1. לפני בקשה למתן צו מניעה זמני עד למתן החלטה בתובענה.

2. המשיבה 1 היא אגודה המפעילה צרכניה, המשמשת את עובדי חברת החשמל. המשיבה 1 התאגדה כאגודה שיתופית (להלן – "הצרכניה" או "האגודה"). המבקש, המכהן בהנהלת הצרכניה וכגזבר כבוד של הצרכניה מאז 10/10/10, הגיש ביום 23/4/13 (ככל הנראה בשעות שלפני הצהריים) בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על הנהלת הצרכניה לקיים ישיבה באותו יום בשעה 17:00, כשעל סדר יומה של הישיבה המיועדת, עמדה לדיון, בין היתר, הבעת אי אמון במבקש, בחירת גזבר חדש וביטול מורשאות החתימה של גזבר העיריה.

3. המשיב מס' 2 – אדי ליפסמן – מכהן כיו"ר הנהלת הצרכניה ואינו חבר בה, והמשיבים 3-5 הם חברי ההנהלה שלה ואף הם אינם חברים בה.

4. ביום 23/4/13 ניתנה החלטתי, בהסתמכי על הבקשה ובלא לקבל את תגובת המשיבים, ובה קבעתי כי הבקשה שלא לקיים את הישיבה נדחית, אולם כל החלטה שתתקבל בה והקשורה במבקש בכל עניין המופיע בבקשתו, לא תיכנס לתוקף אלא לאחר שתתקבל החלטה של בית המשפט.

5. ביום 8/5/13 התקיימה ישיבה בבית המשפט בנוכחות כל הצדדים, ולאחר שמיעת טענותיהם, עלי להכריע אם לבטל את הצו שניתן בהעדר או לקבוע כי לא תתקיים כל ישיבה נדחית, שבה מיועד להיות דיון בנושאים המתייחסים לביטול מינויו של המבקש או להגבלת סמכויותיו וזאת עד לתיקון הפגמים, להם טוען המבקש בבקשתו.

6. יצוין כי ביום 8/5/13 הוגשה בקשה נוספת על ידי המבקש למתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על האסיפה הכללית של הצרכניה לקיים אסיפה כללית נדחית ביום 12/5/13. עוד נתבקש בבקשה זו לאסור על קבלת כל החלטה שהיא המתייחסת למינוי בעלי תפקידים, גיוס עובדים, חתימת חוזים, קבלת חברים חדשים והוצאת כספים שלא לפעילות השוטפת לרבות תשלום ליועצים משפטיים חדשים שאינם היועצים הקבועים של הצרכניה. בקשה זו לא עמדה לדיון בישיבה לפני מיום 8/5/13 הן משום שהיא לא הובאה לידיעתי אלא בישיבה, והן משום שגם למשיבים נודע עליה רק במהלך הישיבה. לפיכך, יתרכז דיוני בבקשה מיום 23/4/13. אם כי, אקדים ואומר, שתוצאות החלטתי זו, יש בהן כדי להשפיע גם על גורלה של הבקשה הנוספת, מיום 8/5/13.

7. עוד אוסיף, כי המשיבים טענו שהמבקש הגיע לישיבה ביום 23/4/13, ומסר להם את החלטת בית המשפט, (אם כי לא כפי שבית המשפט הורה, שההחלטה תימסר בתחילת הישיבה, אלא בהיותה בשלב מתקדם) ואזי עצרו המשיבים את הישיבה, ולא התקבלו החלטות כלשהן. אולם, בישיבה לפני עמדו המשיבים על הצורך בקיום ישיבה נוספת על מנת להביע אי אמון במבקש, שכן אחרת, לעמדתם, לא ניתן יהיה להמשיך ולנהל את הצרכניה באופן תקין.

