בפניי בקשתו של התובע לבטל את חיובו בהוצאות המשפט שנפסקו לחובתו כאמור בפסק הדין שניתן ביום 08.06.2014.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעים וכן במסמכים שצירף התובע ביום 04.09.2014 סבורני כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שלהלן.

קודם שאדון בבקשה לגופו של עניין אני מורה בזאת, מכוח סמכותי ע"פ דין, על תיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין והנוגעת למספר הזהות של התובע. מספר הזהות הינו 062951553 ולא כפי שנרשם בפסק הדין.

1. אין חולק כי תיק ההוצל"פ נושא התובענה נסגר קודם שניתן פסק הדין ואף קודם שהתקיימו שני הדיונים בתיק זה.

2. התובע טוען בתגובתו מיום 04.09.2014 כי ההודעה על סגירת התיק נשלחה לנתבעים ע"י לשכת ההוצאה לפועל בדואר רגיל וללא אישור מסירה.

אין אפוא כל ראיה כי הודעה כאמור אכן נשלחה והתקבלה אצל הנתבעים.

3. האפשרות כי נתבעים ישכרו שירותים משפטיים ויופיעו לשני דיונים חרף קבלת הודעה על סגירת תיק ההוצל"פ בעניינם אמנם קיימת אך היא נראית בלתי סבירה.

4. אין לי כל סיבה שלא לקבל את טענתו של בא כוחם של הנתבעים לפיה הודעה על סגירת התיק לא נמסרה לנתבעים. כך או אחרת, הנטל להוכיח עניין זה מוטל על התובע. התובע לא הרים את הנטל.

5. יתירה מזו, היה על התובע להודיע לבית המשפט כי תיק ההוצל"פ נסגר וכי לא נדרש דיון בתובענה. גם את זאת לא עשה התובע.

6. גם אם אניח כי ביום בו נסגר תיק ההוצל"פ סבר התובע כי ההליכים כולם הגיעו לסיומם הרי שאין הדבר מעלה או מוריד.

ביום 22.05.2014 התקיים דיון בתובענה בהיעדרו של התובע.

בהחלטה שנתתי במהלך הדיון קבעתי דיון נוסף ליום 01.10.2014.

התובע לא יכול היה להניח, אפוא, כי התובענה הגיעה לסיומה.

7. דיון נקבע. וכאשר דיון נקבע שומה על הצדדים להתייצב אליו או, לחלופין, להודיע לבית המשפט על עמדתם ביחס לדיון. התובע לא עשה זאת.

כך גם ביחס לדיון שנקבע ליום 06.02.2014 שגם אליו לא התייצב התובע אף כי זומן כדין.

8. פרוטוקול הדיון מיום 22.05.2014 נמסר לתובע כדין והתובע לא טרח להודיע לבית המשפט ולנתבעים על סגירת תיק ההוצל"פ. מחדל זה של התובע הינו מחדל מתמשך ולא חד פעמי.

9. חובת תום הלב אינה חלה רק על עניינים ברומו של עולם אלא חלה גם על עניינים פעוטים, לרבות מועדים. התובע מוזמן לדיונים. התובע יכול להניח, ועליו להניח, כי גם יריביו לדין מוזמנים לדיונים אלו. אם סבור התובע כי אין טעם בקיום הדיונים עליו להודיע על כך ליריביו ולבית המשפט.

10. זמנם של צדדים אינו הפקר. כך גם זמנו של בית המשפט.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, בקשתו של התובע נדחית.

החיוב בהוצאות בסך של 2,000 ₪ שנפסק בפסק הדין מיום 08.06.2014 עומד על כנו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ד, 16 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.