<#1#>

נוכחים:

מטעם התובע/המשיב: עו"ד יוני שלו

מטעם הנתבעת/המבקשת: עו"ד פתחי אחמד

פרוטוקול

ב"כ הנתבעת: הצד השני הפקיד את השיקים בחשבונו. כך נראה לי. הוא לקח את השיקים והפקידם בחשבונו. מה קרה? בתוך 10 ימים, השיקים לתאריך של 90 ליום, בתוך 10 ימים לא סיפק הסחורה אז אנו לפי הסכם, השיקים מבוטלים. אנו הודענו לצד השני שקיבל את השיקים שיחזיר את השיקים על פי הסכם כי לא סיפק הסחורה. אנו בטוחים כי דיברנו אותו והוא אמר כי יעדכן את הבנק שהבנק חייב להחזיר לו את השיקים. איך הבנק לא החזיר את השיקים ביודעו שיש בהם פגם?

ב"כ התובע: גם נגד בעל החשבון נפתח תיק. התמורה עבור השיקים, הועברו לחשבון הבנק ובוצע נגדם ניכיון ובוודאי שאנו נוקטים הליכים גם כנגד החייבים העיקריים בתיק שהוא המסב של השיקים. המבקש לא צירף הודעת ביטול, איני יודע מתי העבירה לחשבונו.

ב"כ הנתבעת: אנו הודענו גם לצד השני כי השיקים מבוטלים.

ב"כ התובע: מבקש להראות לבית המשפט תיק הוצל"פ לביצוע השטרות עצמם גם כנגד המסב.

גם מדברי חברי עולה שהשיקים הופקדו לחשבון הבנק ורק לאחר הפקדתם, אם בכלל, ניתנה הוראת ביטול.

ב"כ הנתבעת: אמרתי שזו השערה שלנו. אני מתאר לעצמי שהוא הפקיד את השיקים. יש כשלון תמורה מלא. על פי פקודת השטרות, אם יש בשיקים פגם או הבנק יודע על הפגם בשיקים, שהשיק שקיבל הצד השני, מוכר הירקות, לא סיפק לנו את הסחורה אז הבנק הוא התנהל בשיק בחוסר תום לב ביודעו שיש בו פגם ויש כשלון תמורה על הצד השני. איך הוא השתמש בשיק כאשר לא סיפק את הסחורה?

אם יש פגם בשיק, אנו הודענו לצד השני להביא לנו את השיקים מכיוון שלא סיפק את הסחורה והוא פנה לבנק, אמר להם שיתנו את השיקים כיוון שלא סיפק את הסחורה. נוכל להזמין את המוכר. יש תצהירו של המבקש.

הבנק ידע מחמוד סעדי שלקח את השיקים פנה לבנק בעצמו שיתנו לו השיקים, כך שהבנק ידע שיש פגם בשיק. אנו דיברנו איתו. נזמין אותו לעדות. אם יידרש לבוא, הוא יבוא.

מחמוד סעדי בעצמו פנה לבנק, אמר שיתנו לו השיקים כי יש בהם פגם לפני מועד פירעונם של השיקים. נמצא כאן בעל החברה, הוא בעצמו פנה אליו, הוא פנה אל הבנק טלפונית. זה לא מתועד במסמכים ולא במכתב. על פי דיני השטרות אם הבנק ידע שיש פגם בשיק, המצהיר נכח בשיחה עם הבנק. אנו מדברים בטלפון. המצהיר דיבר עם פקיד שהוא לא זוכר את שמו. הם דיברו עם הבנק אשר סירב להחזיר את השיקים.

ב"כ התובע: לשם היעילות גם של בית המשפט כדי לראות האם יש מקום לדון בעניין לגופו ולו לראות האם יש צורך לדון בבקשת ההתנגדות, מציע הצעה פשוטה לבית המשפט, יתכבדו המבקשים ויגישו תוך זמן שייקבע את בקשות הביטול אשר הוגשו לטענתם, נראה את מועדי הגשת הבקשות ונמשיך משם. אם לאחר מכן, המבקשים יתעקשו, או אז נקיים חקירה והמסמכים מספיקים בפני בית המשפט. המשיב יגיש תדפיסים מצדו על מנת לראות גובה החוב במועד הפקדת השיקים בחשבון וניתן יהיה להתקדם באופן אופרטיבי.

ב"כ הנתבעת: אמציא את המסמכים תוך 20 יום. כך הולך אצלנו. אנו ביטלנו לפני בהרבה זמן. יבוא מחמוד סעדי ויעיד עם תצהיר כי ביקש את השיקים.

ב"כ התובע: אני מציע לקבוע לישיבה נוספת. אלא אם כן, אם ניתן לקבוע על סמך המסמכים שהוגשו הרי מדובר בטענה משפטית לכל דבר ועניין.

אם הטענות של חברי בנוגע לכשלון תמורה למה לא הוגבלה סחירות השיק בשום אופן. אני מסתכל על שני השטרות. יש קרוס אבל מדובר בבנק גובה.

ב"כ הנתבעת: מספיק שנודיע לצד השני כי אנו עומדים לבטל את השיק. מספיק כי הצד השני הודיע לבנק להחזיר את השיקים והם התעקשו ולא החזירו את השיקים ועכשיו הם מתחילים לבצע את הכסף בחוסר תום לב. בניגוד לכל דין.

ב"כ התובע: למה שטרות השיקים הנ"ל לא הוגבלה סחירותם בשום צורה? האם פקודת השטרות שונה?

ב"כ הנתבעת: אנו נברר לגבי הניכיון, אני יודע שהם רק הופקדו.

ב"כ התובע: מציג אישור מאת הבנק לפיו בוצע ניכיון. שטרות המופקדים בחשבון הבנק משתמשים בהם לקבלת אשראי. אנו מדברים על הטענה שמסב השיקים שוחח עם פקיד מהבנק וביקש שלא לעשות בהם שימוש.

<#2#>

החלטה

ניתנת למבקש הזדמנות להמציא את המסמכים אליהם הוא מתייחס בנוגע להודעת ביטול השיקים וזאת בתוך 20 ימים מהיום עם העתק לצד השני, וכן לזמן את מסב השיקים.

בנוסף, מורה למבקש למסור לב"כ המשיב פרטיו של פקיד הבנק שלגביו נטען שאותו מר סעדי ביקש לבטל את השיקים נשוא הבקשה או ביקש שלא לעשות בהם שימוש וזאת גם בתוך 20 יום מהיום.

מאחדת את בקשת רשות להתגונן עם התיק העיקרי לאור זהות הטענות וזהות העדים וקובעת את התיק לחקירות ולאחר שיתקבלו כל המסמכים ליום 20.2.14 שעה 11:00 עד 12:30.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ד, 18/11/2013 במעמד הנוכחים.