בתאריך 19.3.12, בצומת קרית אתא, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב מסוג משאית (להלן: "המשאית"), הנהוגה על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והמבוטחת על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

אין חולק כי עובר לתאונה נסעה התובעת בנתיב השמאלי, כאשר בכוונתה לפנות בצומת שמאלה ואילו הנתבע נסע בנתיב הימני.

לטענתו, ביקש אף הוא לפנות בצומת שמאלה.

לדברי הנתבע, הואיל והינו נוהג במשאית אליה מחובר נגרר ארוך מאוד, החל את סטייתו שמאלה עוד בהיותו במרחק ניכר של כ-500 מ' לפני הצומת, ממנו ביקש לפנות שמאלה.

בסטייתו כך, הפעיל את האיתות על כוונתו לפנות שמאלה.

כן טען הנתבע כי משהחל בסטיה שמאלה, לא הבחין בכל רכב אחר הנוסע לשמאלו.

ברם, משהגיע למצב שבו הגורר, הוא המשאית, כבר השלים כניסתו לנתיב השמאלי, הבחין לפתע ברכב התובעת הנוסע בנתיב השמאלי ולדבריו של הנתבע, אותו רכב מנסה להידחף אל תוך המרווח שנותר בין המשאית לקצה הנתיב השמאלי.

התובעת שללה אפשרות זו של אופן קרות התאונה והעידה כי נסעה כל העת בנתיב השמאלי, כאשר המשאית נוסעת בנתיב הימנית, מאחוריה.

בהגיע התובעת לקטע דרך שבו רוחבו של הנתיב שבו נסעה הוצר במקצת, עקב גדר שהונחה בצידו השמאלי בגלל ביצוע עבודות בכביש, הבחינה כי המשאית סוטה שמאלה לעברה, ונוצרה פגיעה של הפינה הקדמית ימנית שברכבה עם החלק האמצעי של הנגרר של המשאית.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת שימת הלב של הנתבע, אשר, לאחר שהחל לסטות שמאלה מנתיב נסיעתו והמשיך ונסע מרחק רב של כ-500 מ' תוך כדי סטיה שמאלה – לא בדק פעם נוספת את מצב כלי הרכב המגיעים משמאל ואם מצוי רכב אחר בנתיב השמאלי, אליו מבקש הנתבע להיכנס.

אם היה בודק – היה רואה את רכב התובעת הנוסע לשמאלו ונמנע מלהמשיך בסטייתו שמאלה, תוך שהינו מאפשר לרכב התובעת לחלוף משמאלו ורק אחר כך היה הוא עצמו משלים סטייתו שמאלה.

עם זאת, הנני קובעת כי אף התובעת אחראית לאירוע התאונה, אם כי לא במידה שווה לזו של הנתבע.

כל זאת, כאשר לא נקטה במועד בפעולות מניעת התאונה, למרות שקרוב למחצית אורכה של המשאית, על נגרריה, כבר חלפה על פניה תוך כדי סטיה שמאלה.

אם התובעת היתה עוצרת מיידית את רכבה ומאפשרת לרכב הארוך כל כך להמשיך ולהשלים את פנייתו שמאלה, היתה יכולה למנוע את התאונה.

הנני קובעת כי אחריותה התורמת של התובעת לתאונה בשיעור של 20%.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בסך של 4,901 ₪ וירידת ערך בסך של 491 ₪.

כן נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך של 643 ₪.

בסה"כ 6,035 ₪ ובניכוי של 20% - סך של 4,828 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת את הסך של 4,828 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת את הסך של 700 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.