בפני

כב' השופט רועי פרי

הכרעת דין

1. הנאשמת עומדת לדין בגין אי ציות לתמרור 815, שסומן על פני הכביש, בכך שעברה על השטח

המסומן – והכל בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961.

2. הנאשמת ביקשה להישפט, כפרה בישיבת ההקראה וטענה כי פנתה בקו המקווקו בכניסה לחניה

של בניין וכי לשוטר לא היה כלל שדה ראיה, אשר על כן נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

3. מטעם התביעה העיד המתנדב, רפאל זוירזיוסקי, אשר ערך את הדו"ח (ת/1), במהלך חקירתו

הראשית ערך העד אף תרשים של המקום (ת/2).

העד הסביר כי הניידת עמדה ברחוב יוספטל 32 בבת ים, ליד המדכה הימנית. כאשר צפה לכיוון

צפון מזרח. הנהגת הגיעה מרחוב יוספטל ופנתה ימינה לרחוב דקר ושם קיים שטח הפרדה בנוי

שלאחריו מצוייר על הכביש שטח הפרדה (תמרור 815). הנהגת פנתה פניית פרסה על גבי שטח

ההפרדה, ופנתה לדרום. כשהרמזור בכיוונה התחלף לירוק, חצתה את הצומת וחנתה ליד בית

מספר 34 ברחוב יוספטל. השוטר ציין כי לאחר שטח ההפרדה קיים תמרור 815 ולאחריו קו הפרדה

רצוף, והנהגת חצתה "צמוד לשטח ההפרדה הבנוי" – ע' 3, ש' 15.

מפיה של הנאשמת, נרשם בדברי הנהג בדו"ח: "לא עושה את זה בדרך כלל". הנאשמת סרבה

לחתום על הדו"ח.

4. בחקירתו הנגדית עמד העד על גרסתו, תוך שציין כי תאורת הרחוב היתה טובה וכי נשמר קשר עין

רצוף עם העבירה. השוטר עמד על כך שהיה לו שדה ראיה. הנאשמת הטיחה בשוטר שעסקינן

בשעת לילה, קיימת בסמוך גדר הפרדה, ברחוב יוספטל, אשר מפריעה לשדה הראייה כך שמבחינת

שדה הראייה לא יכול היה לראותה, אך השוטר עמד על גרסתו. הנאשמת הציגה לשוטר תמונות

שצילמה במקום (נ/1-4). העד הראה על פני התמונות היכן ראה שהנאשמת ביצעה את פניית

הפרסה על גבי תמרור 815, סמוך לשטח ההפרדה הבנוי (מול המכונית הלבנה המצולמת בתמונה

נ/1 – ע' 4, ש' 15-17). העד עמד על כך שלפני האכיפה בדק את הצומת. העד ציין כי שרשם כ- 20

מטרים בדו"ח הכוונה לתמרור 815 ולא לקו ההפרדה הרצוף.

לעניין גדר ההפרדה שברחוב יוספטל, השיב העד: "הגדר לא מסתירה לי את שדה הראייה לצומת

השני, משום ששטח ההפרדה הוא מעבר להולכי רגל ולכן גדר ההפרדה היא לא עד הסוף, ולכן דרך

שטח ההפרדה ומעבר החצייה יכולתי לראות את הצומת המקביל בבירור בדקר" – ע' 5, ש' 1-3.

"עמדתי 15 מטר מהצומת והיה לי שדה ראיה. אחרת לא הייתי אוכף את העבירה" – ע' 5, ש' 6.

בסיום החקירה הנגדית, הציגה הנאשמת לעד סרטון (נ/5) שצילמה מרחוב יוספטל כלפי רחוב דקר,

וטענה כי לא ניתן לראות ממקום עמידת הניידת את העבירה, באור יום כל שכן בשעות הליל. העד

עמד על גרסתו וטען כי היכן שעמד היה לו שדה ראייה ברור עד לצומת דקר והוא אינו יודע מאיזה

זווית צולם הסרטון. בחקירתו החוזרת הסביר העד כי היה במקום לצורך אכיפת תמרור 815

והרמזור האדום.