ואלו היו, בתמצית, נימוקי הבקשה:

8. המבקש טען כי יש לעכב את קיום האסיפה עד לבירור מעמדם של המשיבים שהם חברי ההנהלה של הצרכניה, וחלק מחברי הועד וההנהלה אינם חברי האגודה ואינם בעלי מניה בה. לעמדתו, יש לאסור על עובדי חברת חשמל שאינם חברים באגודה, לשמש כחברי ההנהלה של הצרכניה או של הועד שלה או להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית. למעשה זהו הנימוק העיקרי של המבקש לביטול הישיבה ולצו המניעה המבוקש. לעניין זה הוסיף המבקש כי חברי הועד שאינם רשומים כחברי האגודה ועובדים נוספים בחברת החשמל במרחב הצפון, הגישו טפסים על מנת להרשם כחברים, וחברותם אושרה, אולם לעמדתו אין סמכות להנהלה לאשר אותם מאחר שחלק מחברי ההנהלה בעצמם אינם חברי האגודה ואף לאסיפה הכללית אין סמכות לאשרם, כל עוד לא נבדק מעמדם של המשתתפים בה ולא נבדק ספר החברים, שמסיבה כלשהי לא נמצא בצרכניה אלא במשרדי ועד העובדים, שהוא ישות משפטית אחרת מהצרכניה. כמו כן עלה בדיון בישיבה לפני שיש מחלוקת בין המבקש לבין המשיבים באשר לסכום שיש לשלם על מנת לקבל מניה של האגודה; בעוד שהמשיבים טענו כי מדובר בסכום קטן מאד (כ-55 ₪) טוען המבקש כי מדובר בסכום גדול, שעל מעריך מומחה להעריכו, שכן על המבקש להצטרף כחבר באגודה, לשלם חלק יחסי שלו בנכסי האגודה.

עוד טען המבקש, כי הוא מונה על ידי חברי האסיפה הכללית ולפיכך, אין זה מסמכותה של הנהלת האגודה לבטל את מינויו.

כן טען המבקש כי לא ניתן לו נימוק לצורך להביע אי אמון בו, ולפיכך אין ביכולתו להתכונן על מנת להשיב דברים לחברי הנהלת הצרכנייה.

9. המבקש טען כי קיבל הזמנה לישיבת ההנהלה ביום 21/4/13. באשר לזימונה של האסיפה הכללית של האגודה טען המבקש כי היא נקבעה ליום 14/4/13, הוחלט לדחותה ליום 30/4/13 ולאסיפה נדחית ליום 12/5/13.

ואלו בתמצית טענות המשיבים:

10. המשיבים טענו כי על פי תקנון האגודה יש להעביר את המחלוקות בין הצדדים לבוררות, לפיכך, יש לעכב את ההליכים בתיק ולהורות לצדדים לפנות לבוררות.

הוסיפו המשיבים וטענו, כי האגודה התנהלה לאורך שנים רבות כך: השתתפו בהנהלתה, בועד שלה ובאסיפה הכללית כל מי שעבד בחברת חשמל, מבלי שנדרש ממנו להרשם כחברי האגודה. מאז 1991 לא נרשמו חברים חדשים באגודה. לפיכך, יש לראות בהתנהלות האגודה בנושא זה כנוהג. זאת ועוד - המבקש מנוע מלטעון נגד אופן ניהול הצרכניה והאסיפה הכללית, שכן הוא ידע עליו למצער מאז ינואר 2013, לא יצא נגדו ופעל אף הוא על פיו. רק כאשר התברר לו שיש כוונה להסירו מתפקידו, הוא קם נגדו. זאת ועוד: המבקש נבחר באסיפה הכללית, שאף בה היו חלק מהמשתתפים מי שאינו חבר אגודה. לפיכך, הוא מנוע מלטעון שאין להסירו מתפקידו באותה הדרך.

11. עוד טענו המשיבים כי התנהלותו של המבקש היא כוחנית, איננה מאפשרת שיתוף פעולה, והיא פוגעת קשות באינטרסים של הצרכניה. מאזן הנוחות מורה שיש להתיר נקיטת צעדים להפסקת מינויו כגזבר כבוד, שכן הוא פוגע קשות בניהול הצרכניה ובאינטרסים שלה (כגון עכוב בלתי מוצדק לספקים כמו לחברות עלית-שטראוס, ביטול המחאות שנשלחו לספקים, פעולות בניגוד להחלטות ההנהלה והועד ועוד). אל מול האינטרס של המבקש עומד האינטרס של האגודה ועובדי חברת חשמל, המשתמשים בשירותיה. יצוין עוד כי המבקש, כמו גם המשיבים חברי ההנהלה, אינם מקבלים שכר בעד עבודתם בצרכניה, אלא הם מתנדבים. המשיבים טענו כי הפסקת מינויו של המבקש, לא תפגע בו ככל שתעשה בדרכים דמוקרטיות, ובוודאי שהפגיעה בו איננה מגיעה לפגיעה בצרכניה, שניהולה נתקל בקשיים ממשיים הנובעים ממעשיו של המבקש.

