בשם המבקשת: עו"ד אורן גלמידי

בשם המשיב: עו"ד איתי שובל

לפניי בקשת רשות להתגונן בתביעה שטרית.

1. המשיב (להלן: הבנק) הגיש להוצל"פ תביעה לביצוע תשעה שיקים בסכום כולל של כ-228 אלף ₪ שמשכה המבקשת לפקודת חברת אוריאל טקסטיל בע"מ (להלן: אוריאל), נמסרו בעסקת נכיון לבנק, וחוללו עקב הוראת ביטול.
2. המבקשת התנגדה לביצוע השיקים. מנהלה, מר בן טובים ג'אויד (להלן: בן טובים), הצהיר כי הוא בעל עסק בשיווק וייבוא בתחום הביגוד, וכי היה לו קשר עסקי וחברי עם בעליה של אוריאל, מר אליהו צדיק פור (להלן: צדיק פור), שאף עיסוקו דומה, ניתן להבין. לטענתו, צדיק פור ביקש ממנו הלוואה לצורך מימון רכישת נכס בעסקה מבטיחה. הוא מסר לצדיק פור את השיקים כנגד 12 שיקים נגדיים שמשכה חברת אוריאל, בסכום כולל דומה שמועד פרעונם קודם בזמן. ברם השיקים של אוריאל חוללו, שאז הבין בן טובים כי נפל למעשה נוכלות ומרמה של צדיק פור. על רקע האמור טוענת המבקשת כי לא קיבלה תמורה בעד השיקים בעסקת היסוד. כן טוענת היא לכך שהבנק אינו אוחז כשורה, כיוון שהיה עליו לדעת על מעשיו של צדיק פור, ואף לא אוחז בעד ערך, גם אם זיכתה את חשבונה של אוריאל שהיתה ביתרת חובה.
3. לדיון שהתקיים הביאה עמה המבקשת, באופן מפתיע יש לומר, את אותו צדיק פור, שהמבקשת ראתה להגדירו בתצהירה כאחראי למעשי נוכלות ומרמה. אפשרתי לו לבקשת המבקשת לומר דברים אחדים. הוא אמר כי הבטיח לגורמים שונים (בכללם המבקשת, ניתן להבין) סחורות אך לא היה בידו לספקן, והוא נותר חייב לבנק קרוב לשני מיליון ₪, שיקים שמסר לניכיון לבנק וחוללו עקב היעדר כיסוי או הוראות ביטול עקב אי-מסירת הסחורות. ניתן היה להבין כי הוא מנסה לטעון לכך שסילק לפחות את חלק מחובו לבנק, והמבקשת מיהרה לציין כי תשקול לתקן את התנגדותה באופן שתכלול טענה לעניין פרעון החוב – אך תיקון כאמור לא בא, אף שהמבקשת עודנה "שוקלת זאת ברצינות" (סעיף 18 לסיכומיה בבר"ל).
4. בן טובים, מנכ"ל המבקשת, נחקר אף הוא. כאשר נתבקש להבהיר את פשר העסקה עם צדיק פור הוא טען כי המדובר בסחורה מיובאת שעל צדיק פור (בעליה של אוריאל) היה למסור, וכנגדה מסירתה העתידית משך בן טובים את השיקים, בעוד שאוריאל משכה את השיקים לפקודת המבקשת. הסחורה לא נמסרה, השיקים שמסר צדיק פור למבקשת חוללו, שאז ביטלה המבקשת את השיקים שהיא משכה. בן טובים התקשה לבאר עוד מדוע נמסרו אותם שיקים, ולא יכול היה להידרש לטענת ב"כ הבנק שלפיה אין מדובר אלא ב"גלגול שיקים". הוא לא הסביר מה בדיוק אירע עם השיקים שמשכה אוריאל ונמסרו לידיו, אך אישר כי הופקדו בבנק.
5. בעקבות הדיון פנו הצדדים בהמלצת בית המשפט לנהל מגעים ביניהם לייתור התיק, אך אלו לא צלחו. הצדדים הגישו אפוא סיכומים בשאלת הבקשה למתן רשות להתגונן, כפי שביקשו לעשות. המבקשת טענה, בתמצית, כי תיאורה את עסקת היסוד וכשלון התמורה נותר ללא רבב, וכל אי בהירות ניתן להסבירה בהיות בן טובים מי שעברית אינה שפת האם שלו. כן התמקדה היא באחיזתו של הבנק בשיק, שלגביה אין בידה די נתונים על מנת להתמודד בעת הזו. הבנק מצדו גורס כי אין בטיעוני המבקשת לבסס כשלון תמורה בעסקת היסוד, שכן לשיטתה מסרה שטרי "טובה", שאין בעדם ערך. עוד טוען הבנק כי המדובר למעשה ב"גלגול שיקים", שכל מטרתו השגת אשראים במרמה מן הבנקים של שני הצדדים לעסקה, ועצם הגלגול מהווה את התמורה. הבנק טוען עוד לכשרות אחיזתו. על כן הוא עותר לדחיית הבקשה, ולחלופין – להתניית הרשות להתגונן בהפקדת מלוא קרן החוב בקופת בית המשפט.