לשאלת בית המשפט, האם יתכן שהנאשמת ביצעה את פניית הפרסה בקו המקווקו, השיב העד

בשלילה, והסביר כי הפרסה בוצעה על גבי תמרור 815 הצמוד לשטח ההפרדה הבנוי – ע' 6, ש' 9.

5. הנאשמת העידה להגנתה. הסבירה כי ביום האירוע נסעה לביתו של החבר שלה, שגר ברחוב

יוספטל 34 בבת ים. פנתה ימינה מיוספטל לדקר וביצעה את פניית הפרסה על גבי הקו המקווקו

וחזרה לצומת. עמדה ברמזור, ולאחר שהרמזור התחלף לירוק, פנתה שמאלה וחנתה עם הרכב על

המדרכה ביוספטל 34 קרוב לבית החבר. שיצאה מהרכב הגיע השוטר מאחוריה, קרא לה וביקש

רשיונות. הנאשמת הכחישה המעשה ואביו של החבר ירד למטה ושוחח עם השוטר. ליד השוטר

בניידת היה שוטר נוסף שיישן. טענה כי הדברים שנרשמו מפיה אינם נכונים ולכן לא הסכימה

לחתום על הדו"ח.

6. בחקירתה הנגדית אישרה הנאשמת כי ביצעה פניית פרסה ברחוב דקר. לשאלה אם קיים במקום

שטח הפרדה המסומן על פני הכביש, השיבה בתשובה מתחמקת: "לא בדיוק. מסומן שטח הפרדה,

יש שם הרבה תנועה. זה לא מדויק הצבע עצמו לא בולט" – ע' 7, ש' 10. הנאשמת אישרה שהיא

מכירה את המקום, אך טענה כי לא ביצעה פניית פרסה ע"ג 815 אלא בקו המקווקו ולשוטר לא

היה שדה ראייה. הנאשמת הכחישה את דבריה שנרשמו בדו"ח במסגרת דברי הנהג.

7. לאחר שהצדדים סיכמו בע"פ, ביקשה הנאשמת להגיש שתי תמונות נוספות שצילמה, בהן מתועד

השוטר הנוסף שישן בניידת. הנאשמת ציינה כי השוטר הנוסף לא ראה את העבירה, אולם הנימוק

להגשת התמונות הינו כדי להראות שהשוטרים לא עסקו באכיפה, כפי שנטען.

התובעת ציינה כי השוטר הנוסף לא ראה את העבירה ועל כן לא צורף לדו"ח.

בחנתי בקשת הנאשמת, במיוחד שעסקינן במי שאינה מיוצגת, אולם לא מצאתי רלוונטיות לשתי

התמונות הללו המתעדות שוטר ישן בניידת, כאשר שני הצדדים מסכימים שלא ראה את העבירה

(כי ישן), ומכאן אינו יכול להוסיף דבר לבירור העניין – ע' 9-10, החל משורה 27 ואילך.

ראוי לציין ויש להצטער על כך, ששוטר שאמור לעסוק באכיפת תנועה ישן בניידת משטרתית בזמן

משמרת, כולי תקווה כי התביעה תברר את הדברים ותטפל בעניין זה כראות עיניה.

דיון והכרעה

8. בפני גרסה מול גרסה. לאחר שהזהרתי את עצמי, הריני לקבוע כי אני מעדיף את גרסת העד-

המתנדב על פני גרסת הנאשמת.

העד הותיר בי רושם חיובי, כמי שאינו מנסה להוסיף או להעצים מהדברים. מתנדב שעושה עבודתו

נאמנה. זכר את המקום וערך תרשים ת/2, עליו ידע להסביר בדיוק את מה שראה, מיקומים

והנקודה המהותית שראה את רכבה של הנאשמת מבצע פניית פרסה על גבי תמרור 815 המסומן על

