<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד מיטל צ'פניק

ב"כ הנאשם – עוה"ד רועי לנג

הנאשם – הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

<#4#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

נאשם יליד 1960, הודה והורשע בת.פ. 41105-07-11, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שביום 14.4.11 היכה את אם ילדיו במכת אגרוף בעין שמאל. למתלוננת נגרם שטף דם בעין. אישום נוסף ביום 16.4.11 שבר הנאשם כלי חרס בסמוך לבית המתלוננת. הנאשם הודה והורשע בתיק נוסף אשר צירף ת.פ. 18332-05-13 בו על פי העובדות ב-6.5.13 התפרץ הנאשם לרכב בחדרה וגנב ממנו ארגז ובו פטישון מסוג בוש.

הערך עליו אנו מבקשים להגן בכל אחד מהתיקים בראשית הינו שלמות גופו של האדם ושימור מפן חשש מפגיעה בגוף. הנאשם תקף את אם ילדיו במכת אגרוף לפניה. עלינו להעביר מסר חד וברור לנאשם זה כי מעשיו פסולים ובזויים. לא יעלה על הדעת כי המתלוננת תיפגע ותיחבל. פגיעה זו אינה רק פיזית אלא נפשית. מסר צריך להיעשות בדמות ענישה מכבידה כאשר מדובר בנאשם אשר לחובתו 28 הרשעות וגמרי דין – מגישה גיליון הרשעות מסומן ע/3.

נאשם זה ריצה מאסרים בעברו וכן לחובתו מאסר מותנה בן 5 חודשים מת.פ. 4133/08 ביהמ"ש השלום בנתניה מה-1.4.09 – מסומן ע/4.

מתחם העונש ההולם לטעמי בעבירות אלו בתיק זה הינו בין מאסר קצר לבין 18 חודשי מאסר בעבירת תקיפה. בכל הנוגע לעבירות הרכוש ברכב הערך הנפגע הינו פגיעה ברכוש הציבור. עבירות הרכוש מהוות פגיעה בסדרי החברה ובזכות יסוד הפרט. עבירות קלות יחסית לביצוע בעוד שסיכוי התפיסה קלושים. מתחם העונש ההולם בגין עבירות אלו הינו בין 4 ל-5 חודשים. בעניין זה מגישה פסיקה.

בגין העבירות הללו אני אבקש להפעיל במצטבר לכל עונש מאסר אשר יושת על נאשם זה אף מאסר נוסף בן 12 חודשים מת.פ. 40860-08-11 – מוגש ומסומן ע/5. ניכר כי לאורך שנים מנהל נאשם זה אורח חיים עברייני ואף מאסרים קודמים שהושתו על הנאשם לא הרתיעו ולא הניאו אותו מלשוב ולבצע עבירות דומות.

תסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו מיום 8.4.13 מתחדדת התחושה לפיה נאשם זה מצוי בהידרדרות מתמדת גם כאשר מצוי תחת פיקוח שירות המבחן, מפנה לפסקה הראשונה והשניה ובעמוד השני. בעת האחרונה עובר למעצרו בתיק בחדרה החל לצרוך תרופות הרגעה, הנאשם מתואר כחלש, אימפולסיבי ולא קיימת המלצה טיפולית בעניינו. הנאשם הודה בתיק שלנו ואף צירף תיק נוסף. בכל הנוגע לשני התיקים הללו אני אבקש להשית על הנאשם מאסר ממושך, לקבוע את עונשו ברף הגבוה של המתחם, הפעלת המאסרים במצטבר, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

בנוגע לתיק ההפקעה בת.פ. 40860-08-11 ביום 26.6.12 נדון נאשם זה בגין עבירות התפרצות לדירה וגניבה. במסגרת הסדר נמחקה עבירת החזקת סכין והנאשם נשלח לתסקיר. עמדתנו אז היתה למאסר בפועל לאור העבירות ולאור עברו הפלילי. ענישה מקלה עד מאוד של צו מבחן, מאסר מותנה וקנס. שירות המבחן הפקעת צו מבחן מכיוון שנאשם זה נעצר לא מכבר בתיק אחר. תיק זה הינו ראוי למאסר בפועל ומיכוון ששירות המבחן ביקש להפקיע זאת ומכיוון שנאשם זה לא יכול להמשיך לרצות את עונשו שגזר ביהמ"ש אני אבקש להפקיע את המבחן ולהשית עונש מאסר במקום.

