<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת גב' מורן כהן, מתמחה

המשיב הובא על ידי שב"ס

ב"כ המשיב עו"ד רוית גור

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

קראתי את תיק החקירה, אני מסכים לקיומה של תשתית ראייתי בכל הקשור להפרת הוראה חוקית, אכן היה אמור להמצא בבית ולא היה שם.

לטענתו, הוא הלך לחפש אדם שנמסר לו בבי"ח על מנת לגבות ממנו חוב.

באשר לגניבת הטלפון, מחומר החקירה עולה מפי שני עדים שהוא נראה מוציא מכיס מכנסיו הימני מכשיר טלפון מניח אותו על ארונית שצמודה למיטתה של הגברת ואומר לה הנה קחי זה שלך.

מגרסת המתלוננת לא ידעה שהטלפון נגנב ממנה, היא שמעה רשרוש תחת הכרית, היא ראתה את המשיב שהוא ביציאה מהחדר, והיא אמר הלו "לקחת לי משהו ואני לא יודעת מה", וביקשה אבטחה והוא אמר לה בואי נצא והיא אחזה בו ותפסה בו עד שהאבטחה הגיע.

בזמן זה בדקה מתחת לכרית וראתה שאין לה טלפון שלטענתה היה שם קודם לכן.

היא ביקשה מאחד האנשים צלצל לטלפון שלה, מצטטת ... הרים את הטלפון כדי לחייג ...

השאלה מי זה הוא ? המשיב הוציא מכיס מכנסיו הוציא את הטלפון שלו.

המשיב אומר שחיפש בחדר זה את אותו אדם שנמצא שם שחייב לו כסף.

אותה מתלוננת אומרת שהוא בעל כיסוי לבן, המשיב טוען שהטלפון שלו הכיסוי שלו גם לבן, ולכן יש פה מקור לבלבול, השאלה של מי הטלפון הלבן.

לגבי הטלפון שלה יש מזכר המאשר שהוא לבן.

בשלב הזה יש עניין של בלבול, המשיב הוציא טלפון לבן מכיסו וזה היה של המשיב.

לעניין שהוא נמצא שם אין מחלוקת וזה לא בסדר והוא יודע זאת.

לעניין המעסיק, מדובר במעסיק אחר, המשיב מודע היטב לעבירות הקודמות שמיוחסות למשיב והן לתיק החדש שמחמיר את מצבו המשפטי, הן מבחינת ההפרה והן מבחינת הגניבה החדשה, המעסיק עובד בחלוקת מזון לנזקקים ומשתכר שכר מינימום, כיון שהוא עבר תאונת דרכים לא מסוגל לסחוב את הסחורה וזקוק לאדם שיעשה זאת.

הבהרתי לו שהוא צריך להיות איתו בקשר עין רציף.

המשיב ישן אחרי שעות העבודה אצל המעסיק כך שיהיה פיקוח של 24 שעות.

המעסיק מוכן לערוב למשיב.

אם חלילה הוא יזוז ממנו, ויגרם שקשר העין הרציף יתנתק, הוא יתייצב בתחנת המשטרה וידווח.

בטרם יורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים, יש שלב ביניים של מעצר ללא פיקוח לבין מעצר בפיקוח מלא.

אני מבקשת שבית משפט לא ינקוט בצעד החריף של מעצר עד תום ההליכים אלא בית משפט ילך בדרך ביניים של הכחשת תנאי השחרור יחד עם זאת שלא יורה מיידית על מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המבקשת:

מחומר הראיות עולה תמונה ברורה באשר לנסיבות הארוע, יש עד ראייה אביב סיטבון מצטטת ...

חברתי טענה גרסה של המשיב, אך זה לא נאמר במשטרה.

האחות מלכה מספרת בעדותה כי בעת שהעד חייג לטלפון של המתלוננת, המשיב התקרב לארונית והוציא מכיסו ... ורצה לברוח.

ביום 18/2/2013 הגיע תסקיר השרות שלילי ביותר, השרות העריך שאין כל חלופה מצטטת ...

המשיב עושה שימוש בסמים.

המשיב בחקירתו לעניין הפרה מסר שהוא רשאי לצאת לעבודה כל יום ומפר את התנאים בצורה בוטה.

גם השרות מצא שמדובר במשיב לא אמין מצטטת ...

המשיב סבור שלא זקוק לטיפול גמילה ואין כל חלופה סגורה שלא תאיין את המסוכנות כנגדו.

ב"כ המשיב:

חברתי ציינה שהעד סיטבון והעדה האחת מלכה, מעידים שהעד חייג לטלפון של המתלוננת, הדבר לא עולה מהעדויות, הם אומרים שהיתה הצעה לחייב לטלפון של המתלוננת.

חיוג לא היה ולא היה צלצול.

המשיב הוציא את הטלפון שלו ברגע שהיתה הצעה ונתן לה כדי לחייג וראה את הטלפון שלה שהיה מונח על שידה.

יש בידי מזכר של החוקר ששוחח עם האחות מלכה, היא אומרת מצטטת ...

