1. החייבת נמצאת תחת צו כינוס החל מיום 29.4.13 והוכרזה כפושטת רגל ביום 25.6.14. המבקש הוא נושה של החייבת.
2. לפני בקשת המבקש לעיון בפרוטוקול חקירת החייבת על ידי הנאמן ולזמן את החייבת לחקירה פומבית בפני בית המשפט (סעיף 16 לתשובת המבקש לתגובת הכנ"ר מיום 7.7.15). הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשה ופירטו את נימוקיהם בתגובות שהגישו לבית המשפט.
3. סעיף 27 לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:

"ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך בכך, לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב".

1. בספרם של לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, 2010, עמ' 136 נכתב:

"עד לשנת תשמ"ג הייתה חקירה זו חובה ובית המשפט היה רשאי לוותר עליה רק כשהיה מדובר בחייב חולה; אך הנסיון הוכיח שברוב המקרים לא הביאה חקירתו הפומבית של החייב תועלת וניתן היה להסתפק בחקירה המוקדמת, שערך הכונס הרשמי במשרדו, ולחסוך בכך מזמנו של בית המשפט, לפיכך תוקנה הפקודה והיא קובעת כיום כי אם ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך בכך, לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב."

1. לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובות הנאמן והכנ"ר ובתשובת המבקש, אני סבורה שיש מקום לקבל את עמדת הנאמן והכנ"ר ולפיה אין מקום לעריכת חקירה פומבית לחייבת ואף אין מקום להעביר לידי הנושה את פרוטוקול החקירה של החייבת.
2. סעיף 27 קובע במפורש כי מי שרשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לביצוע חקירה פומבית הוא הכונס הרשמי בלבד. בית המשפט העליון גם הוא ציין זאת בע"א 149/90 מרדכי קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה (3) 61, 65: "חקירה פומבית של החייב יכולה שתיעשה לפי שיקול-דעתו של כונס הנכסים הרשמי לאחר שניתן צו כינוס נכסים", כאשר בית המשפט העליון מוסיף ומציין כי גם לאחר בקשת הכנ"ר יכול בית המשפט להחליט אם לקיימה אם לאו, אולם הבקשה נעשית על ידי הכנ"ר בלבד. נראה כי תכלית סעיף 27 ברורה והיא יעילות הדיון, שהרי חדלו מביצוע החקירה הפומבית לאחר שנקבע כי היא אינה יעילה, ולכן רק במקרים שהכנ"ר מוצא כי יש בכך כדי לסייע ולקדם את ההליך תבוצע חקירה פומבית. יש לציין כי הנושה יכול לתת את המידע שבידיו לנאמן ולכנ"ר, שיחקרו את החייבת ויבדקו את המידע. ואכן במקרה זה "החייבת נחקרה מספר פעמים על ידי הנאמן, לרבות בעניינים אשר הועלו על ידי הנושה, ומסקנותיו הובאו בפני בית המשפט בתגובת הנאמן לבקשה לביטול ההליך שהגיש הנושה" (ראו תגובת הכנ"ר מיום 10.9.15). לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביצוע חקירה פומבית.
3. אשר למתן פרוטוקול החקירה לעיון הנושה, הרי שמקובלת עלי גם בעניין זה עמדת הנאמן והכנ"ר, כי פרוטוקול החקירה חוסה תחת הוראות סעיף 18 ג (ה) לפקודה הקובע: "קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט." יש לציין כי גם סעיף 59(ג) לפקודה שומר על חסיון המידע שנמסר במסגרת ההליך.
4. הואיל ובחקירתו של חייב עולים פרטים הנוגעים לפרטיותו כגון מצבו הרפואי, האישי, המשפחתי, הרי תפקידו של הנאמן בדוח, שהוא מגיש לבית המשפט, לאזן בין שמירת הסודיות והפרטיות מחד גיסא, והבאת העובדות הרלוונטיות מאידך גיסא, והוא אינו נדרש לצרף את פרוטוקול החקירה והמסמכים שנמסרו לו במסגרתה.
5. במקרה זה בו נחקרה החייבת פעמיים על ידי הנאמן גם בעזרת המידע שסיפק הנושה, ומסקנותיו הוגשו לבית המשפט, הרי שלא שוכנעתי כי קיימת הצדקה למתן פרוטוקול החקירה לנושה בניגוד לחובת הסודיות המוטלת על הנאמן והכנ"ר.

סוף דבר

1. הבקשות לחקירה פומבית ולמתן פרוטוקול החקירה לנושה- נדחות.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, 26 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.