לפני: כב' השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 19.2.13 דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי.

2. הועדה מושא הערעור התכנסה מכוח פסק דין בתיק בל 33978-07-12 מיום 17.12.12 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה-

"עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), אשר תתכנס בהרכב אחר ותפעל בהתאם לפסקי הדין מיום 07/08/2011 ומיום 02/06/2010.

הועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים אלה".

3. בפסקי הדין אשר הועדה התבקשה לפעול על פיהם (פסקי דין בתיק ב"ל 1639/09 מיום 2.6.10 ופסק הדין בתמיום 7.8.11) נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לבדיקת הברה שנערכה למערער ביום 23/09/2009 ובדיקת שמיעה מיום 19/01/2009 (זאת מאחר והועדה דרשה בדיקות והן לא נעשו ע"י המערער עד למועד התכנסותה). הועדה תיתן דעתה לבדיקות אלו. הועדה תפרט ותנמק החלטתה" (פסק הדין מיום 2.6.10 בתיק ב"ל 1639/09).

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שהועדה תפרט את שיעור ירידת המשיעה בתדרים 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ בכל הנוגע לבדיקת הברה מיום 23/09/2009" (פסק הדין מיום 7.8.11 בתיק ב"ל 29038-01-11).

4. עיקר נימוקי המערער:

א. לפני הועדה עמדו פרוטוקולים קודמים של הועדה הרפואית לעררים אשר הרכבה הוחלף בעקבות פסק הדין. בשים לב לכך שהצדדים הסכימו כי הועדה הרפואית לעררים טעתה בטעות משפטית שהצדיקה את החלפת הרכב הועדה, לא ניתן להציג את הפרוטוקולים בפני הועדה הרפואית בהרכבה החדש, ומשאלה הוצגו בפניה- מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ובניגוד לכללי הצדק הטבעיים.

העובדה כי פסק הדין שתק לענין הצגת הפרוטוקולים הקודמים, אינה צריכה לבוא לחובתו של המערער.

ב. הועדה קובעת כי מדובר בליקוי "שרובו המכריע כלל אינו קשור לרעש" והיא אינה מפרטת מה לדעתה שיעור ירידת השמיעה תוצאת הרעש המזיק.

הועדה לא פירטה את שיעור ירידת השמיעה בתדירויות 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ כפי שנדרשה בהתאם לפסק הדין מיום 7.8.11.

ג. הועדה ייחסה את פגיעתו של המערער למחלות וירליות, חבלת ראש ואוזן ותורשה מבלי לציין מתי אובחנה, אם בכלל, מחלה וירלית והאם ישנו תיעוד לחבלת ראש. בשים לב לכך כי הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, נקודת המוצא הינה שהשפעת תנאי העבודה אינם פחותים בהרבה מיתר הגורמים.

5.        עיקר נימוקי המשיב:

א. בהתאם להוראות פסק הדין מיום 17.12.12, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, לא נקבע כי פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יוצגו לפני הועדה בהרכבה החדש. משהמערער לא ביקש כי פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יוצגו בפני הועדה בהרכבה החדש, אין הוא יכול להלין על שהפרוטוקולים הוצגו לפני הועדה ולא נפגע כל רכיב של כללי הצדק הטבעי.

המערער לא מצביע על רכיב בהחלטת הועדה המלמד כי הועדה הושפעה מהחלטת ועדות קודמות או אימצה החלטות ועדות קודמות ללא הפעלת שיקול דעתה העצמאי.

ב. הועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין מיום 17.12.12 ובהתאם לפסק הדין ולפסקי הדין הנוספים אליהם הוא מפנה (פסק דין מיום 2.6.11 ומיום 7.8.11) הועדה לא נדרשה לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין ההחמרה ועל כן, הועדה לא היתה צריכה לפרט מה לדעתה שיעור ירידת השמיעה תוצאת הרעש המזיק.

ג. על הועדה היה לפרט את שיעור ירידת השמיעה בתדירויות 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ ואולם, לאחר שהועדה מסבירה את מהות בדיקת ה- BERA באריכות היא מציינת כי "מבין התדרים הנכללים בחישוב 500, 1000, 2000 הרץ נבדק רק תדר 1000 הרץ...".

