המבקשת: בעצמה

בשם המשיבה: עו"ד שרעבי

התנגדות לביצוע שטר.

1. המשיבה הגישה ללשכת ההוצל"פ בקשה לביצוע שטר שמשכה המבקשת לפקודתה, בסכום של 2,750 ₪.

2. המבקשת התנגדה. טענתה: המשיבה התקינה שיש בדירתה. סכום של 6,900 ₪ שולם בפועל, וכן נמסרו למשיבה שני שיקים בסכום של 2,750 ₪ כל אחד. השיק מושא התיק הוא השני מבחינת זמן פרעונו, והוא חולל מחמת הודעת ביטול של המבקשת (מה עלה בגורלו של השיק הראשון, לא נדע). בחלוף חודש מן ההתקנה התגלה למבקשת כי השיש פגום לגמרי וסדוק, והעבודה ירודה ובלתי מקצועית. לשיטת המבקשת הרי שיש בכך כשלון תמורה מוחלט.

3. דיון התקיים באולמי היום. המבקשת לא היתה מיוצגת (אף שהתנגדותה נערכה בידי עורכת דין), ופעלתי להבהיר לה במידת הסביר את הסוגיות העומדות על הפרק. במהלך הדיון ציינה המבקשת כי הגישה תביעה נגד המשיבה, בגין מלוא סכום ההזמנה (שהוא 12,400 ₪, ניתן להבין) ונזקים שנגרמו לה ולבעלה, תביעה שטרם נתבררה. המבקשת נחקרה קצרות, והצדדים סיכמו. בעלה של המבקשת, שאפשרתי לו לשאת דברים, ציין כי הוא חושש שאם המשיבה תיטול את השיק, לא יהיה בידיה להחזיר את הכספים גם אם התביעה שהגישה המבקשת תתקבל, נוכח מצבה הכלכלי. ב"כ המשיב עמד מנגד על תהיות שונות שעלו בחקירת המבקשת, ועל כך שהגנתה אינה מקימה הגנת כשלון תמורה מלא (ולשיטתו – אף לא חלקי).

4. דין ההתנגדות להדחות. ההגנה שמעלה המבקשת, למרות הטענה הסתמית ל"כשלון תמורה מלא" הנסמכת על איכות המוצר והעבודה הירודות הנטענות, היא של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב – ממכר שאיכותו פגומה, ועבודה ירודה, כך לטענתה, להבדיל מאי-הספקה של המוצר. טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב היא הטענה היחידה למעשה שיש לה נפקות בדיני החוזים, אך אינה יכולה לשמש הגנה מפני תביעה שטרית, ולפנינו תביעה שטרית. חרף הביקורת על הלכה זו, הרי שהיא מושרשת בדיני השטרות (ראו: רע"א 6250/98 Nordland Papier נ' מ.ס.ל, פ"ד נג(2) 274, 285 (1999)). משמעות הדבר היא זו: שעל מושך השיק לפורעו, ועומדת לו זכותו לתבוע את הזוכה בתביעה חוזית רגילה. למעשה, המבקשת כבר הקדימה והגישה תביעה נגד המשיבה, בדיוק מן הנימוקים שעל בסיסם התנגדה לביצוע השטר.

5. יצוין כי המבקשת טענה, ללא פירוט ובלא שיהיה לכך ביטוי בהתנגדות, כי נציג המשיבה הציע לה לבטל את השטר. לא ראיתי להדרש לטענה עובדתית זו, המהווה שינוי חזית, שהמשיבה הגנה עליו.

6. עם כל ההבנה למצוקת המבקשת (אף שיודגש כי איני מחווה כל דעה לגוף הוויכוח באשר לאיכות השיש והעבודה), הרי שאין אפשרות ומקום לברר את התנגדותה, משעה שאין בה, גם אם נאמץ לצורך הדיון את כל הטענות העובדתיות שבה, כדי להקים הגנה משפטית מפני התביעה לביצוע השטר. גם הטענה שלפיה אפשר שהמשיבה אינה יציבה כלכלית אינה יכולה להקים עילה שלא לפרוע את השטר. רוצה המבקשת – תפעל להטלת עיקולים בגדרי תביעתה שלה, ככל שהדבר אפשרי ומבוסס.

7. ההתנגדות נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.