1. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 7/7/12 רכב מס' רישוי 20-234-73 (להלן: "הרכב הפוגע") אשר היה נהוג ע"י הנתבע מס' 2, פגע מאחור ברכבם של התובעים מדגם מאזדה מ.ר.

40-185-62 (להלן: "המאזדה") וגרם לה נזקים.

2. המאזדה נבדקה ע"י השמאי שבתאי מנו (להלן: "השמאי שבתאי"), אשר העריך את הנזקים שנגרמו למאזדה בסך 13,089 ₪ והעריך את שווי ירידת הערך של המאזדה בסך 3,735 ₪ ודרש מהתובעים סך 1,160 ₪ בגין שכר טרחתו (בסה"כ – 17,984 ₪).

3. הנתבעים אשר הודו באחריותם לאירוע התאונה, פיצו את התובעים בסך 13,990 ₪ בלבד וקיזזו סך 3,434 ₪ מסכום הנזק שנקבע ע"י השמאי שבתאי וסך 560 ₪ מהסכום שנדרש עבור שכר טרחתו (בסה"כ 3,994 ₪).

4. התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים ותבעו לחייבם לשלם להם את הסך 3,994 ₪ וכן סך 2,000 ₪ בגין נסיעות, העדר רכב, בזבוז זמן ועוגמת נפש.

5. הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי חלקם של הנזקים הנטענים בדו"ח השמאות של השמאי שבתאי אין מקורם בתאונה הנדונה, וכי הפח האחורי של המאזדה שניזוק עפ"י חוו"ד של השמאי שבתאי, לא תוקן.

הנתבעים אף הגישו חוו"ד שמאית נגדית שנערכה ע"י השמאי אבירם מסיכה (להלן: "השמאי מסיכה"), אשר העריך את הנזק שנגרם למאזדה בסך 9,655 ₪ בלבד וקבע כי לא מצא שנגרמה למאזדה ירידת ערך בעקבות התאונה וקבע את שכר טרחת השמאי שבתאי בסך 661 ₪ באופן יחסי לסכומים שאושרו על ידו יחסית לסכומים שנקבעו בחוות דעתו.

6. בדיון שהתקיים ביום 29/6/14, העידו ונחקרו התובע מס' 1, שני השמאים ובעל המוסך אשר תיקן את רכבו של התובע.

דיון והכרעה:

7. מוזר בעיני שהנתבעים פיצו את התובע בגין ירידת ערך המאזדה במלוא הסכום שנקבע עפ"י השמאי שבתאי, כאשר ירידת הערך התבססה בעיקר על תיקון הפח האחורי.

ב"כ הנתבעים טען שהדבר נעשה בטעות ואין ללמוד מכך שהנתבעים מודים שהפח האחורי תוקן.

ביהמ"ש מקבל את ההסבר הנ"ל של ב"כ הנתבעים, במיוחד לאור העובדה שסכום הנזק הופחת על ידם במקביל לתשלום הסכום בגין ירידת הערך.

מצד שני, ביהמ"ש אינו מתייחס במסגרת פסק דינו זה לסכום ששולם בגין ירידת ערך המאזדה, מאחר והדבר אינו נשוא המחלוקת.

8. אין מחלוקת בין שני השמאים שמחיר החלקים שהוחלפו מסתכם בסך 7,194 ₪ + מע"מ וכי עלות עבודות החשמל מסתכמת בסך 80 ₪ + מע"מ, עלות העברת החיישנים בסך 150 ₪ + מע"מ.

המחלוקת העיקרית בין השמאים הינה סביב עבודות הפחחות והצביעה, כאשר עלותם עפ"י חוו"ד של השמאי שבתאי מסתכמת בסך 3,860 ₪ + מע"מ. לעומת זאת, לפי חוו"ד הדעת של השמאי מסיכה, מסתכת בסך 900 ₪ + מע"מ.

בנוסף, קיימת מחלוקת בין הצדדים סביב גובה שכר טרחתו של השמאי שבתאי, כאשר התובע ביקש לפצות בסך 1,160 ₪ שהוא שילם לשמאי, ועלומת זאת, לטענת הנתבעים, שכ"ט השמאי צריך לעמוד על סך 660 ₪.

9. עיינתי היטב בתמונות שהוגשו ועפ"י התמונות הנ"ל ניתן לקבוע את העובדות הבאות:

א. לאור פיצוצי הצבע בחלק האמצעי של הפגוש האחורי, (תמונה 281/7 במוצג ת/1) ניתן לקבוע שהפגוש הנ"ל נפגע בתאונה קודמת ולכך אני מוצא חיזוק בעדותו של התובע, אשר לפיה הוא לא זוכר שהיו תאונות למאזדה והיה נזק בפגוש האחורי, וכי המאזדה היתה בחזקתו 8 שנים.