לכן אין ראיה חד משמעית למה שהמשיב הוציא מהכיס.

שרות המבחן אמר את דברו, מאז היתה ישיבה ביום 26/2 שחלקתי על מה שכתוב היה בתסקיר כשלמעשה השרות אומר שהם חושבים שמתאים לו רק מסגרת סגורה, וזאת בניגוד להחלטה של בית המשפט אשר שלח אותו לשרות המבחן לבחון אפשרות העסקה.

השרות החליט מה שהחליט למרות החלטת בית המשפט.

המשיב ציין שברצונו להשתלב במסגרת טיפולים יחד עם שילוב עבודה, והשרות שלל זאת.

אני מבקשת היום שבית המשפט יבחן את המעסיק שהגיע לאולם.

ב"כ המבקשת:

מפנה לעדות אביב מצטטת ... טלפון לבן.

אחרי הפסקה:

ב"כ המשיב:

אני מבקשת בכל מקרה לבחון את החלופה, הבנתי שלאחר שנבדקה החלופה על ידי ב"כ המבקשת, נמצאה בעיה כלשהי, שיכול שהיא בגדר טעות, מכל מקום הבנתי מחברתי שהדבר בברור, ואינני יודעת כמה זמן יערך הברור, אם יוודא בסוף של יום שמדובר בטעות, אני כן אבקש שבית המשפט יבחן את החלופה, מדובר בחלופה טובה עד מצויינת, אם יתברר שנפלה טעות ברישום, ומכל מקום יתברר שאותה חלופה לא יכולה לשמש חלופה, אבקש שתינתן לנו הזדמנות להציג חלופה אחרת בפני בית המשפט ולשם כך אבקש לדחות את הדיון לפרק זמן קצר.

<#5#>

החלטה

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית וגניבה וזאת בהתייחס לאירוע מיום 17.2.13.
2. סמוך לשעה 18:10, שהה המשיב בבית חולים אסף הרופא, זאת בשעה שהיה אמור להימצא בתנאי מעצר בית מלאים הוא נכנס לאחד החדרים בבית החולים, לחדר בו ישנה המתלוננת, נטל פלאפון השייך לה, שהיה מונח מתחת לכרית והחל לצאת מהחדר במהירות.
3. במסגרת הדיון היום, לעניין הראיות לכאורה, הסכימה ב"כ המשיב כי אכן המשיב הפר ההוראה החוקית כמצוין בכתב האישום. יחד עם זאת, לעניין גניבת הפלאפון, הרי שטענה כי המשיב מכחיש את אירוע הגניבה ותיאור העובדות כפי שנטען על ידי העדים יכול להתיישב גם עם גרסתו של המשיב.
4. לאחר שעיינתי בראיות התביעה ובעדויות המצויות בו. אני מוצא לקבוע כבר בראשית הדברים, כי יש בהם כדי לקיים את הסיכוי הסביר להרשעתו של המשיב בעבירת הגניבה המיוחסת לו.
5. בעדותה של המתלוננת, היא מציינת כי שמה את הפלאפון השייך לה, מתחת לכרית, זאת בנוסף, לשקית אשר הייתה מונחת שם. היא שמעה רשרוש של השקית, קפצה ממקומה, ואז "ראתה את הבחור" (המשיב), יוצא מהחדר במהירות.
6. היא קראה לאבטחה ואז החלה התגודדות של אנשים. היא אמרה למשיב, אתה לקחת לי משהו ואני לא יודעת מה ומבקשת כי האבטחה תעשה עליו חיפוש. בתגובה ענה לה: "בבקשה בואי נצא" ואז ענתה לו כי איננו יוצא לשום מקום ודרשה ממנו כי יראה לה מה לקח.
7. המשיב נכנס לחדר ותוך כדי כך אמר לה: "את מפגרת". אז בדקה מתחת לכרית, כדי לדעת מה לקח לה וראתה כי הפלאפון איננו במקומו. אז ביקשה מאחד האנשים לצלצל לפלאפון שלה וכדבריה: "הוא הרים את הפלאפון כדי לחייג אליי לפלאפון והבחור עם החולצה האפורה מכנס ג'ינס בהיר, קוצים, צבע שיער שטני, ואז הבחור הוציא את הפלאפון מהכיס האחורי ... והלך לכיוון הארונית" והוא אומר: "איזה גברת סתומה זה הפלאפון שלך והוא נמצא פה קחי מה את רוצה ממני ואז האבטחה תפסה אותו כאשר הוא יצא מהמחלקה במהירות".
8. עד שהיה במקום בשם, אביב סיטבון, מסר כי שמע אישה שצועקת: "בטחון" , האישה הייתה במסדרון של המחלקה ולידה עמד אותו אדם שצילם את התמונות. האישה טענה שהוא גנב לה את הטלפון הנייד ואילו אותו אדם, טען כי הוא לא גנב כלום והוא נראה עצבני ולחוץ.
9. העד מוסיף ומספר כי בשלב מסוים, "הם הלכו לחדר... האישה ביקשה שנחייג לטלפון שלה, זה הלחיץ את אותו אדם". העד ראה אותו הולך לפינה, מוציא טלפון נייד מהכיס הימני האחורי שלו, מניח אותו על ארונית בחדר ואומר לאישה בכעס: "הנה הטלפון שלך", "סתומה ואיננה יודעת לבדוק".

