1. בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

2. התובענה עניינה הליכי שיקום לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק ההסדרים").

3. במסגרת הליכי השיקום לפי חוק ההסדרים הוסדרו חובותיו של המשיב וגרושתו, הגב' מרים כהן, עו"ד במקצועה, כדלקמן:

א. בישיבה שהתקיימה בפני המשקם עו"ד אריה הרמלין ביום 1.9.08, הושגה הסכמה שניתנה לה תוקף של החלטה על ידי המשקם, כמפורט בפרוטוקול שצורף כנספח א' לכתב התשובה בתיק העיקרי מטעם הנתבע 2, יו"ר הועד.

ב. בתאריך 16.9.08 נערך הסכם בין המשיב ואשתו לבין האגודה לפיו הסכימו לחלופה שנרשמה בסע' 3 לפרו' יום 1.9.08 על פיו יוותרו על טענות לזכויות בבית מקצועי במגרש 49, ובתמורה לכך האגודה תסדיר את חובותיהם כלפי הנושים.

ג. בהתאם לכך שלחה האגודה מכתב למשקם בתאריך 24.9.08 והודיעה לו על ההסכמה הנ"ל.

ד. בנוסף ובהמשך להודעת האגודה שלחה עו"ד מרים כהן בשמה ובשם המשיב תגובה בה הודיעה על ההסכמה הנ"ל.

ה. בסוף ההליך בתאריך 7.5.13 ניתן פסק המשקם לגבי המשיב ואשתו.

4. במסגרת התובענה דנן טוען המשיב כי חתם על מסמכים נשוא ההסכמות שהובילו להסכם הפשרה בדיון שהתקיים בפני המשקם מבלי שידע את תוכנם ולא הבין את משמעותם

לטענת המשיב כיום בתובענה הנדונה, המבקשים, באמצעות המשקם, גבו ממנו יותר מחובותיו ולכן הוא מבקש שיחזירו לו את הכסף שגזלו ממנו.

5. המבקשים בבקשתם מציינים כי היות והתובענה הנדונה עוסקת בהליכי שיקום לפי חוק ההסדרים, היא אינה בסמכותו של בית משפט זה, אלא בסמכותו של המשקם לפי חוק ההסדרים.

הוסיפו וציינו המבקשים כי התובענה אינה בגדר בקשה לביטול פסק משקם בהתאם להוראות 27, 28 לחוק ההסדרים, ובקשה מעין זו לביטול פסק דין משקם כלל לא הוגשה במועד להגשתה ביחס להחלטת המשקם מתאריך 27.10.08 לאשר את הסכם הפשרה, חלף זה מכבר.

6. תגובתו של המשיב לבקשה לא היתה ברורה ולא ניתנה לגופן של טענות. על כן בתאריך 3.9.13 ניתנה לו הזדמנות נוספת על ידי כב' השופטת תמר שרון-נתנאל להגיב לבקשה האמורה תוך התייחסות לטענת העדר סמכות עניינית, נושא עילת התביעה והסעד המבוקש. המליצה לו השופטת לקבל יעוץ משפטי בשאלות אלה, אך בתגובת המשיב שניתנה ביום 13.10.13 ציין כי היה לו קשה להשיג יעוץ כזה.

דיון והכרעה

7. כאמור פסק המשקם ניתן ביום 7.5.13 (להלן: "פסק המשקם").

התובענה דנן הוגשה ביום 1.5.13, כ-6 ימים טרם מתן פסק המשקם.

מכאן ברור כי התובענה אינה בגדר תביעה לביטול פסק המשקם, כהגדרתה בסעיף 28 לחוק ההסדרים.

8. סעיף 28 לחוק ההסדרים קובע כדלקמן:

"א. בית המשפט המחוזי רשאי, על פי בקשת חייב, נושה או ערב שעליהם חל פסק המשקם, לבטלו, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו למשקם, בשל אחד מאלה:

1. המשקם חרג מסמכותו.

2. עילות מהעילות המנויות בסעיף 24 (4), (5), (9) ו-(10) לחוק הבוררות.

3. טעות גלויה על פני הפסק..."

9. במקרה דנן כאמור, אין מדובר בביטול פסק משקם אלא על רצון לחזור מההסכמות שניתנו טרם פסק המשקם.

בנסיבות אלה לכאורה היה על המבקש להגיש את בקשתו בפני המשקם ולא בפני בית משפט זה.

10. לא זו אף זו, כתב התביעה מכיל טענות כלליות וסתמיות, כגון שהפרוטוקול שהתנהל בפני המשקם אינו משקף המציאות (סע' 7 לכתב התביעה), כי לא ידע על מה הוא חותם (סע' 8 לכתב התביעה), וכי שילם את חובו במסגרת ההסדר מול המושב (סע' 3 לכתב התביעה).

11. בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה כי כתב התביעה דנן לא הוגש על פי סעיף 28 לחוק ההסדרים ואף טרם פסק המשקם, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בטענותיו של המשיב נתונה למשקם עצמו.

12. גם אם הייתי רוצה ללכת לקראת המשיב, ולראות את התובענה הנדונה כמו שהוגשה לאחר פסק המשקם, עדיין אין בה פירוט העילה הנדרש על פי סעיף 28 לחוק ההסדרים לביטול פסק המשקם.

13. לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין הבקשה להתקבל ואני מורה על מחיקת התביעה על הסף מכוח תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

14. ככל שיסבור המשיב בעתיד כי בידיו עילה מבוססת לביטול פסק המשקם, בהתאם לסעיף 28 לחוק ההסדרים, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן בכפוף לכל דין.

15. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

החלטתי זו ניתנה כרשם בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.