לפני תביעה בגין נזקי גוף.

התובעת ילידת 1958, טוענת כי ביום 23/10/10 בשעות הבוקר, בעת שהתארחה במסגרת עבודתה במלון מאג'יק סאנרייז באילת המבוטח בידי הנתבעת, החליקה בשטח המלון בדרך לבריכה בשל משטח רטוב ומשופע ונפגעה בקרסול רגלה השמאלי ובגבה. לטענת התובעת היא טופלה בבית החולים יוספטל ושוחררה ולאחר המשיכה בטיפולים רפואיים ופיזיותרפיה במסגרת קופת החולים. לטענת התובעת היא הגישה תביעתה לביטוח הלאומי אולם נדחתה. עוד טוענת התובעת לאי כושר וימי היעדרות מעבודתה של כשלושה שבועות. לטענתה, משכורתה עמדה אותה העת בממוצע על סך של 3000 עד 4000 ₪. התובעת טוענת כי היה על המלון לדאוג לסביבת מעבר בטוחה ומאחר ולא נעשה כן, הרי שהמלון התרשל וחב בנזקיה. לטענתה, מודה עובדת בית המלון בנסיבות נפילתה ובאחריות המלון לנפילה זו בשיחה מוקלטת אשר הוגשה לבית המשפט. התובעת עתרה לפיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ועזרת צד ג' לה נזקקה עת שהתה באי כושר.

הנתבעת טוענת כי דין התביעה כנגדה להידחות. לטענתה אין כל תימוכין להימצאות מפגע כלשהו במקום בו נפלה התובעת. הדבר אף אינו מוצא ביטויו בתיעוד במסמכים הרפואיים או בדו"ח הקב"ט אשר בדק את המקום בזמן אמת. הנתבעת טוענת כי אין בהקלטת אותה שיחה אשר הושמעה לבית המשפט משום הודאה בחבות ומעבר לכך, הרי שלתובעת עבר רפואי עשיר של חוסר יציבות בברך ונפילות קודמות, בהתאם לתיעוד רפואי אשר הוגש לבית המשפט. הנתבעת טוענת כי תביעת התובעת במל"ל נדחתה משום שהתובעת נדרשה להציג מסמכים אך לא עשתה כן ומשכך יש בטענתה זו חוסר תום לב. לטענתה, אין בתלושי השכר כל אינדיקציה בדבר ירידה בשכר ולו הייתה התובעת פועלת להגשת תביעתה למל"ל בתום לב וכנדרש, הרי שהוצאותיה היו מכוסות כולן בידי המל"ל. הנתבעת טוענת אף כי אין בידי התובעת כל אסמכתאות אודות עזרת צד ג' החורגת מן העזרה אשר בני משפחה מגישים זה לזה באופן רגיל. לטענת הנתבעת, יש לפצות את התובעת, באם יוכח כי אכן אירעה התאונה הנטענת, בכאב וסבל בסך 1000 ₪ בלבד ולנכות מתוכם אשם תורם משמעותי ותגמולי המל"ל אשר אמורים היו להיות משולמים לה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 4000 ₪.

כן תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד והוצאות בסך של 1500 ₪.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

נוכח אופן סיום ההליך ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.