1. בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט במסגרת תביעה כספית שהגישו המבקשים על סך 1,300,000 ₪, ולחילופין למתן פסק דין הצהרתי על פיו התובעים הינם דיירים מוגנים.

טענות הצדדים

2. מתצהיר המבקשים עולה, כי הנתבעת 1 הינה בת 77, נכה בשיעור גבוה, במצב סיעודי, מקבלת קצבת נכות בסך 1,583 ₪. הנתבע 2 הינו בן 39, לוקה בנפשו, מוכר כנכה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, אין ביכולתו לעבוד לפרנסתו ומקבל הוא קצבת נכות כללית בסך 2,627 ש"ח. הנתבע 3 הינו בן 44, לוקה גם הוא בנפשו, מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,411 ש"ח ואינו מסוגל לעבוד לפרנסתו. וכן, הנתבעת 4 הינה בת 34, אם חד הורית לילדה בת 7, שכרה החודשי הינו 4,208 ₪ נטו, וכן מקבלת היא עבור ילדתה קצבת ילדים.

3. כלל הנתבעים לעיל מתגוררים יחד בדירה בחולון אשר בבעלותם, ומלבד זאת אין בבעלותם כל רכוש נוסף. הוצאות המחיה החודשיות של התובעים עומדות על סך 10,382 ₪, ולהם בן משפחה יחיד המטפל בענייניהם הכספיים ונושא הוא בתשלום שכר טרחת עורך הדין המטפל בתביעת המשיבה 1 כנגדם, ואין ביכולתו לסייע בתשלום האגרה הנדרשת להליך זה. מכאן, לטענת המבקשים, יש לפטור אותם מתשלום האגרה הנדרשת בהליך זה.

4. בתגובת הפרקליטות נטען, כי הבקשה אינה מפורטת ואינה נתמכת במסמכים ובראיות לשם הוכחת היעדר יכולת כלכלית. לבקשה צורף תצהיר יחיד בלבד, כאשר המצהיר איננו בעל דין בבקשה דנן, לבקשה לא צורפו אישורים מהבנקים אודות קיום או היעדר תכניות חסכון, פקדונות, פירוט אודות נסיונות המבקשים לגייס הלוואות, ואסמכתאות בגין הוצאות הבית הנטענות. בנוסף, בתגובת המשיבה 1 נטען, כי מעיון בכתב התביעה נראה כי לא קיימת עילת תביעה. לאור האמור לעיל, יש לדחות את הבקשה למתן פטור מאגרה.

דיון והכרעה

5. בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), שניים הם התנאים המצטברים בהם צריך בעל דין לעמוד בכדי שתישקל בקשתו לפטור מתשלום האגרה:

א. הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה.

ב. על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי בענייננו ההליך אכן מגלה עילה, נוכח הטענות הנטענות בכתב התביעה, וכי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בהליך סרק, שכן באם יוכיחו המבקשים את הטענות שהעלו בכתב התביעה, יהיו זכאים לקבל את הסעד המבוקש.

אולם, באשר לתנאי של הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, מצאתי כי אכן כטענת הפרקליטות, המבקשים לא צירפו לבקשתם תצהיר ערוך כדין בהתאם לתקנה 14(א) לתקנות, שכן המצהיר איננו בעל דין בתביעה ואינו נדרש לתשלום האגרה בעצמו. כמו כן, מעיון בתצהירים שכן צורפו מטעמו עולה כי אינם מפורטים דיים, וכן, הבקשה חסרה אסמכתאות המבססות היעדר יכולת כלכלית וניסיון לגיוס הלוואות מבני משפחה אחרים, כפי שפירטה הפרקליטות בתגובתה לעיל.

7. סך כל הכנסות המבקשים הוא 10,829 ₪, ומתגוררים הם בדירה שבבעלותם, וכן הוצאות המחייה אותן פירטו אינן נתמכות באסמכתאות ומעיון בהן עולה כי ההוצאות בעבור אוכל וצרכי מחיה שוטפים גבוהות וניתנות לצמצום. יתר על כן, המצהיר ציין בתצהירו כי נושא הוא בתשלום שכר טרחת עו"ד המטפל בתביעת המשיבה 1 כנגד המבקשים, אולם לא ברור הכיצד נושאים המבקשים בתשלום שכר הטרחה בעבור הבקשה דנן, וכן, לא פירט המצהיר את מצבו הכלכלי, בצירוף אסמכתאות מתאימות, לצורך בחינת יכולתו לסייע בתשלום האגרה הנדרשת. מכאן, שהמבקשים לא עמדו בתנאי הראשון של הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה, והרי בהתאם להלכה הפסוקה, הבקשה לפטור מאגרה הינו המוצא האחרון שעל המבקשים לפנות אליו לאחר שמיצו את כל יתר האפשרויות העומדות להם.

8. יחד עם זאת, נוכח היותם של שלושה מבין ארבעת המבקשים מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי ונוכח מצבם הרפואי והנפשי המשליך על יכולתם להתפרנס ולהתקיים בכבוד, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי ולפטור את המבקשים ממחצית האגרה הנדרשת להליך.

סוף דבר

9. לאור האמור לעיל, הנני פוטר את המבקשים ממחצית האגרה הנדרשת בהליך זה. המחצית השנייה תשולם בשני תשלומים שווים בתוך 60 ימים מהיום.

10. במידה והאגרה לא תשולם במועד תמחק התביעה.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.