לפני בקשת המבקשת למתן רשות להמשיך בהליכי פינוי החייב מדירה השייכת לה ברח' רוטשילד 97 פ"ת (להלן- הדירה) וזאת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל המתקיימים בתיק הוצל"פ 01-55284-13-0 המתנהל בלישכת ההוצל"פ בת"א.

עיקרי הדברים –

1. החייב מחזיק בדירה השייכת למבקשת ואולם אינו משלם לה דמי שכירות. מתוך שכך הוגשה כנגד החייב תביעה לפינוי מושכר בבית משפט השלום בפ"ת (תא"ח 37898-02-13).

ביום 10.4.13 ניתן כנגד החייב פסק דין בתביעת הפינוי (להלן – פסק הדין).

2. משלא פינה החייב את הדירה פתחה כנגדו המבקשת את תיק ההוצל"פ הנזכר לצורך פינויו. התיק נפתח ביום 6.6.13 ואזהרה על פתיחתו נמסרה לחייב ביום 14.7.13 במסגרתה פורטו אף מועדי הפינוי.

3. ביום 28.4.13, מספר שבועות אחר מתן פסק הדין לפינוי, הגיש החייב בקשה להכרזתו כפושט רגל ובמסגרתה ניתן, ביום 10.6.13, צו כינוס על נכסיו וכן צו לעיכוב הליכים ע"פ הוראת סע' 20 (א) לפשט"ר. מכח צו זה עוכבו אף הליכי ההוצל"פ הנדונים.

4. לטענת המבקשת הליכי הפינוי נשוא פסק הדין אינם נוגעים ל"חובות בני תביעה", רוצה לומר לחובות או חבויות כספיות, ומתוך שכך אין מקום לעכבם ומכאן בקשתה.

5. החייב בתגובתו ביקש לדחות הבקשה. לטענתו הוא חולה במחלת סרטן סופנית המונעת ממנו לעבוד באופן סדיר ובמישרה מלאה ומתוך שכך לא יכול היה לעמוד בתשלומי שכה"ד בחודשיים שנדרשו ממנו. לטענתו בעת האחרונה שב לעבוד באופן סדיר והוא מתחייב לשאת בתשלומי השכירות החודשיים.

6. לטענת החייב צו הפינוי ניתן כנגדו שלא בנוכחותו שכן לדבריו מפאת מחלתו לא היה מודע לכך שעליו להופיע לדיון או לכתוב כתב הגנה.

החייב טוען, איפוא, כי בנסיבות מחלתו הקשה, עבודתו החדשה והתחייבותו לשלם דמי שכירות, ראוי לדחות את בקשת המבקשת להותירו בדירה ולאפשר לו להחלים ולשוב לחיים נורמטיביים, כלשונו.

7. המבקשת משיבה כנגד החייב כי עצם הודאתו לפיה הוא מחזיק בדירתה מבלי לשלם דמי שכירות מהווה הודאה בעיקרי התובענה שהוגשה על ידה, כשם שבהצהרתו כי החל לעבוד ולהשתכר באופן סביר יש בכדי ללמד כי יש באפשרותו לשכור דירה חלופית . מכל מקום לטענתה אין בתגובת החייב כל עילה לעיכוב הליכי הפינוי הנדונים אשר, כנטען, אין הורתם בחוב בר תביעה.

8. אף הכנ"ר בתגובתו למבוקש הצטרף לעמדת המבקשת בהבהירו כי אכן פסק הדין אותו מבקשת המבקשת לממש אין הורתו "בחוב בר תביעה" כהגדרתו בסע' 20 לפשט"ר.

9. בהחלטתה מיום 13.10.13 המליצה , חברתי כב' הרשמת ר. שמולביץ, כי החייב יבוא בדברים עם המבקשת בנסיון להגיע להסכמות בנדון ואולם על אף אורכות שניתנו לחייב לצורך פנייתו אל המבקשת הוא לא ניצלן (ראה החלטת כב' הרשמת שמולביץ מיום 25.11.13).

עיקרו של דין

10. הליכי פשיטת רגל, מתחילתם, עשויים לגרור בעקבותיהם עיכוב הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל, כאשר שיקול הדעת השיפוטי בהקשר לעיכוב משתנה בהתאם למידת התקדמותו של הליך פשיטת הרגל. סעיף 22 לפקודה עוסק בעיכוב הליכים בשלב הגשת בקשת פשיטת הרגל ובטרם ניתן צו פשיטת רגל. והוראתו –

"עיכוב הליכים

"א) משהוגשה הבקשה, רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל, ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב...

ב) כל בית משפט או בית-דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.

(ג) ............

(ד) על אף האמור בסעיף זה -

(1) לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;"

בצד סעיף 22, קובע סעיף 20 לפקודה הוראות הנוגעות לעיכוב הליכים בשלב מתקדם יותר בהליך פשיטת הרגל, בו ניתן כבר צו כינוס. וזו הוראתו -

"משניתן צו הכינוס, יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע" (ה.ש – צ.ו)

עיכוב ההליכים כתוצאה ממתן צו כינוס לחייב חל, איפוא, על הליכים שהורתם ב"חוב בר תביעה" בלבד.

11. בפסיקת ביהמ"ש הובהר כי תביעה לפינוי ולסילוק יד אינה בגדר תביעה שמקורה ב"חוב בר תביעה" ומתוך כך אין מקום לעכבה במסגרת עיכוב ההליכים החל על חייב שניתן צו כינוס על נכסיו. וכדברי כב' הש' פורקצ'יה בע"א 1516/99 - מרים לוי ו-3 אח' נ' נזיה חיג'אזי ו-6 אח' . תק-על 2001(2), 709 -

"עיכוב הליכים בפשיטת רגל חל, בכל מקרה, רק על "חובות בני תביעה" כמשמעות מושגים אלה בפקודה (לוין, גרוניס, פשיטת רגל, מהד' 2000 ,2, עמ' 102). הליכים הנוגעים לענינים אחרים אינם בני עיכוב. הדבר עולה מניסוחו של סעיף 20, הקובע כי משלב מתן צו הכינוס לא תהא תרופה לנושה נגד החייב לו "חוב בר תביעה". "חוב בר תביעה" מוגדר בסעיף ההגדרות של הפקודה ככל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתובעם בפשיטת רגל; סעיף 71(א) לפקודה מגדיר חובות בני תביעה בפשיטת רגל ככוללים "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו"...נראה, על כן, כי "חובות בני תביעה" בפשיטת רגל שבהם דן הנאמן, ואשר לצורך ריכוזם בפניו לאחר מתן צו כינוס נדרש עיכוב הליכים, הינם חובות וחבויות שמשמעותן היא כספית - בין קימת ובין עתידית, בין ודאית ובין מותנית, בין קצובה ובין בלתי קצובה, ולמעט חובות מסוימים המוצאים מן הכלל במפורש (סעיפים 72 ו-73 לפקודה). מאחר שעיכוב הליכים תלויים ועומדים ואיסור על פתיחת הליכים חדשים לאחר צו כינוס מתייחסים רק לחובות בני תביעה, אין מניעה כי תובע יגיש תביעת נזיקין כנגד פושט רגל, בהיות תביעה זו מוצאת מגדר ההגדרה של חוב בר תביעה (סעיף 1)72) לפקודה) והוא הדין לגבי תביעה לסילוק יד של פושט רגל ממושכר בשל אי תשלום דמי שכירות (לוין וגרוניס, שם, עמ' 115)" (הדגשה שלי – צ.ו; ובדומה ראה - פש"ר (חיפה) 192/00 - ג'רבי משה ואח' נ' מזרחי אלון ואח' . תק-מח 2003(4), 329; פש"ר (חיפה) 38166-01-11 - צמרות בוני הארץ בע"מ נ' אולימפיה בניה השקעות ופיתוח בע"מ ואח' . תק-מח 2012(2), 20237; לוין וגרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית,התש"ע-2010, עמוד 119.

12. בנדון מבקשת המבקשת היתר לביצוע פסק דין שריר וקיים שעניינו פינוי החייב מדירתה. הליך שכזה אינו מעוכב מכח הליכי הפש"ר, כפי שהבהרנו לעיל, ולפיכך הריני מתיר למבקשת להמשיך ההליכים הנוגעים לפינוי במסגרתו של תיק ההוצל"פ שנפתח על ידה.

יצויין כי אין ביהמ"ש נדרש לדון בטענות החייב כנגד פסק הדין אשר מקומן בערכאה בה ניתן פסק הדין.

13. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.