12 דצמבר 2013

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

החלטה

1. הנתבע הגיש בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. המסמכים אשר בית הדין התבקש להורות על גילויים הנם – הודעת סמס שהתובע שלח לנתבע; תלושי שכר ודוחו"ת נוכחות של המבקש ממקום עבודתו השני בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה ובפרט לחודש 5/12; רישומי קילומטראג' של נסיעות רכב העבודה אשר לכאורה התבקש לנהל התובע; הצהרות על רמת השתכרות שהגיש התובע לעיריית אלעד לצורך הנחה בארנונה.

התובע התנגד לבקשה.

2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה.

העקרונות על פיהם יכריע בית הדין בבקשה לעיון במסמכים מסויימים ולמתן פרטים נוספים נקבעו בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, הקובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".ב

אחד מעקרונות היסוד המנחים בשיטת המשפט הישראלית הוא עיקרון הגילוי, הדורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע. כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. תפקידו של השופט הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם". גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה - עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2) 516).ו

אחד הכלים למימוש חשיפת האמת במסגרת הדיון המשפטי הוא ההליך של גילוי מסמכים, שנועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולהיערך בהתאם. עם זאת, אין הזכות הזו בלתי מוגבלת ולצידה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהם.

3. מן הכלל אל הפרט -

מהתגובה שהוגשה על ידי התובע עלה, כי התובע העביר לנתבע תלוש שכר לחודש 5/12 ממקום העבודה השני.

התובע הודיע לנתבע, כי המסמך שהגיש להנחה בארנונה אינו נמצא ברשותו. בעניין זה מקובלת עלי טענת התובע, כי אין למסמך זה כל רלוונטיות לכתב התביעה.

התובע טען, כי אין ברשותו נתונים באשר לרישומי הקילומטארז' של הרכב וכי מדובר ברכב אשר בבעלות הנתבע.

כמו כן התובע הבהיר, כי אין ברשותו כל מסמך אחר הרלוונטי לכתב התביעה.

4. לאור כל האמור בתגובתו של התובע ומהטעמים הרשומים בה ולאור ההלכה הפסוקה, הנני קובעת, כי אין מקום לאשר את הבקשה.

5. הצדדים יוכלו להעלות טענות נוספות בעניין זה בקדם המשפט.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, (12 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.