09 יולי 2015

הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק לפשרה בהליך זה, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק

בתי המשפט,התשמ"ד-1984, לפיה התובע יזכה ל"הפרש פיצויי פיטורים" בסכום נטו שבין 10,000 ₪ ל-25,000 ₪, כאשר הפשרה היא לסילוק של התביעה והתביעה שכנגד גם יחד.

הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב ופסיקה על בסיס החומר שהצטבר בתיק, תוך מתן נימוקים קצרים בלבד.

העובדות שאינן במחלוקת הן כדלקמן:

1. התובע (להלן גם: "העובד") הועסק אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד") תקופה של 232 חודשים ועד ליום 31.12.11.
2. "משכורת קובעת" לעניין חישובים בתיק זה עמדה על סך 6,185 ₪.
3. אין מחלוקת כי ביום 2.1.12 התובע חתם על מסמך (נספח ב' לכתב התביעה, להלן: "המסמך") לעניין סיום יחסי עובד מעביד עם זכאות ל-80% פיצויי פיטורים.
4. התובע קיבל ע"ח פיצויי פיטורים סך כולל של 87,632 ₪.

התובע טוען, כי פוטר ע"י המעביד בנסיבות בהן התחלפו המעבידים אך המשיך לעבוד באותו מקום עבודה. על כן הוא זכאי להשלמת פיצויים ל-100%. אשר למסמך, טוען העובד, כי אין ליתן תוקף לוויתור מראש על זכויות מכוח חוקי המגן. לכן, טוען התובע לבטלות המסמך. עוד טוען התובע, כי קיבל את כספי הפיצויים רק כשנה וחצי לאחר סיום יחסי העבודה ולאחר הגשת התביעה. לכן הוא תובע גם הפרשי הצמדה וריבית.

לטענת המעביד, התובע הוא שהתפטר מעבודתו, ואף הודה בכך במסגרת ההסכם. יתר על כן, המסמך עליו חתם התובע אינו עוסק בפיצויי פיטורים סטטוטוריים אלא בפיצויי פיטורים הסכמיים.

אשר להכרעתי:

שוכנעתי לכאורה כי רצונם האמיתי והכנה של שני הצדדים לסכסוך היה לסיים את יחסי העבודה ברצון טוב ובפיצויים חלקיים בשיעור 80%, כפי שבא לידי ביטוי במסמך. גם התובע, במסגרת כתב התביעה, אינו מדבר על מצב של פיטורים, ואינו מכחיש הסכמה לפיצויים בשיעור 80%. למעשה אני רואה בנסיבות שנוצרו לא כפיטורים ולא כהתפטרות גרידא, אלא הסכמה לסיום יחסי העבודה עם הענקת פיצויי פיטורים בשיעור 80% לאחר תקופת עבודה ממושכת.

אשר על כן, זכאי התובע להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור 80% [סך של 8,368 ₪ (87,632 ₪ - 96,000 ₪)].

בנוסף, עולה לכאורה כי המעביד התחמק תקופה ארוכה ומשמעותית מהשלמת הסכום ל-80%, כפי שהתחייב על פי ההסכם.

אשר לתביעה שכנגד- לא מצאתי כל בסיס ויסוד לתביעה הנגדית- המעביד היה שותף מלא להסכמה לפיצויים בשיעור 80% והפסקת העבודה בהסכמה, במועד שהופסקה.

ניסיונו של המעביד כעת, עם הגשת התביעה להחזר מלוא הפיצויים וטענה לחלף הודעה מוקדמת בשל התפטרות התובע, אין לו מקום. אשר על כן, התביעה שכנגד תידחה במלואה.

סיכומם של דברים, מאחר ומדובר ב"פסיקה לפשרה", הרי שמדובר בויתור הדדי, מבלי להעמיד לבחינה מעמיקה את העובדות והמצב המשפטי הנכון במקרה דנן. לפיכך, החלטתי לפסוק לזכות התובע סכום כולל בסך 17,000 ₪. בסכום זה נלקח בחשבון סכום השלמת הפיצויים ל-80%, כמו גם פיצוי כולל בגין האיחור הניכר בתשלומם.

בנוסף, המעביד ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ, גם בשל דחיית התביעה שכנגד במלואה.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי

הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ה, (09 יולי 2015), בהעדר הצדדים.