ד. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ועל כן, יש לדחות את הערעור.

6. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' 160).

7. מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה עיינה בפסקי הדין מיום 2.6.10 ומיום 7.8.11 ובבדיקת השמיעה מיום 19.1.09 ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"הבדיקה מראה ליקוי שמיעה תחושתי עיצבי בשתי האוזניים כאשר חומרת הליקוי בתדרים הנמכוים ובתדרים הגבוהים הינה חמורה בעוד בתדרים 1,000 עד 2,000 הרץ חומרת הליקוי הינה קלה. קיים שקע בתדר 3,000 הרץ.

הועדה עיינה גם בבדיקת BERA מ 23/9/09 בית החולים קפלן. בבדיקה זו ניתן גירוי לנבדק הן באמצעות קליקים והן באמצעות RST4B TONE בתדר 1,000 הרץ. בתגובה לגירוי באמצעות קליק נרשם סף שמיעה של 60DB מימין ו- 65DB משמאל. בתגובה לגירוי RST4B TONE ב- 1,000 הרץ נרשם סף שמיעה בעוצמה של 40DB מימין ושמאל 60DB. יצויין כי לא ניתן גירוי בתדר אחר זולת 1,000 הרץ. הועדה עיינה גם בבדיקות שמיעה אחרות מ- 16/12/02 (קולן). ליקוי שמיעה חמור וחוסר התאמה של עקומת השמיעה לסף השמיעה לדיבור. בדיקה שמיעה מ 22/11/02 (קולות) מראה ליקוי שמיעה מינימלי עד קל בתדרים הנמוכים. בדיקת שמיעה מ 24/06/02 (מרכז רפואי הקריה אשדוד) ליקוי שמיעה קל עד בינוני בתדירויות הדיבור. בדיקת השמיעה מ 22/5/01 (מרכז רפואי הקריה אשדוד) ליקוי שמיעה מינימלי עד קל בתדירויות הדיבור. בדיקת הדים כוכלארים (קולות) מ 6/5/08 מימין נרשמו הדים בתדירויות 1,500 הרץ משמאל בתדירויות 1,000 הרץ. בדיקת שמיעה מ 22/7/07 (מרכז רפואי אשדוד סיטי) ליקוי שמיעה לא סימטרי מימין בחומרה קלה בתדירויות הדיבור משמאל בדרגת חומרה חמורה בתדירויות הדיבור. בדיקת שמיעה 26/6/08מ (הדים) ליקוי שמיעה בינוני בתדירויות הדיבור דו"צ".

8. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה :

"הועדה עיינה בפסק הדין בית הדין לעבודה מ17/12/12 המפנה לפסקי הדין מיום 2/6/10 ו- 7/8/11 ושמעה את ב"כ המערער.

בדיקת ה- BERA שתוארה בסעיף 21 מ- 23/9/09 הינה בדיקה אובייקטיבית שממצאיה אינם תלויים בשיתוף פעולה של הנבדק. במסגרת הבדיקה ניתן גירוי ע"י קליקים ובאמצעות RST4B TONE בתדר 1,000 הרץ. הגירוי באמצעות קליקים אינו כולל צלילים טהורים והוא מגרה בעיקר את האוזן הפנימית סביב תדר 4,000 הרץ שאינו נכלל בתקנות המ.ל.ל לחישוב אחוזי הנכות. מבין התדרים הנכללים בחישוב 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ נבדק רק תדר 1,000 הרץ. סף השמיעה שנמצא בתדר 1,000 הרץ תואם את בדיקת השמיעה מ- 19.1.09 רק לגבי אוזן ימין (40DB) בעוד באוזן שמאל נרשם סף שמיעה של 60DB שאינו תואם את בדיקת השמיעה מ- 19.1.09 בה נרשם סף של 40DB. מעיון בבדיקת השמיעה מ- 19.1.09 הועדה סבורה כי מדובר באודיוגרמה המשקפת ליקוי שמיעה חמור עד קל בתדרים הנמוכים שאינו אופייני לנזק תוצאה מחשיפה לרעש. הנזק הנגרם בחשיפה לרעש בתדר 250 הרץ הינו מינורי בעוד בבדיקת השמיעה הנדונה נרשם מימין סף של 40DB ומשמאל 55DB בתדר זה (לפי הולכת עצם). בתדר 500 הרץ מקובל שהנזק המרבי שיכול להיגרם כתוצאה מחשיפה לרעש אינו חורג מ- 30DB בעוד שבבדיקת שמיעה זו נרשם מימין סף של 45DB ומשמאל 55DB. כמו כן ליקוי שמיעה הנובע מחשיפה הינו כזה שחומרתו ב- 2,000 הרץ ניכרת יותר מאשר בתדרים הנמוכים ממנו בעוד שבבדיקה זו ההיפך הוא הנכון. לסיכום ממצאי בדיקת ה-BERA תואמים באופן חלקי את ממצאי בדיקת השמיעה, ממצאי בדיקת השמיעה משקפים ליקוי שמיעה שרובו המכריע כלל אינו קשור לחשיפה לרעש אלא תחלואה אחרת כגון מחלות וירליות, חבלה לראש ולאוזן הפנימית, ליקוי שמיעה תורשתי ועוד, ולכן לכל האמור לעיל הועדה דוחה את הערר באשר היא סבורה שההחמרה בשמיעתו אינה קשורה לחשיפה לרעש".

