לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש בתאריך 30.04.13, למשך 60 ימים, בשל חשד לגרימת תאונת דרכים.

1. על פי החשד בתאריך 16/04/13 בסמוך לשעה 12:30 נסע המבקש ברכב פרטי מסוג ניסן (להלן: "הניסן") בכביש 75, נכנס לצומת המחצבה מבלי לציית לרמזור אדום המוצב בכיוון נסיעתו, חסם דרכה של מונית מסוג מרצדס (להלן: "המונית") שנכנסה לצומת מימינו באור ירוק, והתנגש בה. כתוצאה מן התאונה, נפצעו אנשים ונגרם נזק לכלי רכב.
2. ב"כ המבקש טען כי לא קיימות ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה שכן נסע באור ירוק ולמבקש שני עדים שיעידו על כך, כאשר העד שהוגדר כניאטרלי ע"י התביעה מכיר את נהג הרכב המעורב. עוד טען כי לא נשקפת מסוכנות מן המבקש על רקע עברו ולאור תוצאות התאונה הקלות שבמסגרתן לא נגרמו חבלות של ממש. הסנגור הוסיף כי המבקש עובד כקבלן בניין, מרבית עבודתו באזור הדרום ולכן זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו ופרנסת משפחתו.
3. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הגישה את תיק החקירה, טענה כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש וכי קיימות ראיות לכאורה, ביניהן עד ראיה לתאונה, שהנו עד ניטרלי. לדבריה, מסוכנות המבקש נלמדת מחומרת העבירות ומעברו התעבורתי של המבקש.
4. לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריות המבקש להתרחשות התאונה, אם כי יש ליתן את הדעת לעוצמת הראיות.

יריעת המחלוקת נוגעת לשאלה מי מבין שני כלי הרכב המעורבים נכנס לצומת באור אדום ובכך גרם לתאונה:

1. ממצאי הבוחן: דו"ח בוחן ותרשים לא קיימים בתיק החקירה בשלב זה. ממצאי הבוחן לא צוינו לצורך הדיון בבקשה זו, אף לא במסגרת זכ"ד.

בסקיצה ובנספח לסקיצה תיעד הבוחן את הצומת בה ארעה התאונה. מן המסמכים האמורים לא ניתן ללמוד על מיקום הרמזורים בצומת, על מקום האימפקט ואף לא על אזור האימפקט בין כלי הרכב המעורבים. בנספח נרשם כי קיימים שברי רכב באזור האימפקט, אולם לא צוין היכן בדיוק נמצאו השברים והיכן אזור האימפקט ואף בסקיצה לא תועדו הממצאים שאותרו בכביש ולא סומן אזור האימפקט.

כעולה מן הנספח לסקיצה, הרמזורים "פועלים כסדרם" ושדה הראיה שנפרש לעיני המבקש עד לצומת הנו 200 מטרים ואח"כ לעוד 70 מטרים.

1. מוחמד חיראלדין טברי מסר הודעה ביום 16.04.13 בה ציין כי אינו מכיר איש מהמעורבים וכי סמוך לפני התאונה נסע במקביל לרכב המבקש, באותו כיוון נסיעה, מכוון יפיע לכוון נצרת עילית. בהגיעם לצומת ביטוח לאומי היה אור אדום ברמזור, העד עצר ואילו רכב המבקש האט אך לא הצליח לעצור ולפי התנהגותו נראה לעד כי איבד שליטה. מונית שהגיעה מימינם, נכנסה באיטיות לצומת ורכב המבקש פגע בה כשהוא סוטה ימינה בניסיון לעצור. אחרי התאונה המונית התקדמה עד למקום בו נעצרה על אי התנועה ועל העמוד, נהג המונית היה ללא הכרה ואח"כ התאושש. העד דיווח למשטרה והשאיר פרטיו למעורבים.
2. נהג המונית, מר זטאם סמיר, מסר הודעה ביום 17.04.13 ממנה עולה כי במועד התאונה נהג במונית מרצדס מביתו בנצרת בכוונה לפנות שמאלה לנצרת עילית בצומת ביטוח לאומי עם כביש 75. ברמזור היה אור אדום ולכן עמד. כשנייה לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, החל לנסוע לתוך הצומת, עבר את קו העצירה שבכניסה לצומת באור ירוק. רכב הגיע במהירות ופגע במונית. העד נפגע ופונה לבי"ח. לדבריו, משמאלו, בכוון נסיעת רכבו, היו כלי רכב נוספים בעצירה ורק רכב המבקש נכנס לצומת ופגע בעד.

צורפה תעודה רפואית לפיה העד נפגע בתאונה, אך לא נגרמו לו חבלות של ממש.

