<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד שלומי גולן

מטעם הנאשמת: בעצמה וב"כ עו"ד זאב קלך

פרוטוקול

הסנגור: אני מגיש ייפוי כוח.

הנאשמת: לאחר שבית המשפט קרא בפני את כתב האישום והסביר לי את תוכנו, תשובתי לאישום היא: מודה בעובדות כתב האישום.

התובע: אבקש להרשיע את הנאשמת על סמך הודאתה.

<#3#>

הכרעת דין

על סמך הודאתה של הנאשמת, אני מרשיע אותה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"ד, 17/10/2013 במעמד הנוכחים.

התובע טוען לעונש: לנאשמת אין הרשעות קודמות, מדובר בעבירה חמורה של גניבה של מספר פריטים. בנסיבות המקרה התביעה לא תעתור למאסר בפועל, יחד עם זאת, בעבירות מסוג דנן במיוחד כשהן נעשות על רקע כסף ופגיעה בקורבן העבירה נבקש להטיל קנס ופיצוי, כמובן שנבקש מאסר על תנאי. נבקש כי הקנס והמאסר על תנאי יהיו הולמים ומרתיעים. המוצרים היו בשווי 770 ₪, והם נתפסו והוחזרו. המוצג – (קבלה) לגנוז בתיק.

הסנגור טוען לעונש: מדובר בנאשמת בת 67, חברת קיבוץ אשדות יעקוב ללא עבר פלילי. היא ניהלה במשך 26 שנה בית אבות במסגרתו הצילה חיים של עשרות שנים, ביניהם גם סבא שלי, במסירות נפש שאני לא הכרתי. היא האריכה את חייו של סבי לעשר שנים. מדובר במקרה חד פעמי, אין עבר פלילי בכלל, אישה נורמטיבית לחלוטין שתרמה לחברה בצורה יוצאת דופן. מנגד, התביעה גומלת לה בעניין זה בעבירה ראשונה בהגשת כתב אישום שלדעתי לא היה צריך להיות מוגש, ועצם ההרשעה כבר מהווה עונש חמור לאישה בגיל כזה ובנסיבות כאלו. בנתונים ובנסיבות, אני מבקש להסתפק בעונש קל יחסית, ל מרות שאני לא מקל ראש בחומרת העבירה, אך יש לשים לב לנסיבות שהמיטלטלין הוחזרו במקרה עצמו, לא נגרם נזק ממשי לנפגע העבירה, ועל כן אני מבקש להסתפק בעונש קל של התחייבות לא לבצע עבירה, או לחילופין, קנס סמלי ביותר.

האישה פנסיונרית ומשתכרת 2,500 ₪ ועוד פנסיה מהקיבוץ בסך 3,000 ₪.

הנאשמת טוענת לעונש: היה כשל שלא ברור לי, הוא מלווה מאז בדיכאון ובמצב רוח וקשה לי עם זה.

<#5#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה בגין עבירה של גניבה.

הנאשמת גנבה מחנות "סופר פארם" בטבריה מספר פריטים, ביניהם לק, משקפיים ומוצרים נוספים.

שווי הגניבה כ-700 ₪.

לנאשמת אין הרשעות קודמות.

גניבה מחנות יש בה משום פגיעה בחיי הכלכלה והמסחר, תוך פגיעה בבעלי החנות ופגיעה בציבור כולו. מתחם הענישה בעבירות מסוג זה נע בין מאסר על תנאי ועד תקופות מאסר קצרות.

הנאשמת הודתה בהזדמנות ראשונה, חסכה מזמנו של הציבור וראויה היא להקלה בדינה.

נתתי דעתי לעובדה, כי הנאשמת עבדה משך שנים רבות בטיפול בקשישים ותרמה לחברה.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשמת, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. אני מטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של חודש על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי שלא תעבור ותורשע על העבירה בה הורשעה בכתב אישום זה.

ב. אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500₪, או 15 ימי מאסר שתישא הנאשמת בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליה.

הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.

מוצג – לגניזה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"ד, 17/10/2013 במעמד הנוכחים.