9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים , הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות וכי לא נפל פגם משפטי בעבודת הועדה.

10. אני לא מקבל את טענת המערער לפיה משהוצגו לפני הועדה בהרכבה החדש פרוטוקולים של ועדות קודמות נפל פגם היורד לשורשו של ההליך.

פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 17.12.12 וההסכמה היתה להחזרת עניינו של המערער אל ועדה בהרכב אחר. לא ניתנה בפסק הדין הוראה כי פרוטוקולים של ועדות קודמות לא יונחו לפני הועדה בהרכבה האחר.

ככל משהמערער התנגד להצגת הפרוטוקולים של הועדות הקודמות לפני הועדה בהרכבה האחר, הרי שהיה עליו להעלות טענה זו עובר לכינוס הועדה ולא ייתכן כי רק לאחר כינוס הועדה בהרכבה האחר ולאחר שהיא מסכמת את דיוניה, תבוא טענה בדבר הצגת הפרוטוקולים הקודמים לפני הועדה.

11. הועדה פעלה בגדר הנחיות פסק הדין מיום 17.12.12 ופסקי הדין אליהם הוא הפנה. בהתאם לפסקי הדין הועדה לא נדרשה לפרט מה לדעתה שיעור ירידת השמיעה תוצאת הרעש המזיק ואת גורמי התחלואה האחרים הקיימים אצל המערער, אלא להתייחס לבדיקת ה- BERA מיום 23/09/2009 (להלן: "בדיקת ה- BERA") ולבדיקת השמיעה מיום 19.1.09 ולפרט את שיעור ירידת השמיעה בתדרים 500, 1,000 ו-2,000 הרץ בכל הנוגע לבדיקת ה- BERA.

12. עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי היא פעלה בהתאם לפסק הדין מיום 17.12.12 ולפסקי הדין אליהם הפנה פסק הדין והתייחסה באופן מפורט ומנומק לבדיקת ה- BERA ולבדיקת השמיעה מיום 19/01/2009.

הועדה הסבירה כי בכל הנוגע לבדיקת ה- BERA נבדק רק תדר 1,000 הרץ וכי סף השמיעה שנמצא בתדר 1,000 הרץ תואם את בדיקת השמיעה מ- 19.1.09 רק לגבי אוזן ימין.

הועדה ערכה ניתוח מפורט של הממצאים והמסקנות העולים מבדיקת ה- BERA ומבדיקת השמיעה מיום 19.1.09 ביחס לשיעור ירידת השמיעה בתדרים 500, 1,000 ו-2,000 הרץ וקבעה כי מדובר באודיוגרמה המשקפת ליקוי שמיעה חמור עד קל בתדרים הנמוכים שאינו אופייני לנזק כתוצאה מחשיפה לרעש.

13. בנסיבות אלה, לא הוכחה טעות משפטית בהחלטת הועדה ודין הערעור להידחות, אין צו להוצאות.

14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסדנה או לשופט שהתמנה לכך ע"י הנשיאה.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"ג, (05 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.