1. ביום 6.11.12 בסביבות השעה 07:10, ברחוב חטיבת הנח"ל בחדרה, ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבו של התובע בו נהגה אשתו באותה עת, ומונית בה נהג הנתבע.

2. גרסאות שני הנהגים באשר לאופן בו ארעה התאונה, הן כדלהלן:

• לטענת אשת התובע, בעודה נוסעת במהירות נמוכה בשל פקק תנועה, פגעה בה המונית מאחור. לדבריה, מיד לאחר מכן, יצאו היא והנתבע מכלי הרכב וכשהיא בקשה ממנו את פרטיו, מסר לה הנתבע את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו בלבד וסרב לתת לה את פרטי פוליסת הביטוח שלו, כשהוא חוזר ואומר ש"לא קרה כלום".
• לטענת הנתבע המודה כי הוא אכן פגע ברכב בו נהגה אשת התובע, מדובר היה במגע קל בין שני כלי הרכב, שארע במצב של עצירה, וכדבריו: "אני טוען שלא היתה נסיעה". הנתבע טוען כי עוד בטרם תוקן רכב התובע, הבהיר כי הוא מוכן לקחת שמאי מטעמו ולתקן את הרכב במוסך, אלא שסוכן הביטוח של התובע הודיע לו כי יצטרך להמתין עד ליציאת הרכב מהמוסך.

3. חוות דעת השמאי שבדק את רכב התובע, כמו גם התצלומים (ת/1), מלמדים על נזק לחלקו האחורי של הרכב. נזק זה הוערך על ידי השמאי בסכום של 5,162 ₪ (החלפת דלת תא מטען משומשת, עבודות פחחות, זגגות וצביעה, שיפוץ המגן האחורי והתקנת סמל, תפסים ונורות).

4. אין חולק על כך שהתובע פוצה בגין תיקון הנזק על ידי חברת הביטוח שלו וכי במסגרת תביעה זו הוא תובע את תשלום הפרשים – דמי השתתפות עצמית בסך 470 ₪ (ר' אישור מטעם חב' הביטוח), הפסד הנחת תביעות למשך 3 שנים בסך כולל של 3,978 ₪ (1,326 ₪ לשנה) ו- 600 ₪ בגין עגמת נפש, בזבוז זמן ונסיעות.

5. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, לרבות אישור חברת הביטוח שהוגש לבקשתי לתיק בית המשפט לאחר הדיון, ואשר יש בו כדי ללמד על הפסד של 634 ₪ לשנה במשך 3 שנים, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומורה לנתבע לשלם לתובע סך של 2,372 ₪ בתוספת 400 ₪ הוצאות, בסה"כ 2,772 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.