1. בהודעתו מיום 22.04.13 מסר המבקש כי נסע מכוון נצרת עילית לכוון יפיע, ברמזור של ביטוח לאומי, נכנס לצומת באור ירוק לגמרי, לא מהבהב, כשלא עצר לפני הצומת אלא היה בנסיעה רצופה במהירות של 70-80 קמ"ש, ולפתע מונית הגיעה מצד ימין במהירות, המבקש היה בנתיב ימני ורצה לברוח לשמאלי, אך אז המונית באה שמאלה ו"דפק אותי בצומת". גם נכנס בעמוד.
2. עתאמלה מוחמד אברהים, אחיין של המבקש אשר נסע ברכבו, מסר הודעה ביום 28.04.13 ולדבריו בזמן התאונה יש במושב שמאחורי הנהג ברכב בו נהג דודו המבקש, כששניהם נסעו מכוון כללי נצרת לכוון כפר יפיע. בצומת ביטוח לאומי היה להם אור ירוק ברמזור, אך פתאום מונית נכנסה לצומת מצד ימין כדי לפנות שמאלה, המבקש ניסה לברוח שמאלה ואז קרתה התאונה. לדבריו, לאחר התאונה, רכב המבקש עמד באמצע הצומת והמונית בהמשך ישר לכוון ביטוח לאומי.
3. מהודעת העד סמיח טאטור מיום 28.04.13 עולה כי נסע אחרי רכב המבקש והיה עד לתאונה. לפי הודעתו של מוחמד אברהים הנ"ל, מר טאטור עובד עמו ועם המבקש. לפי הודעתו של מר טאטור, נסע בנתיב הימני במרחק של 100-150 מ' אחרי המבקש. היה רמזור ירוק ברמזור ישר לכוון כללי יפיע, כלומר בכוון נסיעתם. פתאום הבחין במונית נכנסת לצומת מצד ימין, המבקש ניסה לברוח שמאלה, אך המונית המשיכה ואז קרתה התאונה. אחרי התאונה רכב המבקש עמד בנתיב שמאלי והמונית באמצע הצומת. העד מסר כי לא הזיזו את הרכבים.

1. המחלוקת בתיק זה נוגעת לשאלה מי מבין המעורבים נכנס לצומת באור אדום. בנקודה שבמחלוקת קיימות שתי גרסאות סותרות: האחת, גרסתם של המבקש, אחיינו ואדם העובד עמם. השנייה, גרסת נהג המונית ועד ראיה ניטראלי מר חיראלדין.

בניגוד לטענת הסנגור, אין ראיה בתיק החקירה המצביעה על קשר בין העד מוחמד חיראלדין טברי לבין המעורבים בתאונה ובחקירתו הצהיר העד כי איננו מכיר מי מן המעורבים בתאונה. יחד עם זאת, אין להתעלם מטענת המבקש אודות ההכרות בין נהג המונית לבין מר חיראלדין, טענה אשר טרם נבדקה ע"י הבוחן באופן מעמיק.

בשלב דיוני זה בית המשפט אינו מכריע בשאלת מהימנות העדים ומשקל גרסתם. תפקיד זה שמור לבית המשפט הדן בתיק העיקרי ויכול להתרשם ישירות מן העדים ומאופן העדתם. יחד עם זאת, קיום של שתי גרסאות סותרות, ששתיהן הגיוניות ונתמכות במספר עדים, מערער את עוצמת התשתית הראייתית הלכאורית.

באופן טבעי, בשלב דיוני זה, חקירת התאונה עודנה בעיצומה, טרם נתבקש מסמך ממרכז בקרת הרמזורים אודות תקינותם, חקירת המעורבים טרם מוצתה, עדיין לא הוכנו דו"ח בוחן ותרשים, תמונות הזירה אינן בתיק, הסקיצה שנערכה ע"י הבוחן הנה ראשונית בלבד, לא ברור מהם הממצאים בכביש, אם היו כאלה, היכן אותרו ומה מסקנות הבוחן לאורם.

בנסיבות האמורות, על רקע קיומו של עד ראיה אובייקטיבי, קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת אחריות המבקש להתרחשות התאונה, אולם עוצמת הראיות אינה גבוהה בראי כלל הראיות שפורטו קודם לכן.

1. כניסה לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור, הנה עבירה חמורה ומסוכנת. תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה ורבות מהן נגרמות עקב אי ציות לאור אדום ברמזור. מכאן נובע הסיכון במעשיו של המבקש.
2. תוצאות התאונה מבחינת נזקי רכוש אינן קלות, אך בתיק החקירה אין אינדיקציה לכך שנגרמו חבלות של ממש למי מן המעורבים. בתיק החקירה, תעודה רפואית יחידה ע"ש מר זטאם סמיר לפיה לא נגרמו חבלות של ממש לעד.
3. המבקש נושא רישיון נהיגה משנת 1991 ומאז צבר לחובתו 23 הרשעות תעבורה קודמות, האחרונה משנת 2013. בעברו עבירות רבות של אי ציות לתמרורים שונים, עקיפה מימין, עבירות מהירות חוזרות, חציית שטח הפרדה, עבירות חוזרות של סטייה מנתיב נסיעה, עבירות חוזרות של שימוש בפלאפון במהלך נהיגה, רכב לא תקין שלא נאסר לשימוש ועוד. עברו של המבקש אינו מאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו לשלום הציבור.
4. ב"כ המבקשת טען כי המבקש עובד כקבלן בניין, רוב עבודתו בדרום הארץ והוא זקוק לרישיון הנהיגה לפרנסתו ולפרנסת משפחתו.
5. באיזון בין עוצמת הראיות בתיק החקירה ונסיבותיו האישיות של המבקש, לבין המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו, כעולה מחומרת העבירות, נסיבותיהן ועברו התעבורתי של המבקש, הנני מורה על קיצור תקופת הפסילה כך שתעמוד על 30 ימים מיום הפקדת הרישיון בידי קצין המשטרה, קרי: מיום 30.4.13.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיון תשע"ג, 16 מאי 2013, בהעדר הצדדים.