פני הכביש ברחוב דקר, צמוד לשטח ההפרדה הבנוי שבמקום. ידע לספר אודות המסלול

שעשתה הנאשמת, החל מהפנייה ימינה מרחוב יוספטל לדקר, פניית הפרסה על גבי תמרור 815,

חזרה לצומת ועמידה ברמזור, עד שזה התחלף לאור ירוק והחניה בסמוך לבית מספר 34 ברחוב

יוספטל שם ניתן הדו"ח, דבר המצביע על קשר עין רצוף. גרסתו היתה עקבית, תוך ציון כל הפרטים

הרלוונטיים הצריכים לעבירה, וזו לא נסתרה בחקירתו הנגדית. יתרה מכך, ריבוי הפרטים

והמסלול שעשתה הנאשמת, שלגבי רובו אין חולק, חזקו בי את הרושם החיובי בעד זה לרבות ביחס

לטענה ששמר על קשר עין עם העבירה וקיומו של שדה ראייה.

9. הנאשמת לא טרחה לחקור את השוטר באשר לדברים שרשם מפיה, בדברי הנהג בדו"ח, אלא

העלתה את הדברים בפרשת ההגנה בלבד, שהשוטר כבר סיים עדותו. גרסתה כי ביצעה פניית פרסה

בקו המקווקו ברחוב דקר, הינה גרסה כבושה שלא בא זכרה בדבריה בדו"ח.

בנוסף, הנאשמת לא טרחה להביא לעדות תומכת עבורה, את אביו של החבר, שירד מטה וניהל

דין ודברים עם השוטר ביום האירוע, אליבא דגרסתה.

10. גרסתה הכבושה של הנאשמת, לעניין הקו המקווקו, שעלתה בישיבת ההקראה בלבד ולא בא

זכרה בדו"ח, לצד תשובתה המתחמקת לעניין שטח ההפרדה המסומן על הכביש (ראו ע' 7,

ש' 9-10) והדברים שנרשמו מפיה בדברי הנהג בדו"ח, שכאמור לא טרחה לחקור את השוטר

לגביהם – "לא עושה את זה בדרך כלל" – לא הותירו בי רושם חיובי, ואני רואה בדברים אלה

משום חיזוק לגרסת העד-המתנדב.

11. הצדדים מסכימים ביניהם כי אין חולק שהשוטר הנוסף ישן בעת האירוע ולא ראה דבר, כך שנתון

זה אינו יכול לקדם את בירור העניין שבפני.

12. צפיתי בסרטונים שהראתה הנאשמת במהלך המשפט (נ/5). האחד צולם מרחוב יוספטל כלפי

הצומת עם רחוב דקר על מנת להראות את שדה הראייה המוגבל של השוטר בעטיה של גדר

הפרדה הקיימת במקום והשני צולם מרחוב דקר באשר לפנייה שניתן לבצע בקו המקווקו

שבמקום מול חניית בניין. כפי שכבר ציינתי באשר לפניית הפרסה בקו המקווקו, הדברים לא עלו

בדו"ח, בדברי הנאשמת, והינם בבחינת גרסה כבושה.

באשר לשדה הראייה של השוטר, אינני יודע מהי זווית הצילום המדויקת, כל שכן שהצילום נערך

באור יום, במצב של תנועה ערה, בו בזמן שהדו"ח ניתן בשעה לילה מאוחרת (00:25), כך ולו

מטעם זה, הסרטון אינו משקף את הדברים משעת האירוע הרלוונטית.

העד- המתנדב עמד על גרסתו כי במקום בו עמד היה לו שדה ראיה לצומת, תוך שציין כי קיימת

תאורת רחוב טובה וקשר עין רצוף עם העבירה.

אחת התמונות שהגישה הנאשמת – נ/3 – ממחישה שאכן קיים קשר עין בין הצד בו עמדה הניידת

ברחוב יוספטל לבין שטח ההפרדה המסומן על פני הכביש ברחוב דקר (תמרור 815) שלאחריו קו

הפרדה רצוף, והדברים מחזקים את גרסת העד-המתנדב.

מכלל הטעמים דלעיל החלטתי להרשיע את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.

החלטתי זו תועבר לראש מדור תעבורה תל אביב לעניין הערתי בסעיף 7 סיפה.