ב"כ הנאשם:

הנאשם שבפנינו נותן היום את הדין על מספר אירועים כפי שחברתי ציינה. מדובר על הפקעת קשר עם שירות המבחן, על תיק חדש של עבירת רכוש רכב ועל תיק אלימות משנה מוקדמת יותר כנגד אם ילדיו. הרי נוטים להשתמש במושג מודה ועוזב ירוחם. גם הנאשם כאן וגם אני יודעים שפטור בלי כלום לא יצא. יחד עם זאת אבקש מביהמ"ש שלא להחמיר יתר על המידה עם הנאשם שנסיבותיו מונחות היום וגם אז בפני ביהמ"ש. הנאשם שבפנינו מעבר לחסכון בזמן שיפוטי הודה מיד בתיקיו כולם, הוא מבקש שיגזר עונשו באחד והוא מעוניין לקבל את העונש ולסיים את ענייניו. חורה לי שחברתי אומרת כאן מעבר לנסיבות שציינתי עד כה אין שום פרמטר שיכול להקל עם הנאשם.

זה נכון שביהמ"ש הנכבד כאשר נאשם זה נתן את הדין בפניו בתיק התפרצות ביהמ"ש הלך כברת דרך לכיוונו כאשר לאור התסקיר החריג שהתקבל בעניינו לאחר שניתן נגדו עונש צופה פני עתיד הכולל מאסר על תנאי וארוך וקשר ממושך ביותר עם שירות המבחן, אשר פרס את שלל נסיבותיו בפני ביהמ"ש הנכבד. חרף העובדה שהיום הוא יתן את הדין על הכל עדיין לא ניתן לקחת את הנסיבות היוצאות דופן בעניינו של נאשם זה שהיבו חלק בשיקולי ביהמ"ש. בניגוד לדברי חברתי שמדובר בעבריין מועד אשר עוסק בעבריינות כבדרך קבע, ביהמ"ש יכול לראות שהיתה תקופה ארוכה של התמתנות בהתנהגותו, שבמשך שנים לא ביצע עבירות עד שבר בחייו, איבוד ביתו, שנפטרה שגרם לו להידרדרות כוללת. מאז אותו אירוע טראומתי בחייו הוא לא הצליח לחזור לשגרה, לארגן את חייו והוא נפל חזרה להתמכרויות.

לעניין אם ילדיו אנו רואים שלא מדובר במתלוננת שמחפשת להרע לנאשם נהפוך הוא וכאשר היא בוחרת היא יכולה והלכה למעשה מוציאה את הנאשם מביתם.

מצבו של הנאשם עובר למעצרו כפי שביהמ"ש יודע מדובר בנאשם היה הומלס, הסתובב כבן בלי בית, חיטט באשפתות, ביצע נסיונות אובדניים בשל מצבו הגרוע עד אשר נעצר בתיק האחרון, הוא תיק ההתפרצות לרכב, כאשר אני שוב ומדגיש שתיק זה מבלי להקל ראש הרי שמדובר ברף התחתון בעבירות רכב, הזזה / לקיחת ציוד כלשהו אשר בשלב מסוים מותירו במקום והולך משם. אני מבקש מביהמ"ש הנכבד שלא להחמיר עם הנאשם. חרף העובדה שעל פניו יש כאן 3 אירועים שונים הרי שלא ניתן לומר שיש להם קשר אחד ויחיד, קשר של אדם שנפל לאחר תקופה שונה לסם. כפי שביהמ"ש יכול לראות מדובר באדם שעבר טלטלה בחייו שהוא לא הצליח לדאבוננו לשקמה עד היום. מאסריו המותנים הינם משמעותיים ביותר ואני מבקש להתחשב בתקופת המעצר הארוכה בה הוא שוהה היום, גם בתיק ההתפרצות שהה 11 חודשים חרף העובדה שסיים במאסר על תנאי, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בתקופת מעצר ארוכה. הנאשם נתון במעצר בבאר שבע, הוא לא רואה את ילדיו ואת נכדיו. הוא מביע חרטה עמוקה . הוא לא היה בבר מצווה של בנו ולא יכול להגיע לאזכרה של ביתו.

אני מבקש שביהמ"ש ישמע את הנאשם.

הנאשם:

אני מתבייש לעמוד כאן ואני מתבייש להסתכל על כבודו. אני רוצה לבקש עזרה. אני היום לקחתי החלטה על עצמי למרות שהמליצו לי לא לסיים כאן את התיק אלא בחדרה אני ביקשתי לסיים כאן את התיק ואני מבקש את העזרה שלך. אני נקלעתי למצב ואני לא מצדיק מה שעשיתי אבל אני הייתי זרוק ברחוב, חיפשתי אוכל בפחים כדי לא להגיע למצב של לגנוב, קצין המבחן סיפרתי לו הכל והוא המליץ לי לאשפז את עצמי בפרדסיה ואשפזתי את עצמי וניסיתי לקפוץ מקומה רביעית. היום אני רוצה לחיות. לא הייתי באזכרה של הבת שלי, לא הייתי בבר מצווה של הבן שלי. אני בבאר שבע ולא רואה את הילדים והנכדים. אני רוצה שתעזור לי, אני מבקש רחמים. אבקש לא להחמיר איתי.

