<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לילך ניסן

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

עת/1, רס"מ סאבק סלמאן לאחר שהוזהר והתחייב כדין:

חקירה ראשית:

ש.ת אני משרת במשטרה מזה כ- 8.5 שנים בתפקיד סייר.

ש.ת הדוח שמוצג לי מוכר לי, אני ערכתי אותו.

ש.ת מקריא.

דוח מוגש ומסומן ת/1

ש. היכן ראית את הנאשם והיכן עצרת.

ת. בדרך שכם מול תחנת סונול. הוא נסע מרח' שמעון הצדיק לכיוון בתי המלונות כללי. זה היה מול התחנה, הוא הגיע מהכיוון, ראיתי אותו מדבר בטלפון, הייתי מחוץ לרכב ולכן עצרתי אותו במקום. הוא נעצר בצד הדרך והמשכתי בטיפול של דוח תנועה.

ש. מה היה המרחק בין המקום שראית אותו לראשונה מבצע את העבירה למקום בו עצרת אותו.

ת. 3 מטרים.

ש. הנאשם מכחיש שהוא דיבר בטלפון, תתייחס לטענה זו.

ת. מדובר ברחוב שהוא רוב הזמן פקוק מאוד, הייתי מחוץ לניידת, ברגע שהבחנתי בו עצרתי אותו ולכן הוא נעצר במקום ולא המשיך בנסיעה. הוזזתי אותו לצד הדרך ונאשם דוח תנועה על טלפון.

ש. גם כשרשמת את הדברים מפיו הוא הכחיש את העבירה.

ת. הוא יכול להכחיש, רשמתי גם בדוח עצמו שראיתי אותו מדבר בטלפון ולא הייתי במרחק רחוק, הייתי במרחק של 3 מטרים.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגדית:

ש. אתה אומר שעמדת 3 מטר מעבר לכביש. אני נסעתי בצד ימין ואתה עמדת בצד שמאל אז המרחק הוא לא 3 מטרים.

ת. מדובר ברחוב של שני נתיבים, הייתי בנתיב הנגדי בכיוון נסיעתך, הייתי בצד של המסגד. איך שהתקרבת אלי, הבחנתי בך ועצרתי אותך במקום. הנתיב זה לא נתיב של יותר מ-3 מטרים.

ש. אני אומר לך שברגע שעצרת אותי היית עסוק ברכב אחר, זה מה שאני מכיר מהשכונה, יש עויינות ספציפית אלינו, דווקא מי שבא להתפלל שם, התעסקת שם במקומיים ואיך שראית אותי נטפלת אלי.

ת. אני לא הבנתי את השאלה.

ש. המציאות היא שבאזור שמעון הצדיק, אנחנו קבוצה שמגיעים להתפלל בקבר שם, לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש חברים סיפרו לי שמונעים מהם, דווקא להתנכל לאנשים שלנו שנמצאים שם. אתה איש החוק, מה שבית המשפט יחליט אני מכבד, 1,000 ₪ זה חצי משכורת מבחינתי.

ת. השאלה לא קשורה לדוח התנועה, אני לא מבין את השאלה.

ש. אני אומר לך שלא דיברתי בטלפון.

ת. הבחנתי בוודאות במרחק של 3 מטרים מחזיק בטלפון ומדבר, זה מה שרשום בדוח.

הנאשם:

אין לי שאלות נוספות.

ב"כ המאשימה:

אין חקירה חוזרת.

אלו עדיי.

הנאשם, לאחר שהוסברו לו זכויותיו, בוחר להעיד, מוזהר ומתחייב כדין:

חקירה ראשית:

הייתי לבד במועד האירוע.

