27 נובמבר 2013

לפני:

כב' הרשמת מירי שי-גרינברג

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשת התובע להבהרת פסק דין.

2. ביום 21/10/13 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין הצדדים, אליהו הגיעו הצדדים בסיועו של בית הדין ("הסכם הפשרה").

3. במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 21/10/13, הציג ב"כ התובע את תלוש השכר לחודש 3/13, לפיו נוכה משכרו האחרון של התובע סך 3,405 ש"ח עבור חלק עובד לתגמולים. לטענת התובע, סוכם זה נוכה משכרו אך לא הועבר לקרן הפנסיה.

4. על פי סעיף 2 להסכם הפשרה, הנתבע ימציא לתובע – בתום 14 ימים ממועד חתימת ההסכם – אישור מחברת הביטוח מגדל בדבר הסכומים שצבורים על שם התובע בקופה. האישור נועד להפיס את דעתו של התובע, כי הסכומים שנוכו משכרו האחרון אכן הועברו ישירות לקרן הפנסיה.

5. לפיכך, ולאור הסכמת הצדדים בסעיף 2 להסכם הפשרה, התחייב הנתבע במסגרת הסכם הפשרה, כי ככל שהסכום שנוכה משכרו האחרון של התובע, בסך 3,405 ש"ח לא הועבר (במלואו או בחלקו) לקרן הפנסיה, תוחזר לתובע היתרה שבין הסכום שהועבר בפועל לקרן הפנסיה לבין הסך 3,405 ש"ח. סכום זה יתווסף לסכום הפשרה הנקוב בסעיף 1, בסך 10,000 ש"ח.

6. אשר על כן, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי שדין טענות הנתבע להידחות. הסכומים שהופרשו לזכות התובע לקרן הפנסיה לא ינוכו מסכום הפשרה. ככל שנכונה טענת התובע, לפיה הופרש חלק עובד בסך 1,893.72 ש"ח בלבד, הרי שעל הנתבע לשלם לו, בהתאם ללשון הסכם הפשרה, סכום כולל של 11,511.28 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ד, (27 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.