1. בקשה מטעם הנאמן לאישור שכר טרחה, החזר הוצאות ותשלום מאמץ.

2. ביום 10.6.13 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

3. ביום 12.12.13 החייב הוכרז כפושט רגל וביום 15.2.18 ניתן הפטר מותנה לחייב ונקבעה לו תכנית פירעון לפיה ישלם סך של 10,500 ₪ ב- 30 תשלומים בסך של 350 ₪.

4. ביום 13.7.20 הנאמן עדכן שהחייב עמד בתנאי תכנית הפירעון ופסיקתה למתן הפטר נחתמה בהתאם.

5. מכאן הבקשה שלפני.

6. לטענת הנאמן יש לאשר לו תוספת מאמץ מיוחד בסכום של 15% + מע"מ. זאת משום שהוא משמש כבעל תפקיד בתיק במשך כשבע שנים. הוא התייצב לחמישה דיונים, הכין כתבי טענות רבים, הגיש צווים וערך בדיקה ביחס לזכויות החייב בעיזבון אמו.

7. בקופת הנושים קיים סך של 24,162 ₪ (ברוטו כולל רווחי/הפסדי קופה והחזר פיקדון).

8. הנושה, תחנת דלק מפגש השרון בע"מ, מתנגדת לתשלום מאמץ מיוחד. לטענתה, היא התנגדה לתכנית הפירעון. באותה העת הנאמן לא העלה דרישתו לתוספת בגין מאמץ מיוחד ולו הייתה מועלית דרישה כזו הנושים היו נותנים דעתם על כך זאת בשים לב לכך שתוספת זו תנגוס מתשלום הדיבידנד שגם כך נמוך. לטענתה, פעולות הנאמן לא חרגו באופן מיוחד מפעולות של כל נאמן בתיקים דומים וממלא הנאמן פעל רק לאחר פניית הנושה.

9. כנ"ר הסכים לבקשת הנאמן ביחס לפסיקת שכר טרחה, הוצאות ותוספת מאמץ מיוחד. כנ"ר הוסיף כי בכל תיק תכנית פירעון צפוי כי ינוכו הוצאות ושכר טרחה ולכן, לא הייתה מקום שהנושה תפתח ציפייה בנדון.

10. לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאחר עיון בתיק, אני מאשרת תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 10% בצירוף מע"מ. בכך הבאתי בחשבון מצד אחד את הסכום המצוי בקופה, ומנגד, את משך ההליך, והעובדה שהנאמן נדרש להתייחס לבקשות רבות ולהופיע למספר דיונים. העובדה שהבקשות לא הניבו דבר לא צריך שתשמש שיקול מרכזי, שעה שהושקעה עבודה ממשית.

ניתנה היום, ו' אב תש"פ, 27 יולי 2020, בהעדר הצדדים.