הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק פסק דין של פשרה, לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984.

בית המשפט הסביר לבעלי הדין את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין ומשפסק בית המשפט על דרך הפשרה, הסיכוי לדיון בערעור קלוש שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן.

למען הסר ספק מובהר כי אין בפסק דין זה שניתן כאמור לפי סעיף 79א, משום קביעת ממצאים או קביעות בעניין מהימנות.

בית המשפט חזר ועיין בכתבי הטענות, בכל הנספחים להם, בפרוטוקול הדיון ובמוצגים שהוגשו. על יסוד אלה נפסק, כי לסילוק מלא ומוחלט של כל המחלוקת בית הצדדים נשוא חוזה השכירות מיום 23/6/10 ולאופציה שניתנה במסגרתו, ישלמו הנתבעים לתובעים, סך כולל של 7770 ₪, אשר ישולמו בשלושה תשלומים שווים, כשהראשון שבהם ביום 10/3/14 , השני ביום 10/4/14 והשלישי ביום 10/5/14.

סכום שלא ישולם במועד שקבעתי, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כל צד יישא בהוצאותיו.

לאחר פירעון כל התשלומים שקבעתי לעיל, יחזירו התובעים את שטר הביטחון נשוא תא"מ 14593/05/13 לידי הנתבעים, באמצעות ב"כ וזאת תוך 48 שעות ממועד התשלום האחרון.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי פסק דין זה, מסיים את כל המחלוקת בין הצדדים, נשוא חוזה השכירות מיום 23/6/10.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.