דיון והכרעה

12. משנהגה הצרכניה מאז שנת 1991 לנהל את כל אסיפותיה, של הועד ושל הנהלה ואף של האסיפה הכללית (שזימון לה נשלח לכל עובדי חברת החשמל) מבלי להקפיד שכל המשתתפים בגופים אלו יהיו חברי האגודה, יש לראות התנהלות זו כנוהל שהשתרש ושבא במקום הצורך באישור פורמאלי של העובדים כחברי האגודה (וראו באשר לנוהל קיים שלא לאשר חברים דווקא באופן הפורמאלי בע"א 84/64 בית חנניה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' פרידמן פ"ד יח(3)20, אליו הופניתי על ידי המשיבים). זאת ועוד: סבורה אני כי מטעמים של צדק, יש למנוע מהמבקש לטעון נגד פעולת הוועד, ההנהלה והאסיפה הכללית על פי נוהל זה, כאשר הוא ידע עליו ו"ישב על הגדר" לאורך תקופה (למצער מאז ינואר 2013, שאז אין מחלוקת כי ידע עליו) ואף הוא עצמו נבחר על ידי האסיפה, שבה הצביעו גם חברי ההנהלה ועובדים נוספים שלא היו חברי האגודה.

13. ראוי היה שהאגודה תקפיד על הקבוע בתקנון, ולפיכך עליה לפעול לתיקון נוהל זה, אולם עד לחלוף זמן סביר על מנת לתקן נוהל זה, שאני מעריכה אותו ב-60 ימים מהיום, אין לעצור בינתיים את ההליכים באגודה, וביניהם, בירור אם המבקש ראוי להמשיך בכהונתו, כאשר המשיבים מעלים טענות קשות באשר להתנהלותו (ונא דוק – אין אני קובעת שיש ממש בטענות אלו, משלא נחקרו הצדדים, על פי הוראותיי בישיבה, על תצהיריהם, והדיון התרכז בבדיקה אם ההליכים הם תקינים). יהיה המצב בשטח אשר יהיה, אין למנוע בנסיבות שתיארתי את התכנסות ההנהלה והאסיפה הכללית לדון בעניינו של המבקש ובהחלטות דחופות העומדות על הפרק. המבקש יוכל לנקוט בכל אמצעי משפטי העומד לו, אם ההחלטה תהיה שלא לרוחו (למעט הסתמכות על כך שלא כל המשתתפים היו חברי האגודה). לכאורה, הפסקת המינוי איננה עומדת אל מול נזקים שלכאורה נגרמים לאגודה בשל העדר שיתוף פעולה בין כל בעלי התפקיד באגודה לבין המבקש.

14. כמו כן מקבלת אני את עמדת המשיבים שהמערער השתהה בטענתו כי חלק מחברי ההנהלה וחלק מהמשתתפים באסיפה הכללית, אינם חברי האגודה, שכן הוא ידע על הנוהל, כאמור עוד מינואר 2013 (וראו טענת שיהוי בהתייחס לצווים זמניים בסעיף 6 ברע"א 8630/05 ניר שיתופי, אגודה ארצית להתיישבות עובדים נ' עיריית הוד השרון, פורסם בנבו ביום 10/4/07 בעמ' 6).

15. זאת ועוד: חברי ההנהלה שאינם חברים באגודה, הגישו בקשה לאשרם כחברים, דהיינו ננקטו על ידם הצעדים על מנת להתקבל גם באופן פורמלי לאגודה, והאסיפה הכללית או הועד וההנהלה עומדים לאשרם, כך שנראה כי הליקוי, ככל שהוא ליקוי, יתוקן. אין מקום למנוע את האגודה לאשר את מינויים באסיפה הכללית הקרובה.

