנת להשלים פעולות חקירה שונות.

המדינה רואה עילת מעצר בחשש שפעולות אלה ישובשו אם תשוחרר המשיבה. כן רואה המדינה סכנה לציבור הנשקפת מהמשיבה בגין עבירת האלימות האמורה בה היא חשודה.

בימ"ש השלום הנכבד דחה את הבקשה, וזאת בעיקר בשים לב לגילה ולהיותה ללא כל עבר פלילי. ביהמ"ש לא מצא כי בנסיבות אלה קיימת אינדיקציה למסוכנות המחייבת את הארכת המעצר.

ביהמ"ש אף סבור כי על מנת לשבש את החקירה על המשיבה להיות בקשר עם בני המשפחה המתלוננת, וכי אפשרות זו אינה ריאלית, ומכל מקום אינו מהווה חשש מוחשי מספיק כדי להצדיק את המעצר.

ביהמ"ש הורה על שחרור תוך הרחקת המשיבה מהמשפחה המתלוננת, איסור לעסוק בטיפול בילדים וערבויות כספיות

אני מסכים עם בימ"ש השלום כי האינדיקציות למסוכנות הקיימות כעת אינן יכולות להצדיק מעצר, וניתן בהקשר זה למצוא חלופה ראויה.

יחד עם זאת, איני בטוח שתמונת המסוכנות היא כזו שהחלופה שנקבעה היא מספקת, ובהקשר למסוכנות, בהנחה שלא יתבררו עובדות נוספות בהמשך החקירה, מן הראוי היה בשלב ראשון לשחרר לחלופה נוקשה יותר ולערוך בדיקה מעמיקה יותר בטרם שחרור בתנאים דומים למה שנקבע. אולם, אני מסכים עם המדינה שחשש השיבוש אינו מאפשר שחרור כרגע. אני מסכים שפעולה מס' 3 ניתנת לשיבוש, ואף שהחשש אינו מיידי וקרוב, החשש הוא מספיק והאינטרס של המשיבה הוא מספיק על מנת להצדיק מעצר.

עוד אני מסכים עם המדינה כי בעבירות מסוג זה לעתים הגילוי אינו אלא קצה קרחון, ואף אם אין יסוד מובהק לחשש לקיום ארועים נוספים, הרי עצם העובדה שמס' ארועים צולמו תוך זמן קצר, מספיקה כדי להעלות חשש שיש ארועים נוספים.

נוכח כל האמור, הערר מתקבל ואני מורה על הארכת מעצרה של המשיבה עד ליום 15.3.13 שעה 13:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' אייר תשע"ג, 12/04/2013 במעמד הנוכחים.