ביהמ"ש סבור שעדות זו של התובע הינה מתחמקת ואינה נכונה ועפ"י פיצוצי הצבע הנראים בפגוש האחורי בתמונות שנעשו לפני ביצוע התיקון ניתן לקבוע שאכן היתה פגיעה בחלק האמצעי של הפגוש האחורי בטרם אירוע התאונה.

ב. עפ"י תמונה 281/6 (במוצג ת/1) ניתן להבחין שהמכסה האחורי של המאזדה אכן נפגע בצורה קלה מהתאונה ואני מקבל את גרסת עדי התובע שהוא התיישר ללא צורך בביצוע עבודות פחחות וספק אם היה צורך בצביעתו, אם נצבע בכלל.

ג. עיקר הפגיעה במאזדה היה בפגוש האחורי בצדו הימיני ולא במרכז וספק אם הפח האחורי נפגע כתוצאה מהתאונה, ואם בכלל תוקן.

10. לעניין תיקון הפח האחורי, ביהמ"ש סבור ששני השמאים שהעידו בפניו, לא עשו את הנדרש מהם בצורה מקצועית.

השמאי שבתאי העיד שקיימות תמונות לפח האחורי אחרי פירוק, אולם לא נעשו תמונות לפח האחורי אחרי שיושר, למרות שלפי דעתו מקובל לבדוק את הרכב הניזוק 3 פעמים, פעם אחת לפני התיקון, פעם שניה לאחר הפירוק ופעם שלישית לפני צבע וכשרואים את צבע היסוד.

על אף זאת, מר שבתאי לא תיעד את הפח האחורי לאחר ביצוע עבודות צבע היסוד!!!

בנוסף, גם השמאי מסיכה בחר לבדוק את המאזדה כשהוא שוכב מתחתה ומבלי להרים אותה באמצעות ליפט, מבלי לדאוג לפירוק הפגוש האחורי לקראת ביצוע בדיקתו וחוות דעתו נותרה בעיני ביהמ"ש לא מושלמת ואין לסמוך עליה באופן מוחלט.

11. עדותו של בעל המוסך מר מזאוי אדי היתה חד צדדית והוא נחשב בעיני ביהמ"ש כבעל אינטרס, מאחר ששולם לו עד כה הסכום ששולם בפועל והוא המתין לקבל היתרה מהסכום שיפסק בתיק זה.

מר מזאוי העיד כי בצבע לבן מיטאלי קשה לראות את הכיפוף בפח האחורי ואם זה היה בצבע כחול, היו רואים את זה הרבה יותר ברור.

ביהמ"ש סבור שדווקא מאחר והפח האחורי הוא בצבע לבן מיטלי, היה צורך לבצע צילומים ברמה טובה יותר המשקפת את הכיפוף.

12. לסיכום, לאור האמור לעיל, אני קובע שעלות התיקונים והצביעה של המכסה והפח האחורי נמוכה מהסכומים שצויינו בחוו"ד של השמאי שבתאי ויותר גבוה מהסכומים שנקבעו ע"י השמאי מסיכה, וזאת תוך הנחה שנעשו תיקונים כלשהם בחלקים הנ"ל.

13. בהתאם לחוו"ד של השמאי מסיכה, הגיע לתובע סך 300 ₪ עבור החלפת המגן האחורי וכן סך 600 ₪ בגי ןצביעתו (בתוספת מע"מ).

14. יוצא שהסכום שבמחלוקת עפ"י חוו"ד בגי ןתיקונים וצביעה מסתכם בסך 2,960 ₪ + מע"מ (2,960 = 600 – 300 – 3,860).

ביהמ"ש מאשר מחצית הסכום שהמחלוקת, וזאת לאור האמור לעיל וקובע שיש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך 1,480 ₪ בתוספת 16% בגין מע"מ שהיה נהוג אז ובסה"כ 1,717 ₪.

15. לענין שכ"ט שמאי ובהתחשב בגובה הנזק שנגרם למאזדה ובהתחשב בעבודות שבוצעו ע"י השמאי, אני קובע ששכר טרחתו הראוי בנסיבות המקרה צריך לעמוד ע"ס 1,000 ₪ כולל מע"מ במקום 1,160 ₪ וכי הנתכעים חייבים לשלם לתובע את ההפרש בין הסכום שנפסק לסכום שהוזכר ע"י השמאי מסיכה 661 ₪.

16. תביעת התובע בסך 2,000 ₪ נוספים עבור נסיעות, העדר רכב, בזבוז זמן ועוגמת נפש, דינה להידחות בהעדר פירוט ובהעדר הוכחות לנזק הנטען.

17. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. סך 1,717 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/9/12 ועד למועד התשלום בפועל, וזאת בגין הפרשי נזק.

ב. סך של 339 ₪ בגין הפרשי שכ"ט שמאי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/9/12 ועד למועד תשלום בפועל.

ג. סך של 751 ₪ בגין אגרות משפט ששולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום 30 יום מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ד. שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מתום 30 יום מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ה. כל צד ישא בהוצאות עדיו.

הסכומים שנפסקו עפ"י פסק דין זה ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, נ/1 בתיק.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.