1. המבקשות, אם ובתה, הגישו בקשה למתן צו פשיטת רגל, זאת בעקבות מצבן הכלכלי הקשה, כפי העולה הן מהדוחות שערך המנהל המיוחד והן מהדיונים שהתנהלו בבית המשפט.

2. בדיון שהתקיים ביום 9.7.14 עלה, כי המבקשות, חרף המחדלים שהיו בהתנהלותן, עשו כל מאמץ כדי להסיר מחדלים אלה, כאשר עד לדיון שילמו חלק מחוב הפיגורים. המבקשות גם הגישו בקשה להפחית את התשלום החודשי, שכן לטענתן הן אינן יכולות לעמוד בנטל התשלומים החודשיים, זאת לאור מצבן הכלכלי הקשה והעובדה כי עיקר פרנסתן היא מקצבה של ביטוח לאומי.

3. עוד עולה, כי האם חולת אפילפסיה וזקוקה לתמיכה ולטיפול אותו מבצעת הבת. לטענת הבת, בעקבות זאת היא אינה עובדת, שכן עליה לשהות כל העת במחיצת אמה.

4. אמת היא, כי במצב דברים רגיל, נוכח ההפרות החמורות של הוראות צו הכינוס, היה מקום לבטל את ההליכים. יחד עם זאת, אין להתעלם מהמצב הכלכלי הקשה בה נתונה המשפחה, ואכן בעת הדיון הסכימה באת כוח המנהל המיוחד כי החייבות אינן מסוגלות לעמוד בצו חיוב התשלומים שהוטל עליהן, ולפיכך הומלץ להפחית את התשלום החודשי באופן ניכר, כך שיעמוד על סך על 250 ₪ לכל אחת מהחייבות, ולכך להוסיף סכום של 50 ₪ עבור חוב הפיגורים שהצטבר עד למועד הדיון. באת כוח המנהל המיוחד סברה כי החייבות יכולות לעמוד בתשלום חודשי כולל של 600 ₪, ובהקשר לכך הופנה בית המשפט לדוחות החודשיים שמגישות החייבות.

5. בדיון עלה, כי קצבת הביטוח הלאומי עומדת על כ-1,700 ₪ לחודש. עם החייבות מתגורר בנה של החייבת שניה (אחיה של החייבת דיאנה), והוא משתכר בין 5,000-7,000 ₪ לחודש, ומתוך כך משלם את דמי השכירות בסך 3,000 ₪ וכן את התשלומים השוטפים לצורך מחיית המשפחה.

6. בא כוח הכנ"ר טען כי עד למועד הדיון הגישה הבת את כל הדוחות, אולם שילמה עבור התשלומים החודשיים 300 ₪ בלבד וכי קיים פיגור של 11,000 ₪, ואילו לגבי האם, קיימים ארבעה פיגורים בסך כולל של 2,000 ₪. עוד הפנה בא כוח הכנ"ר לדיון הקודם שנערך ביום 14.5.14 ביחס לאם, שם נקבע כי עליה להשלים את כל הפיגורים. בא כוח הכנ"ר לא התנגד להפחתת התשלום החודשי, וסבר כי יהיה ראוי לדון במתן הפטר בשלב מאוחר יותר לאחר שהמחדלים יוסרו.

7. אין ספק, כי מצבן הכלכלי של החייבות הוא בכי רע. מדובר באחד המקרים שאינם קלים, שעמדו לשיקול דעתו של בית משפט זה. נראה לי, כי במצבים אלה ראוי לחרוג מההחלטות הרגילות הנוגעות לחייבים שאינם ממלאים אחר הוראות צו הכינוס, שכן שוכנעתי שהחיוב החודשי שהוטל על החייבות מראש היה בלתי סביר, והיה מקום לקבוע תשלומים חודשיים נמוכים פי כמה.

8. לפיכך, אני קובע כי התשלום החודשי של כל אחת מהחייבות יעמוד על סך 150 ₪ (יחד 300 ₪) החל מיום מתן צו הכינוס. במסגרת זו יערוך המנהל המיוחד חישוב נפרד לכל אחד מהחייבות בדבר יתרת החוב עבור התשלומים השוטפים, כאשר החישוב יהיה מאוחד. מלים אחרות, ניתן לזקוף עודף בתשלומים של אחת החייבות לטובת האחרת.

9. כמו כן, אני מכריז כבר עתה על החייבות כפושטות רגל ומורה כי המנהל המיוחד יבדוק את תביעות החוב תוך 90 יום מהיום. ממנה את המנהל המיוחד כנאמן על נכסי החייבות.

10. לאחר שתיבדקנה תביעות החוב, יודיע הנאמן לבית המשפט וייקבע מועד לדיון בעניין מתן הפטר לחייבות.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.