בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקשים, המבקש 1 הנו אבא לשלושה ילדים קטנים והנו מפרנס יחיד. המבקש מקבל לכאורה משכורת מכובדת אך עיון בתלושי שכרו מלמדים על כך שהוא עובד מבוקר עד ליל, יום יום, על מנת לעמוד בהתחייבויותיו ולפרנס את משפחתו. אשתו של המבקש 1 עובדת מהבית בהקלדה, באופן זניח ומזדמן. המבקש משלם משכנתא בסך של 5,600 ₪ וכן כ-2,600 ₪ בגין הלוואות שנטל, כשלא עבד. בנסיבות אלה, נדרש המבקש לעבוד שעות נוספת, ונוכח העובדה שמקום עבודתו מרוחק, הוא מחזיק ברכב, שעלות אחזקתו נוגסת אף היא מיתרת משכורתו. לאור האמור, ברי כי המבקש מתקשה להוציא 15,000 ₪ בעבור הערבון מתקציבו השוטף, וחיוב שכזה עשוי לגרום לו לוותר על הערעור, וזאת חרף צדקתו וחרף סיכויים הרבים לזכות בו. לחילופין, אם יפסיד המבקש בערעור וחלילה לא ישלם המבקש את המוטל עליו, יוכל המשיב לגבות את שמגיע לו ממשכורתו של המבקש.

לטענת ב"כ המשיבים, הכנסותיו של המבקש מלמדות על כך שמשפחתו הנה חלק ממעמד הביניים, כאשר חלק ניכר מתושבי ישראל משתכרים סכומים דומים, וכך גם לעניין העובדה שהוא הורה לשלושה ילדים. בנסיבות אלה, אין כל עילה כלכלית לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון. לדעתו, אין לערעור כל סיכוי סביר להצליח, שכן בית המשפט קמא נימק ברחבה כל היבט בהחלטתו ונתן את הפירוש הנכון למסמכים, לעדויות ולטענות שהובאו בפניו. ב"כ המשיבים מוסיף כי אין המבקש זכאי לפטור מערבון מכיוון שהוא מועד להימנע מתשלומים שהוא חייב בהם. כך למשל, חויב המבקש לשלם סך של 20 אלף ₪ כהוצאות ושכ"ט בבית המשפט קמא, אף על פי כן, המבקש לא שילם את הסכום האמור, וב"כ המשיבים נאלץ לפתוח תיק בהוצאה לפועל. לשכת ההוצאה לפועל שלחה התראות למבקש אך אלו חזרו עם הערת "לא נדרש". מן האמור, ברור הוא כי המבקש מנסה להתחמק מתשלום ההוצאות. לטענתו, המבקש חייב למשיבים סך של כ-70 אלף ₪, המגיעים להם כדין. לדבריו, הכנסתם המשותפת של המשיבים אינה מגיעה למחצית הכנסתו של המבקש, ולכן אדם שלא מתחשב במשפחת של המשיבים, אינו זכאי לרחמי בית המשפט. ביטול חיובו של המבקש בהפקדת ערבון תביא להעמדת המשיבים בפני שוקת שבורה, ולמלחמה נוספת לשם גביית הסכומים המגיעים להם.

ב"כ המבקשים טען בתגובה, כי בית המשפט קמא חרג מסמכותו, כשביטל פסק דין של ערכאה גבוהה ממנו בעניין ספציפי. בית המשפט קמא אינו מתכחש לכך, אך אינו נותן הסבר לדבר. בנוסף, בית המשפט קמא, פגע בכללי הצדק הטבעי, כשביטל החלטות דיוניות מרכזיות, שלפיהן התנהל כל המשפט. כל זאת, כשבית משפט קמא לא היה זה ששמע את העדים והראיות, והכריע רק על פי הנתונים שהיו בתיק. לאור האמור, סבור ב"כ המבקשים כי סיכויי הערעור להתקבל, טובים מאוד. ב"כ המבקשים מוסיף כי יש להתחשב בתוצאות שתגרמנה למבקש אם לא תתקבל בקשתו לעומת התוצאות שתגרמנה למשיב, בנוסף לבחינת מצבו הכלכלי של המבקש. לטענתו, אין ביכולתו של המבקש לשלם את הערבון, והדבר עשוי לגרום לו למשוך את הערעור ולא למצות את זכויותיו החוקתיות. לעניין הטענה בדבר המכתב מההוצאה לפועל, מציין ב"כ המבקשים, כי המבקש לוקח כל דבר דואר רשום ולא ידוע לו בשום אופן על דבר דואר מההוצאה לפועל שהגיע אליו ושהוא לא לקח.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן: "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בענייננו, המבקשים לא פירטו אם ניסיונותיהם לגייס כספים ממעגל קרוביהם וחבריהם לצורך הפקדת הערבון, כנדרש בפסיקה (ראו: בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011). בנוסף, המבקשים לא פירטו כיצד ידם משגת את מימון ייצוגם המשפטי (ראו: רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' ירון נהרי, 20.8.2012; בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011). כמו כן, עיון בכושר השתכרותו של המבקש מלמד על כך שהוא אינו נעדר יכולת כלכלית. בנסיבות אלה, די באמור כדי לדחות את הבקשה.

אוסיף, כי גם טענת המשיבים, לפיה המבקשים לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית משפט קמא, ואשר לא נסתרה על ידי המבקשים, מעלה חשש שמא יוכלו המשיבים לגבות את הוצאותיהם, ככל שאלו ייפסקו לטובתם במסגרת הליך זה. הדבר אפוא מחזק את החשיבות שבהפקדת הערבון, וזאת לשם הבטחת הוצאות המשיבים.

יחד עם זאת, מששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הערעור להתקבל, ועל מנת לא למנוע מהמבקשים את זכות הגישה לערכאות, נחה דעתי, שיש להעמיד את הערבון על סכום מתון בסך של 9000 ₪ בלבד.

הערבון ישולם אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ד, 10 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.