כבשגרה בימ"ש ישלול לעיתים רחוקות מבעל דין יומו בפני בימ"ש ובדרך כלל יאזן בין זכותו של בעל דין כי ינתן לו יומו לבין הנזק שגרמו מחדליו לצד השני באמצעות השתת הוצאות מתאימות.

סקירת התנהלות המבקשת בעודה מיוצגת המתוארת בפרוט רב בתגובת התובעת מצביעה על כך שבמקרה זה נחצו קוים אדומים של זלזול בבימ"ש ובצד השני.

פסק הדין נגדה ניתן לאחר מתן מספר הזדמנויות למבקשת בעודה מיוצגת ליתן לה יומה , וככל שלמבקשת יש טענות לגבי מחדליה , הרי אין לה , אלא להלין על עצמה , או על מי שייצג אותה.

גם לאחר שניתן פסק הדין , המבקשת לא פעלה כלל במשך תקופה ארוכה ואין כל הסבר להתנהלותה , לרבות לשאלה האם התענינה אצל עו"ד אודות התיק שהתנהל נגדה.

אין לקבל עמדת המבקשת לפיה , די בכך שתגיש בקשה זו בעצמה , ולא באמצעות עו"ד שייצג אותה כדי לרפא התנהלותה בעודה מיוצגת.

גם הטענה לעניין סיכויי ההצלחה נטענת בסתמיות ללא תצהיר.

בנסיבות אלה , כאשר התנהלות עקבית ושיטתית מלמדת על דחיית הקץ בחוסר תום לב תוך ביזוי החלטות שיפוטיות וגרימת נזק רב לצד השני עקב הצורך לממן הליכים משפטיים מיותרים כגון התגובה המפורטת כאן , התוצאה הצודקת והראויה היא שככל שהמבקשת מבקשת להחזיר הגלגל לאחור עליה לשלם תחילה את מלוא ההוצאות שנפסקו נגדה בפסק הדין בסך 10,000 ₪ תוך 14 יום .

ככל שלא תשלם ההוצאות במלואם ובמועד , בקשתה תדחה.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ד, 19 יוני 2014, בהעדר הצדדים.