<#6#>

גזר דין

ביום 26.6.12 גזרתי את דינו של הנאשם במסגרת ת.פ. 40860-08-11 במסגרתו הורשע בעבירות של התפרצות וגניבה מחודש אפריל 2011. במסגרת אותה החלטה ציינתי כי כלפי הנאשם מתחייבת גישה מחמירה הן לאור חומרת העבירות בהן הורשע והאינטרסים החברתיים כבדי המשקל שנפגעו והן לאור עברו הפלילי המכביד, אשר כולל מספר רב של הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים ואלימות. מאז היותו קטין נשפט פעם אחר פעם בגין מעשים מעין אלה ולאורך השנים אף ריצה מספר רב של תקופות מאסר. באותה הזדמנות התייחסתי גם לתסקירים מטעם שירות המבחן שהוגשו בעניינו ואשר מעידים על התמכרותו לסמים מגיל צעיר, אשר הובילה אותו לריצוי תקופות מאסר ממושכות מתחילת שנות ה-80 ועד לשנות ה-2000. לצד תמונה קשה זו ציין שירות המבחן את התפנית החיובית שהתחוללה בשנת 2005 ואשר הביאה להשתלבותו של הנאשם בסוף שנת 2006 בטיפול במרפאת המתדון בחדרה. שירות המבחן התרשם כי טיפול זה מפחית את מידת המסוכנות והדבר אף בא לידי ביטוי בהתמתנות ניכרת במעורבות בפלילים. עוד הבהיר שירות המבחן כי העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת אותו הליך בוצעו במהלך תקופת הידרדרות שחווה הנאשם בשנה שחלפה עובר למתן גזר הדין וזאת על רקע מותה בטרם עת של ביתו וחזרתו, עקב כך, לשימוש בסמים. בנסיבות אלה, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן מתוך תקוה שיחדש את הקשר הטיפולי עם מרפאת תחליף הסם.

בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם ובהתרשמות שירות המבחן בחרתי באותה עת שלא למצות את הדין עם הנאשם וגזרתי עליו עונשי מאסר על תנאי, קנס, פיצוי ומבחן למשך 18 חודשים, לאחר שלקחתי בחשבון כי הוחזק במעצר תקופה העולה על 10 חודשים. מגזר הדין עולה בבירור כי הענישה הראויה בהתחשב במכלול הנסיבות לחומרה הייתה חמורה יותר, אך בשל קשייו של הנאשם והתקוה כי יוכל לשנות מדרכיו ולשוב ולהשתלב בהליך טיפולי, ניתנה לו הזדמנות לשקם את חייו והדין לא מוצה עימו.

בחלוף מספר חודשים ובמהלך תקופת המבחן גובש בעניינו של הנאשם הסדר נוסף, במסגרתו הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בת.פ. 41105-07-11 במסגרתו הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון. המדובר בכך שבמהלך חודש אפריל 2011 היכה הנאשם באגרופו בעינה של אם ילדיו וגרם לשטף דם ולנפיחות. כמו כן, בהזדמנות קרובה אחרת שבר כלי חרס. במסגרת ההסדר שגובש באותה עת נשלח הנאשם פעם נוספת לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. במהלך חודש אפריל 2013 הוגש התסקיר אשר סקר את מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם ואת ההליכים שעבר עד היום. עוד ציין התסקיר כי במהלך השבועות שקדמו להגשתו נתון הנאשם בתהליך של הידרדרות על רקע סכסוכים בינו לבין בת זוגו. כמו כן, הובילה מצוקתו לצריכה של תרופות הרגעה מעורבבות עם תרופות מעוררות ואף לביצוע ניסיון אובדני. שירות המבחן ביקש לקבוע דיון מעקבי על מנת שניתן יהיה לברר מצבו של הנאשם, לרבות מצבו הנפשי, אלא שזמן קצר לאחר מכן ביום 6.5.13 נעצר הנאשם בגין ביצוע עבירות רכוש.

