<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה : עו"ד נוח רחאל
מטעם הנאשם : בעצמו ועל ידי עו"ד שלומי טדרי

פרוטוקול

הצדדים: הגענו להסדר טיעון לפיו הצדדים יעתרו לעונש מאסר מותנה. יוטל בנוסף פיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם : מבקשים שבית המשפט יסתפק בחתימה על התחייבות כספית מרתיעה מאחר ומדובר בנכה שהוא לא כשיר לבצע עבודות שירות, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי הוא ואשתו, להם 7 ילדים משותפים ו- 2 ילדים מנישואים קודמים. מבקשים לכבד את ההסדר.

בית המשפט מסביר לנאשם כי אין הוא קשור להסדר הטיעון שבין הצדדים.

בית משפט יכול לקבל את הסדר הטיעון ויכול שלא לקבל את הסדר הטיעון.

בית המשפט יכול לגזור עונש כבד יותר מהמוסכם בהסדר הטיעון, ויכול גם לגזור עונש קל יותר.

הוסבר לנאשם כי המאשימה לא תהיה מחויבת להגן על הסדר הטיעון בערעור, היה ובית המשפט יחליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון.

הנאשם: אני מבין, ומסכים לכך.

הסנגור: אני מאשר את דברי התובע.

התובע טוען לעונש: מבקש לכבד את ההסדר. מגיש ה.ק. (סומן ת/1) הסדר מקל זה נעשה מפאת מצבו הרפואי של הנאשם, לנאשם עבר פלילי עשיר ומגוון. הנאשם איים ותקף עובדי ציבור שיש חשיבות לאינטרס הציבורי לשמור על כבודם. אין להכביר במילים על החשיבות של עבודתם. התביעה גילתה דעתה בזה שהסכימה להשתת מאסר על תנאי ולא מעבר לזה. אנו סומכים על בית המשפט שיאזן בצורה ראויה פיצוי הולם שאין הוא בא לאמוד את הנזק הנפשי שנגרם לסוהרים אבל יש בו מסר ברור לנאשם וגם לנאשמים אחרים שעקרון התגמול הינו עקרון מוכר בפסיקה. מבקש להשית על הנאשם פיצוי הולם.

הסנגור טוען לעונש: מבקש לכבד את הסדר הטיעון. עברו למעלה משנתיים מהאירוע.

הנאשם טוען לעונש: גם לגבי המקרה וגם לגבי העניין של מה שדורשים. המצב הכלכלי שלי הוא מתחת לאפס, אני עם 9 ילדים, חי מקצבת נכות של 5,000 ₪ אני אשתי והילדים, יש לי ילדים נשואים, הנכדים באים לשבתות, אם אני לא אוסף נדבות אני לא חי. אני סובל מהגב, פריצות דיסק, כדורים, לא קל לי, תרופות עולות לי כסף. אני לא עשיתי כלום. אני רוצה לגמור, אין לי כוח לשטויות האלה, אני סבא ל- 12 נכדים.

יש לי גם ילדים עם פיגור שכלי שאני מטפל בהם.

לשאלת בית המשפט : אני כן מודה בכתב האישום. אני מבקש התחשבות.

<#5#>

גזר דין

הצדדים הגיעו להסדר טיעון ביחס לכל רכיבי הענישה, ובית המשפט אינו נדרש לדון במתחם הענישה.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של הציבור וראוי הוא להקלה.

לעניין רכיב הפיצוי – שקלתי האם יש מקום שלא לחייב את הנאשם בפיצוי לסוהר המתלונן וזאת לאור מצבו הכלכלי הקשה והעובדה כי הוא נכה ומטופל בילדים רבים.

עם זאת, עיון בכתב האישום בו הורשע הנאשם ועברו המכביד של הנאשם בגין עבירות אלימות לרבות עבירות אלימות כנגד עובדי ציבור ומאסרים בפועל שריצה בגין עבירות אלו, מחייב איזון רף הענישה במקרה זה.

לציין כי התביעה התחשבה בסיבות אישיות אלה בשעה שלא עתרה למאסר בפועל וביקשה להסתפק במאסר מותנה בלבד.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

ג. אני מורה לנאשם לשלם פיצוי למתלונן בתיק זה וג'די פתפות מספר אישי 13698 על סך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

הפיצוי ישולם ב- 4 שיעורים שווים ורצופים החל מיום 1.8.14 ואילך.

אי עמידה באחד התשלומים תעמיד את מלוא הסכום לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ד, 14/05/2014 במעמד הנוכחים.