הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה, זאת בהתאם לסמכותו של בית המשפט, כקבוע בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

קראתי את כתבי הטענות וצרופותיהם, עיינתי במוצגים ובתמונות, שמעתי את הצדדים, העדים וכן השלמת טיעון בעל פה. מדובר בתאונה שארעה באתר בניה. נתבע 1 הפעיל מנוף באתר אשר פגע ברכב התובעת. אינני מקבלת את גרסת נתבע 1 לפיה לא נכנסו רכבי עבודה למקום, פרט לרכבו, שכן הוצגה תמונה בה נראית משאית בסמוך לרכבו. גם רכב התובעת הינו רכב עבודה.

בנסיבות אלו, על נתבע 1 לנהוג משנה זהירות במקום, בהיותו מפעיל מנוף ונמצא בצד הרחוק משביל הנסיעה ללא שדה ראיה לרכבים הנוסעים. גם על נהג התובעת, בהכירו את אתר העבודה היטב (לטענתו עובד שם כשנתיים), לנהוג במשנה זהירות באתר ובקרבת משאיות העובדות במקום כשהוא שומע את מנוע רכב הנתבעים פועל.

לאור האמור, מצאתי לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן שנהג התובעת נושא ב-40% מהאחריות ונתבע 1 ב-60% מהאחריות.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הסך של 7,070 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.3.13, הוצאות משפט בסך של 372 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 1,252 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.