6. לאחר שמיעת הטיעונים ומנכ"ל המבקשת ובחינת סיכומי הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, בדוחק רב, ובנתון להפקדה משמעותית. אבאר בקצרה.
7. עד כמה שטיעוני המבקשת נוגעים לכשרות אחיזתו של הבנק בשיקים, הרי שכמקובל אצל מתנגדים בנסיבות שכאלה, בשלב הנוכחי אין בידיה כל נתונים שיאפשרו לה לבסס את טיעוניה. אלו יגיעו לידיה רק בשלב גילוי המסמכים והתצהירים. אף שמראש קשה לומר כי סיכוייה בעניין זה נחזים מבטיחים כלל ועיקר, הרי שיש ליתן לה יומה לבסס טענתה.
8. הקושי המרכזי כאן הוא עסקת היסוד, כאשר ברור שבהיעדר טענות טובות לגבי כשלון התמורה בעסקת היסוד שאלת טיב אחיזתו של הבנק בשיקים מאבדת עד מאד מעוצמתה וחשיבותה. טענות המבקשת באשר לעסקת היסוד נחזות בשלב הנוכחי בעייתיות עד מאד.
9. קושי ראשון וזועק הוא הסתירה המוחלטת, לכאורה ועל פני הדברים, שבין התיאור בהתנגדות של העסקה במסגרתה נמסרו השיקים, לבין תיאורם של מנכ"ל המבקשת וצדיק פור גם יחד את העסקה, מעל דוכן העדים. השניים תיארו מצב "רגיל" של כשלון תמורה: ספק הבטיח סחורה כנגד שיקים, לא עלה בידו לספקה, והשיקים בוטלו. ברם תיאור זה אינו דומה כלל ועיקר לתיאור בהתנגדות, של עסקת הלוואה לשם רכישת נכס מקרקעין לכאורה, שסופה בהבנת מושכת השיקים כי נפלה קורבן למעשה נוכלות ומרמה. בהינתן שתי גרסאות עובדתיות סותרות חזיתית, דומה שקלושים סיכויי המבקשת לשכנע בנכונות מי מהן. אציין כי קשיי השפה הנטענים של בן טובים, שהעיד לפניי, לא די בהם כלל ועיקר להסביר את הסתירות האמורות.
10. קושי נוסף בגרסת ההתנגדות שבתצהיר, אף אם נתעלם מכך שנסתרה בעדות בן טובים וצדיק פור, הוא שהמבקשת עצמה מציירת בתצהיר תמונה שנחזית כעסקה של "גלגול שיקים". קשה להבין אחרת את פשר השיקים שמשכה אוריאל שבשליטת צדיק פור לפקודת המבקשת, שזמן פרעונם קודם בזמן לשיקים שמשכה המבקשת, ואשר בן טובים הודה כי הפקיד אותם בבנק. מובן שבעיתוי הנוכחי, שבו אין אנו נדרשים אלא לגרסת המתנגד ככזו, הרי שאין לטעת מסמרות. אולם אם יתברר כי אכן בגלגול שיקים עסקינן, הרי שלפנינו תימצא עסקה שהוגדרה כבר כ"תופעה נפסדת הפוגמת בחיי המסחר התקינים" (ת"א (מח'-ת"א) 42121/03 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' א.ר.י פלדמר (כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי (29.6.2005)). זאת, בהביאה לכך שהבנקים של שני הצדדים לעסקה מתבקשים, בנפרד, להעמיד לצדדים אשראים, כאשר בפועל אין השיקים מייצגים עסקה כלכלית אמיתית. עוד מובן שככל שב"גלגול שיקים" עסקינן, יקשה הדבר על טענת כשלון תמורה, שכן ניתן לראות את התמורה ככזו הטמונה בעצם משיכתם ההדדית של השיקים (ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס, פ"ד יד 2122)).
11. בדוחק רב ניתן אפוא לומר לעת הזו כי המבקשת צלחה את משוכת "הגנת הבדים", ותינתן לה הרשות להתגונן. אולם בהינתן הגנה כה דחוקה, אין מנוס מהתניית הרשות להתגונן בהפקדה משמעותית ביותר. זו תעמוד על 50% מקרן החוב, והיא תופקד בקופת בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד החלטתי זו. הופקד הסכום – תימסר הודעה ותינתה הוראות להמשך בירור ההליך. לא הופקד – תידחה ההתנגדות. אין צו להוצאות.

תז"פ ליום 27.11.13.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.