1. לפני בקשה לתיקון כתב האישום כך שיתווסף עד תביעה.

2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בהיותו שיכור, בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 505 מיקרוגרם, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

3. ביום 12.5.09 לאחר שהמשיב כפר במיוחס לו בכתב האישום, הודיעה המבקשת על תיקון כתב האישום על דרך של הוספת עד נוסף, סרגיי בדנקו.

טענות הצדדים

4. ב"כ המבקשת טען, כי מאחר וטרם נשמעו ההוכחות, אין בהוספת העד מטעמה כדי לפגוע בהגנת המשיב. זאת ועוד, אינטרס הציבור גובר על הפן הטכני בגין אי צירוף העד מלכתחילה לכתב האישום.

5. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, היה למבקשת זמן מספיק כדי לצרף את העד מושא הבקשה לכתב האישום. כתב האישום הוגש באפריל 2013, מאז התקיימו 3 דיונים בנוכחות המבקשת, כשאחד מהדיונים היה קבוע להוכחות והתייצבו עדי המבקשת. המועד להוספת עד מטעם המבקשת חלף זה מכבר, והמדובר בפגם מהותי, שכן היה בכוונת המשיב לזמן את העד מושא הבקשה כעד הגנה מטעמו.

דיון והכרעה

6. סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), קובע את סמכותו של ביהמ"ש לתקן את כתב האישום, כדלקמן:

"(א) ביהמ"ש רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין,

לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

תכלית החקיקה שבסעיף 92 לחסד"פ ברורה: לאפשר ניהול יעיל והוגן של המשפט הפלילי, למנוע זיכויים "טכניים" עקב טעויות בכתב האישום ובתנאי שהתיקון אינו פוגע בהגנת הנאשם.

וכך נקבע בת"פ (י-ם) 366/99 מ"י נ. אהוד סבירסקי ואח':

"השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב האישום הם זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. חובתו של ביהמ"ש להעמיד בראש מעייניו של השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם ו"עיוות דין" בהקשר זה משמעותו – פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי.

אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטיעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת החקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו בעופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של ביהמ"ש על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של ביהמ"ש, המופקד לעל השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו".

בענייננו, מדובר בתיקון כתב אישום באופן המוסיף עד תביעה, ואין מדובר בשינוי סעיף האישום. התיקון מבוקש טרם נשמעו ההוכחות בתיק.

7. לאחר ששקלתי ובחנתי את טיעוני הצדדים מצאתי, כי לא תפגע הגנתו של הנאשם היה ויאושר התיקון.

פרשת התביעה טרם החלה. ביכולת הנאשם לחקור את העדים שיעידו מטעם התביעה.

מאחר פרשת ההגנה טרם החלה, והנאשם יכול לכוון הגנתו בהתאם לכתב האישום המתוקן.

ערה אני לעובדה כי היה בידי המבקשת די זמן עוד טרם ביצוע ההקראה לתקן את כתב האישום, ואולם ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית צדק וסבורה אני כי יש לאפשר לתביעה להוכיח את טענותיה בהתאם לכתב האישום המתוקן, תוך שמירה על זכותו של המשיב להגנה.

8. לאור האמור לעיל ומשמצאתי כי הגנתו של הנאשם לא תיפגע גם אם יתוקן כתב האישום, הנני מאפשרת למאשימה את התיקון המבוקש.

כתב האישום המתוקן יסרק לתיק.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ד, 18 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.