בתשובה לשאלה, ציין העד כי הטלפון שהוציא אותו אדם מכיס מכנסיו היה טלפון בצבע לבן ונראה מסוג אייפון.

1. לגרסת המשיב, כפי שנמסרה על ידי באת כוחו בדיון שהתקיים היום, הרי שאותו אדם, אשר למעשה הרים את הטלפון כדי להתקשר למתלוננת לבקשתה, לא היה העד סיטבון כי אם המשיב בעצמו, וכי הטלפון אותו הוציא מכיסו הינו למעשה הטלפון השייך לו שאף הוא פלאפון בצבע לבן.
2. יצוין, כי גרסה זו איננה מתיישבת עם הודעתו במשטרה אותה מסר לאחר אזהרה, שלפיה הוא הגיע לבית החולים כדי לפגוש בחור שחייב לו כסף בגין עבודה שביצע, במסגרת חיפושיו, הגיע לחדר המתלוננת והסתכל על המיטה בה ישנה המתלוננת, הסתכל על הקלסר על מנת לראות מהו שם משפחתה וכאשר ראה שזה לא שם המשפחה אותו חיפש, עזב את הקלסר וכתוצאה מכך היה רעש של "דפיקת הקלסר במיטה", ואז: "האישה התעוררה במהרה, תפסה את הידיים עם הפלאפון שלי, צעקה גנב, גנב, לקחה לי את הפלאפון שלי מהיד וצעקה...". בהמשך, לאחר שהגיעה אחות למקום ושאלה אותה מה קרה היא השיבה לה כי היא חושבת שהוא, המשיב, גנב לה משהו, היא איננה יודעת מה תוך שהיא מחפשת אם נגנב לה משהו אמרה כי "זה הטלפון שלה" החלה לחפש אותו מתחת לכרית ואז הבחין במכשיר טלפון על השידה ליד המיטה, מסוג סמסונג בצבע לבן וניגש לשידה לקח את הפלאפון שם אותו על המיטה ואמר לה: "הנה הפלאפון שלך" ולקח את הפלאפון שלו מידה.
3. אני סבור כי גרסת המשיב הינה בלתי הגיונית, מיתממת ואיננה מתיישבת עם העובדות העולות מתיאור עדותם של העדים שבתיק: התנהגותו העצבנית והלחוצה, אך תומכת בגרסה לפיה המשיב הוא שגנב את הפלאפון.
4. באשר לבקשת המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, הרי שבעניינו יש לחזור ולציין את ההזדמנויות שניתנו לו על ידי בית המשפט בהחלטות קודמות, נוכח קשייו של המשיב לגייס מפקח שיפקח עליו וחלופת המעצר בה שוחרר, נעתרתי ופטרתי אותו מחובת הפיקוח. ואולם, למרות האמור לעיל, מצא המשיב למעול באמונו של בית המשפט, להפר את תנאי השחרור בהם היה מצוי, לצאת ממקום מעצר הבית ביישוב מרוחק, מרחק ניכר ממקום ביצוע הגניבה ואז לבצע לכאורה עבירת גניבה עם סממני כיעור כשהם מבוצעים בבית חולים ביחס לחולה ששכבה במקום ונטילת מכשיר הפלאפון מתחת לכריתה, בעודה ישנה.
5. בהתחשב באמור, וכאשר על פי פסיקת בית המשפט העליון עצם ביצוע העבירה של הפרת הוראה חוקית של בית משפט יש בה לבדה נסיבה המקימה עילת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים הרי שבעניינו, לוותה לאותה הפרה, ביצוע עבירת גניבה, שהינה מסוג העבירות שיוחסו למשיב אף בתיק המקורי ומשכך נראה כי הסיכון העולה מהתנהגותו של המשיב לביטחונו של הציבור, הינו סיכון ממשי והכל כשברקע הדברים, השימוש של המשיב בסמים מסוכנים כשביצוע העבירות נעשה לכאורה, לצורך מימונם ורכישתם.
6. אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

16. יצויין כי לדיון היום הגיע מעסיק פוטנציאלי מטעמו של המשיב, ואולם מסתבר כי התגלה

לגביו בעיה עד כדי הזעקת כח שיטור לגביו בשל החשד שהוא עריק מצה"ל, הרי שבכל מקרה לא ניתן היה לבוחנה.

בנסיבות המתוארות ונוכח מהות העבירות המיוחסות למשיב, אני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

עם זאת, היה וישתנו הנסיבות, יוכל המשיב לפנות בבקשות מתאימות לבית המשפט.

17. אני מורה לשב"ס ליתן 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

18. נוכח איומיו של המשיב לפגוע בעצמו, אני מפנה את תשומת לב גורמי השב"ס להשגחה הנדרשת והמתחייבת מהאמור.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ג, 25/04/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי זהבה יעקוביאן