יצאתי בבוקר מהתפילה מהקבר של שמעון הצדיק, נסעתי לכיוון המלונות לכיוון כביש מס' 1 ומצד שמאל של הדרך הבחנתי בשוטר שסימן לי לעצור, עצרתי את הרכב. השוטר הודיע לי שדיברתי בטלפון ולכן אני צריך לקבל דוח למרות שלא דיברתי בטלפון והוא רשם לי דוח. לכן ביקשתי להישפט בבית משפט.

חקירה נגדית:

ש. אתה טענת שהשוטר כתב לך דוח כי רוצים להתנכל לך, אתה מכיר את השוטר הזה היכרות מוקדמת, האם הוא נתן לך בעבר דוח על טלפון או משהו אחר.

ת. לא.

ש. תסביר לי מדוע שהשוטר יתן לך דוח תנועה על עבירה שלא ביצעת

ת. יש התנכלות כללית, לא ספציפית של השוטר הזה, משטרת ישראל ספציפית לאנשים לשכונה, וזו ההתנהגות של המשטרה של יחס משפיל לבאים להתפלל שם. אם זה מתבצע בהתנכלויות של המקומיים או מציאות שיש בין מקומי לבין מתפלל, יותר מתייחסים נכון למקומיים ולצד השני אין מה לעשות. בכלל זה דוח תנועה ולא אמרתי ספציפית השוטר הזה.

ש. הוא ראה אותך בנסיעה ולא בשמעון הצדיק ולא במקום ספציפי של נסיעה והשוטר אכף תנועה. איך הוא יכל לקשר אותך לשקר אותך לשמעון הצדיק, איך הוא ידע שאתה צריך להתפלל.

ת. בעדות שלו הוא אמר שהגעתי משמעון הצדיק.

ש. כל יהודי שחובש כיפה שעובר משמעון הצדיק המשטרה תעצור אותו כי הוא הולך להתפלל בשמעון הצדיק.

ת. תלוי בדברים, זה כביש כללי הרבה אנשים עוברים שם.

ש. אם זה כביש כללי, אני אומרת לך שהשוטר עצר אותך כי הוא אכף תנועה במקום, כי הוא ראה אותך מדבר בטלפון 3 מטרים לפני כן.

ת. אמרת את דבריך, בית המשפט יחליט.

ש. התפללת ביחידות, לא היו חברים שלך שחזרו ברכב או ליד.

ת. הם חוזרים ברגל בדרך כלל.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות.

הנאשם:

אלו עדיי.

ב"כ המאשימה מסכמת:

העיד כאן השוטר מטעמנו שראה את הנאשם מגיע לבדו ברכב, בנסיעה. הוא ראה אותו ממרחק קצר שהנאשם משוחח בטלפון נייד שהוא מקריב אותו לפיו. השוטר היה מחוץ לרכב ולכן הוא עצר את הנאשם במקום והנאשם אף עצר במקום. שאלתי אותו באיזה מרחק הוא ראה אותו והוא אמר 3 מטרים. הוא עמד משמאל לנסיעת הנאשם והוא יכל לראות את הנאשם מקרוב. גם מחקירת הנאשם עולה כי אין כל היכרות בין השוטר לבין הנאשם ולפיכך גרסתו של הנאשם לפיה המשטרה נתנה לו דוח אך מפאת כוונתה להתנכל למתפללים המגיעים לקבר שמעון הצדיק וליוצאים ממנו אין לה על מה לסמוך. הנאשם גם לא הביא עדים אחרים מבין חבריו שהתפללו איתו באותו היום, שאולי שנסעו לידו כי השוטר העיד כי הנאשם היה לבדו ברכב והם יכולים להעיד אחרת.

נותרו עם גרסה אחת של שוטר שהעיד בצורה קוהרנטית, אמינה ואני מבקשת לקבל את גרסתו ולהעדיפה על גרסתו של הנאשם שמבוססת על תחושות ורגשות ולא על עובדות ולקבוע שהמאשימה הוכיחה את אשמתו של הנאשם באופן שהשוטר אכן ראה אותו מחזיק טלפון בידו ומשוחח בו.