עבירות אלה באו לידי ביטוי בכתב האישום בת.פ. 18332-05-13, אשר צורף להליך זה ובמסגרתו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב, לאחר שדחף חלון הזזה ברכב וגנב מתוכו תיבה ובה פטישון. מאז מוחזק הנאשם במעצר עד תום ההליכים וכעת הוא נותן את הדין בגין מכלול התיקים, כמו גם בגין בקשת הפקעת צו המבחן במסגרת ת.פ. 40860-08-11.

לאור הנסיבות המורכבות, העבר המכביד, המאסרים המותנים התלויים ועומדים והניסיון הטיפולי שכשל, הקדישו הצדדים בצדק את עיקר טיעוניהם לנתונים אלה ולא שמו את הדגש על הטכניקה הנקובה בתיקון 113 לחוק העונשין באשר לכל אירוע ואירוע. דומני כי אין טעם לשוב ולהזכיר בהקשר הנוכחי את מכלול הערכים החברתיים העומדים ביסוד עבירות האלימות ועבירות הרכוש כלפי רכב. אסתפק בכך שאציין כי מדובר בעבירות נפוצות אשר פוגעות פגיעה ממשית בערכים חברתיים מרכזיים וכי בפסיקה נקבעה לצידם מדיניות ענישה מחמירה, אשר כוללת לא פעם, וודאי בהעדר אופציות טיפוליות, מרכיב משמעותי של מאסר מאחורי סורג ובריח. אם בכל זאת אתייחס בקצרה למתחמי הענישה, הרי שאני סבור כי לצד עבירות הפריצה לרכב והגניבה ממנו בתיק הצירוף יש לקבוע מתחם עונש הולם שבין 4 ל-10 חודשי מאסר בפועל ובגין עבירת האלימות שבה לידי ביטוי במכת אגרוף, מתחם העונש ההולם דומה.

בסופו של יום המדובר באדם אשר לחובתו עבר פלילי מכביד וממושך, על רקע התמכרות ארוכת שנים לסמים. ביהמ"ש ביקש לאפשר לו הזדמנות טיפולית שיקומית אך למרבה הצער לא עלה בידי הנאשם, גם בשל נסיבות חיים לא פשוטות, לנצל הזדמנות זו ותוך זמן קצר חזר לסורו וביצע את עבירת הרכוש החדשה. כמו כן, עשה כל זאת בעוד כתב אישום בגין עבירת אלימות חמורה כלפי אם ילדיו תלוי ועומד נגדו ובעוד הוא נמצא בהליכים מול שירות המבחן בהקשר זה. כל אחד מהתיקים החדשים גורר עימו אף מאסר מותנה בר הפעלה. בגין עבירת הרכוש תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 12 חודשים. בגין עבירת האלימות תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 5 חודשים. מדובר בעבירות מתחומים שונים אשר אין ביניהם קשר ישיר ועל כן גם דומה כי אין שיקולים כבדי משקל המצדיקים חפיפה בין העונשים. כמו כן, הן בשל הנסיבות והן לאור הוראת סעיף 58 לחוק העונשין, יש מקום להפעיל המאסרים המותנים במצטבר. בנוסף, אין מנוס מהפקעת צו המבחן בגזירת עונש חלופי, מבלי להתעלם מכך שבגין עבירת ההתפרצות המקורית הוחזק כבר הנאשם במעצר למעלה מ-10 חודשים. לצד דברים אלה יביאו למיתון מסוים בעונש ולהימנעות ממיצוי מוחלט של חומרת הדין נסיבותיו הקשות של הנאשם, החלטתו להודות בכל המיוחס לו, לקחת אחריות ולהביע חרטה וכן דבריו הנרגשים היום לפיהם מתכוון הוא על אף הקשיים לנסות ולשקם את חייו בתום תקופת המאסר.

סופו של יום, יגזר עליו עונש אשר משקף באופן הולם את חומרתם הכוללת של המעשים.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 16 חודשים.
2. אני מורה על הפעלת מאסר מותנה במשך 12 חודשים אשר הוטל על הנאשם במסגרת ת.פ. 40860-08-11 וכן על הפעלת מאסר מותנה למשך 5 חודשים אשר הוטל על הנאשם במסגרת ת.פ. 4133/08 ביהמ"ש השלום בנתניה. מאסרים אלה יופעלו במצטבר זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהטלתי כאמור.
3. אני מורה על הפקעת צו המבחן בת.פ. 40860-08-11 ומורה כי חלף אותו צו ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. מתוך תקופה זו תרוצה מחצית בחופף ומחצית במצטבר, כך שבסה"כ ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר – 6.5.13.
4. 9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע.
5. 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור הנאשם עבירת רכוש או אלימות מסוג עוון.

המזכירות תסרוק את המסמכים ע/3 עד ע/5.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ב תשרי תשע"ד, 16/09/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג