1. התובעת, ילידת 1957, הגישה תביעתה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.3.2013, עת נפגעה ממראה של רכב חולף בראשה, כהולכת רגל. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגיה ובתחום הפה והלסת.

2. במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 12.1.2014 הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על מינוי בתחום הפה והלסת. בהחלטתי מאותו יום מונה ד"ר וולר כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה.

בהתאם לחוות דעתו של ד"ר וולר מיום 22.8.2014 לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגיה כתוצאה מהתאונה.

3. בהמשך, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הכירורגיה הפלסטית והפסיכיאטריה. באשר לתחום הכירורגיה הפלסטית, הוריתי לב"כ התובעת להציג בפניי תמונות עדכניות של הצלקת אשר נותרה בראשה של התובעת. לאחר מכן אחליט האם יש מקום למינוי מומחה בתחום זה.

4. באשר לתחום הפסיכיאטריה, הסתמכה התובעת בבקשתה על סיכום ביקור של ד"ר סטריגין אלכסיי, נוירולוג, מיום 2.7.2013, במסגרתו נרשמו לתובעת כדורים נוגדי דיכאון מסוג אלטרולט. דא עקא, שהתובעת לא ציינה, כי היא אובחנה כחולת סכיזופרניה עובר לתאונה נשוא התביעה. על פי סיכום מחלה מיום 11.2.2013 התובעת אובחנה כחולת סכיזופרניה, היא נבדקה על ידי פסיכיאטריים פרטיים וכי שני אחיה עוזרים לה בטיפול היומיומי, למרות שלא מונה לה אפוטרופוס.

חוות דעתו של ד"ר וולר אינה קושרת אף היא את מחלתה של התובעת לתאונה נשוא התביעה. להיפך, הנ"ל ציין כי בהתאם להיסטוריה הרפואית הנ"ל סובלת מהפרעה נפשית וכי הבלבול לאחר החבלה קשור לבעייתה הנפשית הנ"ל.

התובעת לא הציגה מסמכים רפואיים נוספים ולא הוצגה בפניי ראיה כלשהי לטיפול שקיבלה בתחום הפסיכיאטרי לאחר התאונה או כי חלה החמרה כלשהי במצבה.

5. מאחר ולא קיימת ראשית ראיה לנכות בתחום הפסיכיאטריה כתוצאה מהתאונה, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה בתחום זה.

6. התיק יובא לעיוני ביום 10.1.2015.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ה, 14 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.