הנאשם מסכם:

אני מבקש לזכות אותי בגלל שלא ביצעתי את העבירה, אני לא עורך דין ואלו הדברים שיש לי לומר בתור אזרח וזהו.

<#6#>

הכרעת דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס בגין נהיגה ברכב ובעת שהרכב בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש להישפט על העבירה ובמועד ההקראה טען כי לא דיבר עם דיבורית.

במועד ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר, סאבק סלמאן, אשר ערך לנאשם את הדוח (להלן: "השוטר").

בהתאם לעדותו מסר השוטר כי הנאשם נהג ברכב לבדו, ונסע ברחוב דרך שכם לכיוון כללי בתי המלונות. לטענת השוטר הוא עמד מול תחנת דלק סונול, והבחין דרך חלון הנהג כי הנהג מדבר בטלפון ומחזיק אותו ביד ימין ומצמיד אותו לפה. השוטר ציין כי המרחק שממנו הבחין בנאשם היה כ-3 מטרים מהרכב וכי הבחין בוודאות את נסיבות ביצוע העבירה.

לעומת זאת, הנאשם טען בחקירתו כי הוא לא דיבר בטלפון כלל. לטענתו, רישום הדוח היה בעקבות תחושתו שהמשטרה "מתנכלת" למתפללים יהודים שמגיעים להתפלל בקבר שמעון הצדיק שנמצא בקרבת המקום.

אציין כי מעבר לחשש שמקונן בלבו של הנאשם לא הומצאה שום ראיה או תימוכין לטענתו האמורה.

השוטר עמד במקום לצורכי אכיפה והנאשם הכחיש כל היכרות מוקדמת בינו לבין השוטר. הנאשם גם ציין במהלך עדותו בפניי כי אין הוא מייחס את הדברים לשוטר הספציפי שמסר לו את הדוח, אם כי למשטרה באופן כללי. כך למעשה נותרנו עם עדותו של השוטר שנתמכת בראיות לעומת עדותו של הנאשם שמבוססת על תחושות והשערות.

בנוסף, הכחשתו של הנאשם במהלך עדותו כי דיבר כלל בטלפון מנוגדת לכפירתו כי דיבר בטלפון באמצעות דיבורית.

עדותו של השוטר היתה מהימנה לפניי ולא מצאתי כי השוטר ניסה לטפול אשמת שווא לנאשם. מדובר בשוטר ותיק, מנוסה ומיומן אשר הוצב במקום לצורכי אכיפה.

לא הוצג לפני כל נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטר טעה או לא דיבר אמת. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של השוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

אשר על כן, לאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את האשמה המיוחסת לנאשם מעבר לכל ספק סביר ולכן אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ד, 01/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם הורשע לאחר שניהול הוכחות בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן שהרכב נע.

הנאשם נוהג משנת 2000, לחובתו 29 הרשעות קודמות, יש לו שתי עבירות דומות, אחרונה משנת 2012.

נוכח כל האמור אבקש להשית עליו כפל קנס ופסילה על תנאי.

הנאשם טוען לעונש:

אם התובעת מבקשת להטיל עלי כפל קנס אז בשביל מה שהגעתי לפה? אני בקושי אצליח לשלם 1,000 ₪ אז את מבקשת 2,000 ₪. אני מחלק מזונות בארגון חסד של משביע כל חי רצון, זוהי עמותה רשומה.

<#8#>

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 1,000 ש"ח, בה יוחסה לו עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק אפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להדרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

בענייננו, לא ניתן להסתפק בסכום המינימלי הנ"ל, שכן לנאשם אשר מחזיק רישיון משנת 2000, 29 הרשעות קודמות, ביניהן שתי עבירות דומות, כאשר עבירה אחרונה דומה משנת 2012.

לפיכך, אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים החל מיום 30/1/2014.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ד, 01/01/2014 במעמד הנוכחים.