16. מאותם טעמים שאין לאסור על הועד או ההנהלה מלהתכנס ולהגיע להחלטות בדרך הקבועה בתקנון, אינני רואה סיבה לאסור על האסיפה הכללית להתאסף ואף לעלות על סדר יומה את הפסקת המינוי של המבקש או את אישורם של חברי הועד שאינם חברים באגודה, כחברים באגודה. ככל שתוצאות ההצבעה לא יספקו את המבקש, הוא יוכל להגיש בקשה חדשה לביטול תוצאות ההצבעה. יצוין כי האסיפה הכללית נקבעה להתכנס ביום 12/5/13, ואילו המבקש ידע על כינוסה כבר ביום 14/4/13 לפיכך גם פנייתו זו לוקה בשיהוי ניכר, ואף זהו נימוק שלא להיעתר לבקשה.

17. אינני מסכימה עם המבקש, שמאחר שהאסיפה הכללית מינתה אותו, עליה גם להיות זו שתסיר אותו מתפקידו. על פי התקנון מי שממנה את הגזבר הוא ועד ההנהלה (וראו סעיף 4 לתקנון האגודה, המצורף לבקשה מיום 8/5/13). כמו כן אינני מקבלת את טענתו של המבקש, כי אם יבוטל מינויו, על כל הנהלת האגודה להתפטר.

18. על פי התקנון, נקבעה בוררות ליישוב המחלוקות בין החברים. המשיבים ביקשו כי התיק יועבר לבוררות. גם המבקש לא התנגד לבוררות, אולם התנה זאת בקבלת בקשתו לעיכוב כל פעולה על ידי ההנהלה או האסיפה הכללית. המשיבים טענו כי בקשתו זו לוקה בחוסר תום לב, והמסתתר מאחוריה הוא סרובו להתפטר על אף שאין זה לטובת ניהול תקין ויעיל בצרכניה. טענותיו, אותן הוא מבקש להעלות לפני הבורר, כמו הערכה על ידי מומחה של נכסי הצרכניה על מנת לקבוע את ערך המניה, נועדו להשהות כל החלטה בעניינו לזמן ממושך.

עמדתי היא, שמאחר שהתקנון מחייב בוררות, יש להורות על קיומה, ואינני מקבלת את התנאי של המבקש, מהנימוקים שפורטו לעיל, שתחילה יינתנו הצווים הזמניים. אוסיף, שסבורה אני כי המחלוקות בין הצדדים הנן מחלוקות הנובעות מהתקנון ונהלים תקינים של אגודה. מקומם "הטבעי", לכן, הוא בדיון לפני בורר הבקיא בהם.

לפיכך, אני מורה על עיכוב הליכים בתיק. הצדדים יפנו אל רשם האגודות השיתופיות, על מנת שימנה בורר, לפסוק במחלוקות בתיק זה.

לסיכום

19. לסיכום הבקשה למתן צו מניעה שיורה על איסור של כינוס ההנהלה, נדחית.

20. הבקשה, שלא נידונה במעמד הצדדים, לאסור על כינוס האסיפה הכללית ביום 12/5/13 נדחית.

21. הצדדים יסיימו את הליך קבלת החברים, כך שבתום 60 יום מהיום, לא ישתתפו באסיפות של ההנהלה או בועד או באסיפה הכללית, מי שאינו חבר באגודה – הכל כמפורט בתקנון האגודה.

כל זאת בתנאי שלא יתקבל צו מטעם הבורר בתוך תקופה זו, שאינו עולה בקנה אחד עם החלטתי בסעיף זה או באחד הסעיפים האחרים.

22. ככל שהחלטות ההנהלה או הועד או האסיפה הכללית, לא יהיו מקובלות על דעת המבקש, יוכל המבקש להפנות השגותיו וטרוניותיו אל הבורר, שימונה על ידי רשם האגודות (או שהרשם ישמש כבורר, הכל לפי החלטתו).

23. בנסיבות אלו אני מורה על עיכוב הליכים בתובענה, ואף התובענה שלפני, תופנה להכרעתו של הבורר, שימונה כאמור לעיל.

24. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיבים את הוצאותיהם ושכ"ט עורך דינם בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תרשום לפניה כי בתיק עוכבו ההליכים .

ניתנה היום, ה' סיון תשע"ג, 14 מאי 2013, בהעדר הצדדים.