1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה שאירעה לו, לטענתו, בעבודה ביום 10.3.11 כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה ועל כך התביעה שבפנינו.

2. לטענת התובע בתביעתו, במהלך העמסת סחורה כבדה במיוחד ביום 10.3.11, חש בכאב שפילח את בטנו, מיד לאחר מכן יצאה מעין "בליטה" באזור הטבור, התובע הפסיק את עבודתו ופנה עוד באותו היום לטיפול רפואי. בהמשך נדרש לעבור ניתוח.

טוען התובע, כי מר אלירן סגל, בנו של בעל העסק היה עד לאירוע.

3. במסגרת הודעתו לחוקר טען התובע כי כל יום היה מעמיס במסגרת עבודתו כ - 2 טון של חומר, יש קרטונים של מעל 18 ק"ג ויש קרטונים של כ - 25 ק"ג.

התובע הודה כי ביום האירוע לא עבד קשה מהרגיל וכי זו עבודתו הרגילה, עם הרבה מאמץ.

גם בחקירתו בפנינו הודה שלא היה דבר מיוחד בעבודתו ביום האירוע הנטען (עמ' 7,6 לפרוטוקול).

4. ביום 20.3.14 הגישה ב"כ התובע צילום תצהיר הנחזה להיות תצהירו של העד מר אלירן סגל, עליו חתם ביום 10.3.14 ואשר לכאורה אומת ע"י ב"כ התובע ביום 18.3.14 (ת/2).

תצהיר זה במקור הוגש במעמד הדיון וסומן ת/4.

מר אלירן סגל הכחיש בעדותו כי חתם על תצהיר ת/2 וטען, כי במועד המופיע על התצהיר היה באילת.

העד לא זכר לציין את התאריך המדויק בו שהה באילת אולם זכר כי זה היה חג פורים. (מבדיקת ביה"ד עולה כי חג פורים בשנת 2014 חל ב - 16-17/3).

5. לנוכח פער הזמנים בין תאריך חתימת התצהיר ע"י העד לכאורה ביום 10.3.14, שלא בפני ב"כ התובע, מועד אימות החתימה, התכחשות העד לחתימתו על התצהיר, כמו גם לנוכח טענתו כי במועד זה (בסביבות הפורים) היה באילת, וקיומה של טיוטת תצהיר נוספת מיום 23.1.14 עליה חתימה שונה בתכלית (ת/3), אין בידינו לקבל את התצהיר ת/4 כתצהירו של העד.

איננו מתעלמים מהעובדה כי מהעדויות עלה כי בין התובע למעסיקו קיים סכסוך, אולם אין בכך כדי לקבל תצהיר המוטל בספק, אליו מתכחש העד.

6. בעדותו לא אישר העד כי אירע לתובע מקרה תאונתי במהלך העבודה או כי התובע הראה לו במהלך יום העבודה כי יצאה לו בליטה בבטן.

ונעיר, כי בטופס התביעה שהגיש התובע צויין כי לתאונה לא נכחו עדים, אף כי התובע טען כי חלק זה בטופס לא מולא על ידו אלא ע"י המעסיק.

7. גרסתו של התובע אינה מתיישבת אף עם החומר הרפואי שבתיק.

התובע אומנם פנה לטיפול רפואי ביום 10.3.11 לרופאת המשפחה, ד"ר שולמן, אולם בתלונות התובע נרשם:

"כאבים וגוש בקיר בבטן מזה שבועות. המצב החמיר לפני יומיים"

התובע קיבל אישור מחלה והופנה למעקב כירורג.

בסיבת הביקור נרשם: "מחלה".

8. הרופאה ד"ר אירנה שולמן זומנה להיחקר בפנינו ובחקירתה עמדה על כך שהדברים שנרשמו מפי התובע אלו התלונות שנמסרו לה.

העדה עמדה על כך כי לא יתכן שהתובע טען שהכאבים הם מזה "שעות" ובטעות נרשם "שבועות" שכן, הרי שהוסיפה וכתבה כי "המצב החמיר לפני יומיים".

הרופאה אישרה כי היא שולטת בעברית ועדותה עשתה עלינו רושם מהימן.

9. ביום 10.3.11 נבדק התובע גם בפני כירורג ד"ר יהב שמשון, וגם ברישום רפואי זה לא מצוין כי נפגע בעבודתו באותו היום.

ברישום הרפואי נרשם:

"עובד נהג משאית ועבודה פיזית. באחד מימי עבודתו חש ברע וכאילו נתק בדופן הבטן מעל לטבור ונפיחות עם כאבים עזים. בבדיקתו אכן מדובר בבקע ונטרלי..."

יצוין, כי באבחנה נרשם:" CHRONIC" .

סיבת הביקור נרשמה כמחלה.

10. התובע טען כי התאונה אירעה בשעה 10:30-11:00 וכי עבד עד השעה 13:30 ולאחר מכן פנה לקופ"ח (בהודעה לחוקר).

הביקור אצל ד"ר שולמן היה בשעה 12:12.

גם בסתירה זו יש כדי להחליש מגרסתו של התובע.

11. תעודה ראשונה לנפגע בעבודה הופקה רק בחודש 7/11, מס' חודשים לאחר האירוע.

12. לנוכח כל האמור לעיל ובמיוחד לנוכח הרישומים הרפואיים הראשונים הסמוכים לאירוע, העומדים בסתירה לגרסתו של התובע בדבר הופעת הבקע הטבורי בעבודתו של התובע ביום 10.3.11, לא הרים התובע את הנטל לשכנענו בקיומה של תאונת עבודה ביום 10.3.11.

13. לנוכח האמור, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

14. לצדדים זכות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.