1. בית משפט השלום בת"א דחה תביעה לסילוק יד שהגיש המשיב כנגד המבקשים בעניין החניה הצמודה ליחידת המקרקעין הידועה כגוש 7113 חלקה 110 תת חלקה 11 ברח' ריינס 29 ת"א, וקבע בפסק דינו שהסכם המכר שנכרת בין המבקשים [המוכרים] לבין המשיב [הקונה], שהיה קודם דייר מוגן במקרקעין, לא כלל את החניה [ראו פסק הדין שניתן ב-6.5.10 בת.א 152388-09].

2. המבקשים הגישו המרצת פתיחה להצהיר על שינוי צו הבית המשותף באופן שהחניה תיגרע מיחידת משנה 11 ותוצמד ליחידת משנה 8 [למבקשים 3 דירות בבניין], ועיקר טענתם שהחניה, אשר לגביה הוצא באפריל 07' היתר בנייה עפ"י בקשתם - לא היתה חלק מהממכר [חוזה המכר מ-4.9.07].

בסיום שלב ההוכחות הגיעו הצדדים להסכם פשרה המסיים את הסכסוך. על פי הסכם הפשרה החניה תיגרע מהיחידה הידועה כגוש 7113 חלקה 110 תת חלקה 11 שרכש המשיב, ותוצמד לדירה הידועה כגוש 7113 חלקה 110 תת חלקה 8, תינתן למשיב זכות שימוש בחנייה ללא תמורה לתקופה שיקבע בית המשפט על דרך פשרה לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ובכפוף לכך אין לצדדים תביעות נוספות אחד כנגד השני בכל הקשור לעסקה.

3. ב"כ הצדדים טענו לעניין משך תקופת השימוש בחניה שיש להעניק למשיב.

המבקשים הציעו לקבוע שתקופת השימוש בחניה ע"י המשיב לא תעלה על שנתיים. המשיב ביקש לקבוע שתקופת השימוש בחניה תהא 20 שנה.

4. לאחר עיון בפסק הדין של בית משפט השלום, בחומר הראיות והעדויות שהובא בפני בית המשפט, ובטיעוני הצדדים - הנני מורה על דרך פשרה, שהתקופה שבה תועמד החניה לשימוש המשיב ללא תמורה תהיה למשך שלוש שנים, ובתום התקופה תוחזר החניה לשימוש המבקשים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.