מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 2.5.12 בין כלי רכב נושא מספר רישוי 44-140-69 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 73-406-64 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 90% ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 10%.

נוכח השיהוי בבדיקת רכב התובעת וטענות הנתבעים לנזקים קודמים ברכב זה מחד גיסא והודאת הנתבעים בהסבת נזק לרכב התובעת מאידך גיסא - מצאתי לנכון להעמיד הנזק על שיעור של 55% מהנזק הנתבע. איני מכירה בנזק בגין רכב חלופי.

בהתאם, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,276 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.